בובסי - משחק מחשב מהילדות שלא אשכח לעולם....
הקדמה: לפני הרבה זמן, שהייתי בערך בכיתה ג' או משהוא, אבא שלי קנה לנו, לילדים, משחקי מחשב לכבוד יום-הולדת או משהוא. בעיקרון אני חושב שהיה לו לקוח שנתן לו דיסקים סוג ב' או משהוא או פשוט בגלל שאבא שלי הכיר אותו אז הוא קנה ממנו. בכל מקרה אחד הדיסקים שאבא קנה היה "משחקי הארקייד". לי לא היה מושג מה זה ארקייד, חשבתי שזה קשור למקומות הללו בקניון. רק הבעיה שבחיים לא ראיתי את המשחקים הללו שם. היו על הדיסק ארבעה משחקים שפעלו בעזרת תוכנה ששנים אחר כך גילתה לי מאיפה ומה אלו המשחקים הללו. היה שם משחק יצירה של "לוני טונס", משחק יריות יפני/סיני (חשבנו סינית) של ילדה מכשפה, משחק של קופים שלא עבד (שהתברר לאחר שנים שהיה משחק מצוין בשם Dunkey kong cantery 2), ומשחק פלטפורמה שהכי אהבנו שקראו לו בובסי. המשחק שלא הפסקנו לשחק היה בובסי וגם מעט מהמכשפה היפנית/סינית. המשחק היה ממכר ומאוד כיף. המוזיקה הייתה כל כך טובה שנכנסה לי לנשמה ולא עזבה אותי מאז. התמכרתי למשחק ולא הפסקתי לשחק עד שעברתי אותו לגמרי בפעם אחת. אחרי זה ניסיתי לשבור את השיא ויצא לי לשחק 35 דקות ולסיים את המשחק (באיטרנט ראיתי שהצליחו ב-14 דקות, שילכו לעזעזל!). התברר לי רק לפני שנתיים, הרבה שנים לאחר שהפסקתי לשחק, שהמשחקים האלו במקור היו משחקים ששיחקו בקנסולה ישנה של נינטנדו שנקראה: (Snes (Super Nintendo Entertainment System ובעיברית: סופר נינטנדו. גיליתי יותר על הקנסולה הזאת ואיך אפשר להוריד עוד משחקים אבל זה לא מעניין לעכשיו. אז הגיע הזמן שנעבור לסיקור. לפני שאתחיל עלי להסביר שהרבה אנשים בעולם סוברים שהמשחק הזה נורא מאוד והוא חיקוי עלוב של סוניק הקיפוד. בעיקרון הם חושבים כך בגלל המשחק השלישי בסידרה שהגיע לפליסטישין שהיה באמת נוראי. אבל מבלי לדבר על שטיות נתחיל.
גרפיקה: בפעם הראשונה ששיחקתי את המשחק שמתי לב לגרפיקה המדהימה. הגרפיקה כל כך טובה עד שלי בתור ילד עזרה מאוד להיכנס לאווירה של המשחק. המשחק מתחלק ל-16 שלבים ובניהם 6 מקומות שונים עם גרפיקה מצוינת. הגרפיקה שהכי אהבתי הייתה בשלב הרכבת. בשלב הזה צריך לעצור את הרכבת כדי לרדת לקניון. הגרפיקה כל כך טובה בשלב הזה שרציתי שיהיו יותר שלבים כאלו בעיקר בגלל התחושה שהרכבת נוסעת במהירות עצומה בזמן שאני מביס את האויבים עליה. אה, כמובן, גם הג'ירפות המצחיקות שמופיעות שם אני מחבב מאוד. בעיקרון המשחק הזה תוכנת בצורה של cartoon, סדרות מצוירות (כמו תום וג'רי), ולכן למשחק יש המון גרפיקה מצחיקה וצבעונית ובמיוחד אנימציות מצחיקות. כאשר בובסי מת הוא מת בצורה כל כך מצחיקה וכל פעם בצורה שונה וגם בהתאם למוות שלו. לפעמיים היינו הורגים אותו רק כדי לראות איך הוא ימות. יש גם אנימציות מצחיקות כשאר הוא מחכה הרבה זמן וגם כאשר הזמן נגמר. בובסי הוא בעצם סוג של נמר, bobcat, שונר מצוי, לי זה היה מאוד מוזר לגלות כי במשך כל השנים ששיחקתי הייתי בטוח שהוא חתול שקוראים לו בוב (בגלל השם באנגלית כמובן). האוייבים הם בעצם חייזרים שכל כך דומים לכלבים שבהתחלה ששיחקנו היינו בטוחים שהם פשוט כלבים שמצוירים רע. גם מצחיק שלכל סביבה שונה החייזרים מקבלים "כובע" אחר. דבר שלפעמים מצחיק מאוד. גם הנקודות, שהם בעצם כדורי צמר מתגלגלים, נראים טובים מאוד. יש הרבה מה לדבר כאן על הגרפיקה למשל המים, העצים, הג'ונגל, רכבות הרים, קירקסים, שלבי בונוס, מכונות ירייה ממסטקים, וגם כאשר העולם מתהפך כאשר מגיעים למקומות מסוימים בנהרות אבל אי אפשר לפרט הכל ביום אחד. צריך לראות כדי להבין. לסיכום: גרפיקה מדהימה!
מוזיקה: אני חייב לציין: המוזיקה מדהימה ונתפסת. עד היום אני לא יכול להוציא מראש את המוזיקה של השלב הראשון. המוזיקה במשחק כל כך טובה וגם מאוד נותנת את האווירה המתאימה לשלבים וגם לעובדה שהמשחק הוא כמו סרט מצויר. עוד דבר על המוזיקה הוא הקולות המצחיקים של האפקטים. הם מתאימים ולא ראיתי שום מקרה בו יש חריגה כמו שיש בהרבה משחקים (כמו למשל קפיצה שנשמעת כמו כדרור כדור כדורסל). הדבר שהכי אהבתי במשחק היה שלפני כל תחילת שלב שרואים את השם שלו, והשמות מצחיקים כי הם כאילו שמות של פרקים בסדרה מצוירת, רואים את בובסי בתנוחה מסוימת כאשר הוא אומר הערה בקשר לשלב. הדבר הזה לפעמיים מצחיק מאוד עד לדמעות. גם זה מאוד מפליא העובדה שניתן להבין מה הוא אומר כי ידוע שאז איכות השמע של משחקים ישנים הייתה כל כך לא טובה שלא שמענו אותם מדברים, עד שהגענו לשלב של הפלייסטישין. הערה בהתחלת המשחק היא ההערה שמסכמת את כל המשחק וכאשר אנשים רואים את בובסי הם חושבים רק עליה, זה המשפט שמגדיר אותו. במשפט: "מה כבר יכול להשתבש???" זה כל כך מצחיק והאנשים שמגדירים את המשחקים שלו כנוראיים אוהבים להשתמש במשפט הזה ולצעוק: "הכל!!!" גם יש את המשפט הקורע מצחוק בשלב האחרון לאחר שכבר שמשחקים את המשחק שעות ומצפים סוף-סוף להגיע אליו. המשפט הוא: "אתם עדיין משחקים את המשחק הזה?!" - זה ההגדרה הכי טובה למי שמגיע לשלב האחרון במשחק. לסיכום: מוזיקה מושכת ומדהימה, אפקטיים במקום, ומשפטים מצחיקים מאוד.
(^שלב הרכבת האהוב עליי, הוא גם קשה מאוד אבל מתרגלים)
שליטה ומהלך המשחק: הרבה מן האנשים שמגדירים את המשחק כנורא תמיד מתלוננים שהשליטה נוראית. כאשר זזים, זזים מהר מידי ואז נתקעים באויב או באבדון ואין זמן להגיב וישר מתים כי פסילה אחת הורגת. לדעתי זה קישקוש גמור. קודם כול לאחר שמשחקים את המשחק לאורך זמן אז כבר מבינים איך השלבים בנויים וגם לפעמיים זוכרים איפה נמצא כל דבר, אז הבעיה נפתרת לאחר שמשחקים יותר זמן. כמובן הבעיה של פגיעה אחת הורגת נפתרת בכך שהמשחק מתחיל ב-9 חיים (חתול, זוכרים?) וגם יש שמירה כמעט בכל פינה אפשרית וגם החיים מפוזרים בכל מקום בשלב ובהתחלה מקבלים אותם כמעט חינם. יש גם לציין את האפשרות להמשיך את המשחק בשלב בו מתת לגמרי (continue- "הזדמנות שנייה") אם משיגים נקודה כזו בהמשך המשחק שנראת כמו שתי חצים אדומים שמצביעים אחד על השני. בעיקרון מבנה השלבים במשחק הוא בדרך כלל מעין מבוך ענק של פלטפורמות שיש לו כאלף פתרונות, אבל יש לגמור אותו לפני שנגמר הזמן שהוא תמיד כ-10 דקות. אפשר לעבור שלב אחד כמעט באלף אפשרויות שונות ואפילו גם להשיג את כל הנקודות בשלב בדרכים שונות. זה אחד הדברים שאהבתי במשחק לא כמו רוב המשחקים האחרים ששיחקתי, כמו ריימן (rayman), שיש רק אפשרות אחת לעבור את השלב. למשחק יש שני כפתורים עיקריים: קפיצה גבוהה וקפיצת ריחוף. זה החלק המעניין: בדרך כלל שמנסים להגיע לגובהה משתמשים בקפיצה הגבוהה וכאשר רוצים נמוך בקפיצה הנמוכה. אבל לא רק זה, בקפיצת הריחוף ניתן להאט את הנפילה ולשלוט בבובסי באוויר וגם למנוע מוות מנפילה גבוהה כמו שבדרך כלל קורה. אז יוצא כך שבשילוב של קפיצות גבוהות וריחוף אפשר להיות כמעט בלתי מנוצח במשחק הזה, אלא אם כן נתקעת בבור לאבדון. גם יש את המקפצה בכל שלב שמקפיצה ממש גבוהה, ענף של עץ (דיי מוזר וגם הוא הראשון), פתח ביוב מקפץ (אם התזמון לא נכון אתה מת), ג'ירפה, דינמיט (זה סוג של קופסא עם ציור של דימיט), מחק בקצה של עץ (???), קורי עכביש ומקפצה חייזרית וכל מה שלא הזכרתי. אבל הכי גבוהה היא המקפצה בשלב הלונה-פארק שאפשר להגיע לקצה המשחק למעלה. אה, שכחתי להזכיר, הנעל הישנה שמקפיצה אחורה מסיבה לא ברורה, אולי זה בדיחה של סרטים מצוירים. יש גם במשחק קופסואות שבדרך כלל מכילות משהוא, אם לא ניתן לטפס עליהם, כמו כדורי צמר, קליפות בננה(סרטים מצויירים...), סיכות(מוות כמעט מידי). שכחתי לציין שחוץ מכדורי הצמר בתור ניקוד הם גם עוזרים לקבל חיים, 500 כדורים שווים חיים ושווה לנסות להגיע לכמות הזו. יש גם מעין כדור זכוכית צבעוני שמכיל 50 כדורים שבדרך כלל ניתן למצוא בבונוסים. החיים בתור נקודות הם בעצם חולצות שכתוב עליהם את השווי (1 או 2) וזה מייצר היגיון כי כנראה ב500 כדורי צמר תופרים חולצה. גם מה שעוד יפה שאת האויבים כולם הורגים בקפיצה מעל האויב, אז יש אנימציה של מלחמה של סרטים מצוירים, וכאשר בובסי קופץ על אויב הוא מקפץ אוטומטית ואפשר לנצל את זה לשליטה. אפשר גם לנצל את זה כאשר בובסי נופל מגובהה רב ולהציל את בובסי ממוות בטוח (דבר שקורה בדרך כלל בתור נס זמן נפילה חופשית...). אה, שכחתי להזכיר את הניקוד שמקבלים על הריגת אויב. הניקוד הבסיסי הוא 500 אבל אפשר להגדיל אותו במאה, וגם כל ניקוד אחר על אויב אחר, בקפיצה רצופה על אויב אחר. יש גם מקום במשחק שניתן להגיע לצירוף שבסופו מגיעים לניקוד של 1500(!) על האויב האחרון. דוגמא למטה:
יש גם בשלבים הראשונים נהרות מים באוויר (???) שניתן ל"גולש" איתם, או יותר נכון ליפול איתם, למקומות שונים בשלב. הנהרות לא חוזרים מיד בשלבים הבאים אבל יש דומים להם בתוך הקניון בשלב המערב הפרוע. הם חוזרים בשלב היער ובגדול (אני מתכוון בכל מקום בשלב). יש גם מערות כמעט בכל שלב ולא תמיד יש בהם הגיון מסוים. לפעמים יש מערה שתחזיר אותך אחורה ואז תיכנס לחזור אבל במקום תחזור עוד יותר ואז שתכנס עוד פעם ותחזור עוד עד שכמעט תגיע להתחלה (זה בשלב 3, ממש מעצבן). אה, שלבי הבונוס, כמעט שכחתי אותם, מגיעים אליהם במערה מסוימת מאוד בכל שלב וזה דיי כיף אבל קל מאוד לצאת מהשלב שזה מעצבן. יש המון דברים להוסיף על המשחק עצמו אבל זה ייקח ימים כדי לעבור על הכול רק אזכיר לסוף את הרכבת ההרים בשלב הלונה פארק. הרכבת הזו מאוד מצחיקה ומומלץ לרכב עליה. אבל זהירות, עליה לא נכונה ואתה מת. אפשר גם להרים ידיים בנסיעה. מומלץ מאוד לרדת בזמן כי כנראה אחראי הבטיחות של הרכבת לא בדק אותה. לסיכום: שליטה מסובכת אבל מגיעים אליה מהר, מוות במכה אחת אבל הרבה חיים ועוד המון דברים משוגעיים.
אויבים: האויבים במשחק משתנים משלב לשלב. בעיקרון החלליות, וגם התרנגולת המטומטמת שמטילה ביצים על בובסי, מופיעות בכל השלבים וגם החייזרים/כלבים מופיעים בכל שלב אבל בצורות שונות. בשלב הראשון בלבד החייזרים/כלבים לא זזים בכלל מן המקום, חוץ מחייזר/כלב אחד לקראת הסוף שהולך, אבל מה שמצחיק שבכל זאת מהם קטלניים מאוד גם אז. החייזרים בשלבים הבאים נעשים יותר מתוחכמים והם יתחילו לנסות להרוג את בובסי בדרכים מעניינות. החייזרים יתחילו ללכת, לקפוץ, להשליך פיצות(!), לזרוק ביצים, לעוף בחלליות, לירות לייזר וגם לירות ברקים! (זה תראו רק בסוף.) לכל שלב יש גם אויבים מיוחדים משלו. אני אפרט כמעט את כולם: בתחילת המשחק, שלבים 1 עד 3, יש רכבות ומכוניות ומכונת מסטיקים בלתי ניתנת להשמדה. בשלבי הלונה פארק, שלבים 4 עד 6, יש גלידות ולחמניות(!!) ודינמיטים. בשלבי המערב הפרוע, שלבים 7 עד 9, יש מצרי מוזר, חפרפרת שקופצת מן האדמה, כרישים(!), גלגל קוצים ונטיפים שיפלו על הראש של בובסי. בשלבי היער, שלבים 10 עד 12, יש בונה שיורה יריית רעל(?), דגים מעופפים(!), צבים מעופפים(?!), יצורים תת ימיים וחרקים. בשלבי הג'ונגל, שלבים 13 עד 15, יש עכבישים, יש דבורים ויש קופים. בשלב האחרון, שלב 16, רק אציין שיש שם רק חייזרים וחלליות. כל האויבים במשחק הורגים במכה ואם לא הם אז היריות שלהם. האויבים היחידים (!!!) בכל המשחק שלא הורגים הם הגלידה בשלב הלונה פארק, שמקפיאה את בובסי לשנייה ואז בובסי חוזר לחיים, והקוף בשלב הג'ונגל, שרק גונב מבובסי כמה כדורי צמר. בטח שכחתי כמה אויבים אבל זה לא חשוב. מה שעוד לא הזכרתי זה את הבוסים (אדונים לאוהבי השפה העברית) שיש בסוף כל מקום, שלבים שמתחלקים בשלוש חוץ מהשלב האחרון, שהם בדרך כלל חלליות ענקיות. יש כמעט עיקרון משותף לכולם: לקפוץ על הראש של החייזר שהוא יוצא מהחלון של החללית. כמעט כל החלליות הענקיות הללו אינם הורגים אם קופצים עליהם גם אם החלונות שלהם סגורים. הבוסים דיי קשים ולפעמיים מאוד מתסכלים. אני זוכר שהבוס של שלב 9 היה כל כך קשה לי בפעם הראשונה שמתוך ה-51 חיים שהיו לי הרגתי אותו לאחר שנשארו לי בערך 5 חיים (זאת אומרת שמתתי 46 פעמיים!!!). אבל הדבר הטוב בבוסים/מאסטרים האלו הוא שלאחר שהורגים אותם עוברים למקום חדש וגם מקבלים קוד להשתמש בו בתחילת המשחק כדי להגיע למקום החדש מבלי לעשות את השלבים הקודמים. זה הדבר הכי משביע רצון במשחק והכי מרגש, טוב, לפחות ריגש אותי בתור ילד.
סיכום כללי: המשחק הזה מקבל 9 מתוך 10. יש לנו גרפיקה מדהימה ואנימציות של תום וג'רי. יש למשחק מוזיקה מדהימה. השליטה בדמות קצת קשה אבל מאוד קלה להבנה. האויבים קשים במידה הנחוצה ומגוונים מאוד. האפקטים מצוינים. המשחק ממכר. והכי חשוב: זה כיף! אני ממליץ לכל מי שמחפש משחקים טובים מן העבר ל"שרוף את הזמן" שיחפש את המשחק הזה באיטרנט (אני לא אתן קישור ישיר). המשחק יכול לעבוד על אמולטור של Snes או של Genesis. יש גם גרסה חדשה יותר למחשב שנקראה סופר בובסי (Super Bubsy) שהיא גם שיפור של המשחק, בעיקר בשליטה וגם המוזיקה ואפקטים והגרפיקה, אבל יש בה כמה חסרונות והעניין שהכי עיצבן אותי שם היה שהנקודה של 50 כדורי צמר לא מביאה 50 אלא רק נקודות רגילות, ויש שם גם טלוויזיות מוזרות. אני אישית ממליץ לשחק את המשחק בגרסה המקורית שלי, סופר נינטנדו, ובגרסה החדשה למחשב, סופר בובסי. שיהיה בהנאה, להתראות. (יש כמובן משחקי המשך אבל אני סיימתי את המשחק הזה.)
הקדמה: לפני הרבה זמן, שהייתי בערך בכיתה ג' או משהוא, אבא שלי קנה לנו, לילדים, משחקי מחשב לכבוד יום-הולדת או משהוא. בעיקרון אני חושב שהיה לו לקוח שנתן לו דיסקים סוג ב' או משהוא או פשוט בגלל שאבא שלי הכיר אותו אז הוא קנה ממנו. בכל מקרה אחד הדיסקים שאבא קנה היה "משחקי הארקייד". לי לא היה מושג מה זה ארקייד, חשבתי שזה קשור למקומות הללו בקניון. רק הבעיה שבחיים לא ראיתי את המשחקים הללו שם. היו על הדיסק ארבעה משחקים שפעלו בעזרת תוכנה ששנים אחר כך גילתה לי מאיפה ומה אלו המשחקים הללו. היה שם משחק יצירה של "לוני טונס", משחק יריות יפני/סיני (חשבנו סינית) של ילדה מכשפה, משחק של קופים שלא עבד (שהתברר לאחר שנים שהיה משחק מצוין בשם Dunkey kong cantery 2), ומשחק פלטפורמה שהכי אהבנו שקראו לו בובסי. המשחק שלא הפסקנו לשחק היה בובסי וגם מעט מהמכשפה היפנית/סינית. המשחק היה ממכר ומאוד כיף. המוזיקה הייתה כל כך טובה שנכנסה לי לנשמה ולא עזבה אותי מאז. התמכרתי למשחק ולא הפסקתי לשחק עד שעברתי אותו לגמרי בפעם אחת. אחרי זה ניסיתי לשבור את השיא ויצא לי לשחק 35 דקות ולסיים את המשחק (באיטרנט ראיתי שהצליחו ב-14 דקות, שילכו לעזעזל!). התברר לי רק לפני שנתיים, הרבה שנים לאחר שהפסקתי לשחק, שהמשחקים האלו במקור היו משחקים ששיחקו בקנסולה ישנה של נינטנדו שנקראה: (Snes (Super Nintendo Entertainment System ובעיברית: סופר נינטנדו. גיליתי יותר על הקנסולה הזאת ואיך אפשר להוריד עוד משחקים אבל זה לא מעניין לעכשיו. אז הגיע הזמן שנעבור לסיקור. לפני שאתחיל עלי להסביר שהרבה אנשים בעולם סוברים שהמשחק הזה נורא מאוד והוא חיקוי עלוב של סוניק הקיפוד. בעיקרון הם חושבים כך בגלל המשחק השלישי בסידרה שהגיע לפליסטישין שהיה באמת נוראי. אבל מבלי לדבר על שטיות נתחיל.
גרפיקה: בפעם הראשונה ששיחקתי את המשחק שמתי לב לגרפיקה המדהימה. הגרפיקה כל כך טובה עד שלי בתור ילד עזרה מאוד להיכנס לאווירה של המשחק. המשחק מתחלק ל-16 שלבים ובניהם 6 מקומות שונים עם גרפיקה מצוינת. הגרפיקה שהכי אהבתי הייתה בשלב הרכבת. בשלב הזה צריך לעצור את הרכבת כדי לרדת לקניון. הגרפיקה כל כך טובה בשלב הזה שרציתי שיהיו יותר שלבים כאלו בעיקר בגלל התחושה שהרכבת נוסעת במהירות עצומה בזמן שאני מביס את האויבים עליה. אה, כמובן, גם הג'ירפות המצחיקות שמופיעות שם אני מחבב מאוד. בעיקרון המשחק הזה תוכנת בצורה של cartoon, סדרות מצוירות (כמו תום וג'רי), ולכן למשחק יש המון גרפיקה מצחיקה וצבעונית ובמיוחד אנימציות מצחיקות. כאשר בובסי מת הוא מת בצורה כל כך מצחיקה וכל פעם בצורה שונה וגם בהתאם למוות שלו. לפעמיים היינו הורגים אותו רק כדי לראות איך הוא ימות. יש גם אנימציות מצחיקות כשאר הוא מחכה הרבה זמן וגם כאשר הזמן נגמר. בובסי הוא בעצם סוג של נמר, bobcat, שונר מצוי, לי זה היה מאוד מוזר לגלות כי במשך כל השנים ששיחקתי הייתי בטוח שהוא חתול שקוראים לו בוב (בגלל השם באנגלית כמובן). האוייבים הם בעצם חייזרים שכל כך דומים לכלבים שבהתחלה ששיחקנו היינו בטוחים שהם פשוט כלבים שמצוירים רע. גם מצחיק שלכל סביבה שונה החייזרים מקבלים "כובע" אחר. דבר שלפעמים מצחיק מאוד. גם הנקודות, שהם בעצם כדורי צמר מתגלגלים, נראים טובים מאוד. יש הרבה מה לדבר כאן על הגרפיקה למשל המים, העצים, הג'ונגל, רכבות הרים, קירקסים, שלבי בונוס, מכונות ירייה ממסטקים, וגם כאשר העולם מתהפך כאשר מגיעים למקומות מסוימים בנהרות אבל אי אפשר לפרט הכל ביום אחד. צריך לראות כדי להבין. לסיכום: גרפיקה מדהימה!
מוזיקה: אני חייב לציין: המוזיקה מדהימה ונתפסת. עד היום אני לא יכול להוציא מראש את המוזיקה של השלב הראשון. המוזיקה במשחק כל כך טובה וגם מאוד נותנת את האווירה המתאימה לשלבים וגם לעובדה שהמשחק הוא כמו סרט מצויר. עוד דבר על המוזיקה הוא הקולות המצחיקים של האפקטים. הם מתאימים ולא ראיתי שום מקרה בו יש חריגה כמו שיש בהרבה משחקים (כמו למשל קפיצה שנשמעת כמו כדרור כדור כדורסל). הדבר שהכי אהבתי במשחק היה שלפני כל תחילת שלב שרואים את השם שלו, והשמות מצחיקים כי הם כאילו שמות של פרקים בסדרה מצוירת, רואים את בובסי בתנוחה מסוימת כאשר הוא אומר הערה בקשר לשלב. הדבר הזה לפעמיים מצחיק מאוד עד לדמעות. גם זה מאוד מפליא העובדה שניתן להבין מה הוא אומר כי ידוע שאז איכות השמע של משחקים ישנים הייתה כל כך לא טובה שלא שמענו אותם מדברים, עד שהגענו לשלב של הפלייסטישין. הערה בהתחלת המשחק היא ההערה שמסכמת את כל המשחק וכאשר אנשים רואים את בובסי הם חושבים רק עליה, זה המשפט שמגדיר אותו. במשפט: "מה כבר יכול להשתבש???" זה כל כך מצחיק והאנשים שמגדירים את המשחקים שלו כנוראיים אוהבים להשתמש במשפט הזה ולצעוק: "הכל!!!" גם יש את המשפט הקורע מצחוק בשלב האחרון לאחר שכבר שמשחקים את המשחק שעות ומצפים סוף-סוף להגיע אליו. המשפט הוא: "אתם עדיין משחקים את המשחק הזה?!" - זה ההגדרה הכי טובה למי שמגיע לשלב האחרון במשחק. לסיכום: מוזיקה מושכת ומדהימה, אפקטיים במקום, ומשפטים מצחיקים מאוד.
שליטה ומהלך המשחק: הרבה מן האנשים שמגדירים את המשחק כנורא תמיד מתלוננים שהשליטה נוראית. כאשר זזים, זזים מהר מידי ואז נתקעים באויב או באבדון ואין זמן להגיב וישר מתים כי פסילה אחת הורגת. לדעתי זה קישקוש גמור. קודם כול לאחר שמשחקים את המשחק לאורך זמן אז כבר מבינים איך השלבים בנויים וגם לפעמיים זוכרים איפה נמצא כל דבר, אז הבעיה נפתרת לאחר שמשחקים יותר זמן. כמובן הבעיה של פגיעה אחת הורגת נפתרת בכך שהמשחק מתחיל ב-9 חיים (חתול, זוכרים?) וגם יש שמירה כמעט בכל פינה אפשרית וגם החיים מפוזרים בכל מקום בשלב ובהתחלה מקבלים אותם כמעט חינם. יש גם לציין את האפשרות להמשיך את המשחק בשלב בו מתת לגמרי (continue- "הזדמנות שנייה") אם משיגים נקודה כזו בהמשך המשחק שנראת כמו שתי חצים אדומים שמצביעים אחד על השני. בעיקרון מבנה השלבים במשחק הוא בדרך כלל מעין מבוך ענק של פלטפורמות שיש לו כאלף פתרונות, אבל יש לגמור אותו לפני שנגמר הזמן שהוא תמיד כ-10 דקות. אפשר לעבור שלב אחד כמעט באלף אפשרויות שונות ואפילו גם להשיג את כל הנקודות בשלב בדרכים שונות. זה אחד הדברים שאהבתי במשחק לא כמו רוב המשחקים האחרים ששיחקתי, כמו ריימן (rayman), שיש רק אפשרות אחת לעבור את השלב. למשחק יש שני כפתורים עיקריים: קפיצה גבוהה וקפיצת ריחוף. זה החלק המעניין: בדרך כלל שמנסים להגיע לגובהה משתמשים בקפיצה הגבוהה וכאשר רוצים נמוך בקפיצה הנמוכה. אבל לא רק זה, בקפיצת הריחוף ניתן להאט את הנפילה ולשלוט בבובסי באוויר וגם למנוע מוות מנפילה גבוהה כמו שבדרך כלל קורה. אז יוצא כך שבשילוב של קפיצות גבוהות וריחוף אפשר להיות כמעט בלתי מנוצח במשחק הזה, אלא אם כן נתקעת בבור לאבדון. גם יש את המקפצה בכל שלב שמקפיצה ממש גבוהה, ענף של עץ (דיי מוזר וגם הוא הראשון), פתח ביוב מקפץ (אם התזמון לא נכון אתה מת), ג'ירפה, דינמיט (זה סוג של קופסא עם ציור של דימיט), מחק בקצה של עץ (???), קורי עכביש ומקפצה חייזרית וכל מה שלא הזכרתי. אבל הכי גבוהה היא המקפצה בשלב הלונה-פארק שאפשר להגיע לקצה המשחק למעלה. אה, שכחתי להזכיר, הנעל הישנה שמקפיצה אחורה מסיבה לא ברורה, אולי זה בדיחה של סרטים מצוירים. יש גם במשחק קופסואות שבדרך כלל מכילות משהוא, אם לא ניתן לטפס עליהם, כמו כדורי צמר, קליפות בננה(סרטים מצויירים...), סיכות(מוות כמעט מידי). שכחתי לציין שחוץ מכדורי הצמר בתור ניקוד הם גם עוזרים לקבל חיים, 500 כדורים שווים חיים ושווה לנסות להגיע לכמות הזו. יש גם מעין כדור זכוכית צבעוני שמכיל 50 כדורים שבדרך כלל ניתן למצוא בבונוסים. החיים בתור נקודות הם בעצם חולצות שכתוב עליהם את השווי (1 או 2) וזה מייצר היגיון כי כנראה ב500 כדורי צמר תופרים חולצה. גם מה שעוד יפה שאת האויבים כולם הורגים בקפיצה מעל האויב, אז יש אנימציה של מלחמה של סרטים מצוירים, וכאשר בובסי קופץ על אויב הוא מקפץ אוטומטית ואפשר לנצל את זה לשליטה. אפשר גם לנצל את זה כאשר בובסי נופל מגובהה רב ולהציל את בובסי ממוות בטוח (דבר שקורה בדרך כלל בתור נס זמן נפילה חופשית...). אה, שכחתי להזכיר את הניקוד שמקבלים על הריגת אויב. הניקוד הבסיסי הוא 500 אבל אפשר להגדיל אותו במאה, וגם כל ניקוד אחר על אויב אחר, בקפיצה רצופה על אויב אחר. יש גם מקום במשחק שניתן להגיע לצירוף שבסופו מגיעים לניקוד של 1500(!) על האויב האחרון. דוגמא למטה:
אויבים: האויבים במשחק משתנים משלב לשלב. בעיקרון החלליות, וגם התרנגולת המטומטמת שמטילה ביצים על בובסי, מופיעות בכל השלבים וגם החייזרים/כלבים מופיעים בכל שלב אבל בצורות שונות. בשלב הראשון בלבד החייזרים/כלבים לא זזים בכלל מן המקום, חוץ מחייזר/כלב אחד לקראת הסוף שהולך, אבל מה שמצחיק שבכל זאת מהם קטלניים מאוד גם אז. החייזרים בשלבים הבאים נעשים יותר מתוחכמים והם יתחילו לנסות להרוג את בובסי בדרכים מעניינות. החייזרים יתחילו ללכת, לקפוץ, להשליך פיצות(!), לזרוק ביצים, לעוף בחלליות, לירות לייזר וגם לירות ברקים! (זה תראו רק בסוף.) לכל שלב יש גם אויבים מיוחדים משלו. אני אפרט כמעט את כולם: בתחילת המשחק, שלבים 1 עד 3, יש רכבות ומכוניות ומכונת מסטיקים בלתי ניתנת להשמדה. בשלבי הלונה פארק, שלבים 4 עד 6, יש גלידות ולחמניות(!!) ודינמיטים. בשלבי המערב הפרוע, שלבים 7 עד 9, יש מצרי מוזר, חפרפרת שקופצת מן האדמה, כרישים(!), גלגל קוצים ונטיפים שיפלו על הראש של בובסי. בשלבי היער, שלבים 10 עד 12, יש בונה שיורה יריית רעל(?), דגים מעופפים(!), צבים מעופפים(?!), יצורים תת ימיים וחרקים. בשלבי הג'ונגל, שלבים 13 עד 15, יש עכבישים, יש דבורים ויש קופים. בשלב האחרון, שלב 16, רק אציין שיש שם רק חייזרים וחלליות. כל האויבים במשחק הורגים במכה ואם לא הם אז היריות שלהם. האויבים היחידים (!!!) בכל המשחק שלא הורגים הם הגלידה בשלב הלונה פארק, שמקפיאה את בובסי לשנייה ואז בובסי חוזר לחיים, והקוף בשלב הג'ונגל, שרק גונב מבובסי כמה כדורי צמר. בטח שכחתי כמה אויבים אבל זה לא חשוב. מה שעוד לא הזכרתי זה את הבוסים (אדונים לאוהבי השפה העברית) שיש בסוף כל מקום, שלבים שמתחלקים בשלוש חוץ מהשלב האחרון, שהם בדרך כלל חלליות ענקיות. יש כמעט עיקרון משותף לכולם: לקפוץ על הראש של החייזר שהוא יוצא מהחלון של החללית. כמעט כל החלליות הענקיות הללו אינם הורגים אם קופצים עליהם גם אם החלונות שלהם סגורים. הבוסים דיי קשים ולפעמיים מאוד מתסכלים. אני זוכר שהבוס של שלב 9 היה כל כך קשה לי בפעם הראשונה שמתוך ה-51 חיים שהיו לי הרגתי אותו לאחר שנשארו לי בערך 5 חיים (זאת אומרת שמתתי 46 פעמיים!!!). אבל הדבר הטוב בבוסים/מאסטרים האלו הוא שלאחר שהורגים אותם עוברים למקום חדש וגם מקבלים קוד להשתמש בו בתחילת המשחק כדי להגיע למקום החדש מבלי לעשות את השלבים הקודמים. זה הדבר הכי משביע רצון במשחק והכי מרגש, טוב, לפחות ריגש אותי בתור ילד.
סיכום כללי: המשחק הזה מקבל 9 מתוך 10. יש לנו גרפיקה מדהימה ואנימציות של תום וג'רי. יש למשחק מוזיקה מדהימה. השליטה בדמות קצת קשה אבל מאוד קלה להבנה. האויבים קשים במידה הנחוצה ומגוונים מאוד. האפקטים מצוינים. המשחק ממכר. והכי חשוב: זה כיף! אני ממליץ לכל מי שמחפש משחקים טובים מן העבר ל"שרוף את הזמן" שיחפש את המשחק הזה באיטרנט (אני לא אתן קישור ישיר). המשחק יכול לעבוד על אמולטור של Snes או של Genesis. יש גם גרסה חדשה יותר למחשב שנקראה סופר בובסי (Super Bubsy) שהיא גם שיפור של המשחק, בעיקר בשליטה וגם המוזיקה ואפקטים והגרפיקה, אבל יש בה כמה חסרונות והעניין שהכי עיצבן אותי שם היה שהנקודה של 50 כדורי צמר לא מביאה 50 אלא רק נקודות רגילות, ויש שם גם טלוויזיות מוזרות. אני אישית ממליץ לשחק את המשחק בגרסה המקורית שלי, סופר נינטנדו, ובגרסה החדשה למחשב, סופר בובסי. שיהיה בהנאה, להתראות. (יש כמובן משחקי המשך אבל אני סיימתי את המשחק הזה.)
אבא שלי קנה את זה בדיסק שכלל 4 משחקים של snes. היום אני יודע שזה היה דיסק פיראטי.
השבמחקבכל מקרה - לא קשה להשיג את זה בsteam