כנראה שהגיע הזמן לומר להתראות...

סוף-סוף הצלחתי לסיים את הסיקור על הסרט שרציתי לסקר כל החופש. זה יצא קצת מעט יותר ארוך ממה שרציתי אבל אני שמח שסיימתי כי כנראה אצטרך להגיד להתראות לבלוג שלי. בוא נעבור על הרשימה שלי ונראה מה לא סיימתי:

1. דעתי הפוליטית והתיאור שלי לשמאל הישראלי.X
2.סיקור הסרט "מלך האריות 2" ודעתי למה הוא סרט לא כל כך טוב.V
3.סיקור על סרט אחר.X
4. סיקור על הדיבוב בישאל לסרטים. (טוב, הזכרתי משהוא בסיקור של מלך האריות... אבל X)
5. בונוס אם יצא: האם שווה לראות סרטים בתלת מימד???X
באמת! לא סיימתי כמעט כלום! רציתי כל כך לעשות את 1 ואת 5 אבל כנראה שלא אעשה. רציתי גם לסקר את הסרט "כיפה אדומה - הסיפור האמתי" וגם את ההמשך כי אלו סרטים שאהבתי (חוץ מן העובדה שהתייש המדבר בסרט השני איבד את היופי שבו.). באמת רציתי לדבר על ההבדל של 10 שקלים ויותר שאנו הולכים לסרט בתלת מימד והאם זה שווה את זה, אבל כנראה העצלנות שלי דחקה את זה.
החופש שלי היה טוב ועשיתי כמעט כל מה שרציתי. אה, המשחק של "בחזרה לעתיד", סיימתי את כולו, 5 פרקים, בשבוע. כנראה התאהבתי בו יותר מידי, אבל היה כיף.
אני הייתי רוצה לתקוע פה כמה סירטוני youtube אבל אין אחד מדויק שנכנס לפה. אבל בקשר לדעה הפוליטית שלי אכניס אחד האתר שאני מעריץ, לאטמה:
אני חושב שזה יסכם את הדעה הפוליטית שלי.
פירסמתי ב-fxp את הסיקור שלי על "מלך האריות 2" ואפילו להעתיק את זה לוקח לי שנים. אני כרגע מתקן את השגיאות של ההעתקה. הקישור: http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=8897748


טוב, במילים אלו כנראה אפרד מן הבלוג שלי אז: להתראות צופי איטרנט שלא היו לי, היה כיף לדמיין אתכם... 

סיקור מלך האריות 2 האם היה יכול להיות אחרת.

מלך האריות 2 - סרט יפה בתור עצמו אך לא בתור סרט המשך....

בקרוב יצא לקולנוע הסרט הראשון של מלך האריות בתלת מימד.  אין לי מושג איך יעשו את זה, להפוך אנימציה מצוירת לתלת מימדית, אבל בטח זה יכניס עוד כמה מיליונים לכיס של "דיסני". אני לא מצפה ממש ללכת לסרט הזה כי הגעתי למסקנה (ואולי גם אפרט אותה בפעם אחרת) שתלת מימד הוא לא תמיד טוב ולא שייך גם בכל סרט שיוצא לקולנוע. העניין הוא שתמיד רציתי לסקר את הסרט מלך האריות 2 שבתור ילד היה הסרט הראשון של סידרת מלך האריות שראיתי בעברית (את הסרט הראשון ראיתי באנגלית). משום שגדלתי על הסרט לא ראיתי בו שום דבר רע, הרי הוא מאוד מרגש יפה וכו'... אבל רק בגיל 16הגעתי למסקנה שהסרט דווקא לא כל כך טוב כמו שחושבים עליו. אני מתכוון להראות כאן בסיקור שלי איך סרט המשך לסרט כל כך טוב יכול להיות לא טוב בכלל, רק מבחינת העלילה ולא יותר. אזכיר שרוב סרטי ההמשך של דיסני יצאו ישר לקלטות וידיאו אבל אני לא בטוח לגבי הסרט הזה. מה שכן הסרט "מלך האריות 1 וחצי" יצא לDVD ישירות.
תמונה לכבוד מלך האריות בתלת מימד.

הקדמה: אה, מלך האריות, הסרט האגדי של דיסני ששום סרט בעולם יצליח להיות איכותי כמותו. הסרט היה עם עלילה מתפתחת ומרתקת ותוך כדי מלאה במשמעות. הסרט מכיל אווירה שקשה מאוד למצוא בסרטים אחרים כיום. אפריקה, מסע, גאווה, יעוד.... וכל מילה שמתארת את העלילה האפריקאית הזו. הסרט מציג הרבה יותר רעיונות ומסרים אמיתיים וכל צפייה בו מחדש גורמת להם להתגלות של רעיון או מסר חדש. העלילה הנפלאה של הסרט, לטענת יוצרי הסרט, היא בהשראה מהמחזה של וויליאם שייקספיר "המלט". לדעתי העלילה הרבה יותר מפותחת מ"המלט". גם עוד דבר יפה שהסרט כולו מכיל בעלי חיים בלבד בתור דמויות ואפילו ללא זיקה לבני אדם, קשה מאוד למצוא סרטים כאלו לילדים כיום. הסרט הזה היה פעולה מצוינת בבני עקיבא. הסרט כמעט הוצג בכל סניף של בני עקיבא והוצג כמשל לישראל, שמאוד משתלב יפה, שסימבה הוא ישראל ומופסה הוא ה' שישראל נוטשים את דרכיו כי חושבים שעזב אותם לעולם וההמשך המשל ידוע כבר למדריכיו. חוץ מכל הדברים שהזכרתי, יש גם לציין שהסרט הזה הוא כמעט הסרט היחיד של דיסני שה-"אהבה" לא החלק העיקרי בסרט, בגלל כמובן שנעלה היא לא זו שגרמה סימבה לחזור לצוק התקווה. דבר זה מייחד את הסרט מרוב סרטיי דיסני וגם מרוב הסרטים בעולם כולו. אני חושב שכמעט אין סרטים שמכילים רק חלק מן המרכיבים מן הסרט שגרמו לו להיות כל כך טוב. ראיתי כבר כמה סרטי ילדים בעבר שניסו לחקות אחרי המסרים החזקים, וגם הכילו כמעט את אותו התוכן של מלך האריות, כמו למשל "נסיך מיצרים" ו"בלאגן בחווה" (-סרט נורא) ו"תפוס ת'כריש" ועוד מה שלא עולה לי לראש, אבל אף אחד מהם לא ישווה לרמה של מלך האריות. לסיכום אפשר לומר שמלך האריות הוא סרט האנימציה המצוירת הטוב ביותר בעולם מבחינת העלילה. הוכחה לכך תהיה ההכנסה של הסרט שהיא כמעט הגבוהה ביותר לכל סרטי האנימציה שיצאו עד היום.

כמובן שלאחר הצלחה שכזו רוצים למחזר את ההצלחה. מה לא יהיה יותר טוב למחזר אותה מאשר ליצור סרט המשך. כידוע לכל סרט מצליח בעולם חייבים להוציא סרט המשך, הרי חייבים להכניס עוד כסף מהסרט הקודם, ובדרך כלל סרט ההמשך לא טוב כמו הקודם ולפעמים הורס אותו (קחו לדוגמא את הסרט "שליחות קטלנית 3" או "אחי הדב 2"). אם זה לא מספיק אז יצרו סרט המשך שלישי. אני בדרך כלל קובע אם סרט המשך הוא טוב אם הוא מסוגל "לעמוד בפני עצמו" או מספיק אמיץ כדי להרוס חלק העלילה הקודמת ולפתח אותה בצורה טובה יותר. חלק מהסרטים שאני מחשיב כסרטי המשך טובים הם: "פוקהונטס 2", "טרזן 2", "שרק 2" ו"שרק הפרק האחרון" (ולא 3), "סינדרלה 3" (ולא 2), "בחזרה לעתיד 2" וגם 3, "שליחות קטלנית 2" (לא 3 ובכלל לא 4), "שודדי הקרביים 2" וגם 3 (4 אני בספק) ועוד כמה אבל הרשימה קצרה מאוד. בדרך כלל בסרטי המשך לוקחים את בסיס העלילה בסרט הראשון  וממחזרים אותו לסרט השני כי הרי רוצים שהקהל לא ישנא את הסרט. למקרה שלו, "מלך האריות 2 - מלכות סימבה", אפילו המחזור נעשה בצורה נוראית. אז במה הסרט טעה? למה הוא נורא כל כך? למה איבדתי את הקלטת שלו בבית? (סתם לא קשור.) על שאלות הללו אענה לאחר שאסקר בקצרה את הסרט. הבעיה המרכזית בסרט היא לא האנימציה או הגרפיקה או המוזיקה והדיבוב אלא העלילה בלבד. אז בוא נתחיל בסיקור קצר על הסרט עצמו.

הסיפור הכללי: אני לא מתכוון להיכנס לתוכו עכשיו אבל אוכל לומר בקצרה שהעלילה שלו מאוד מזכירה את פוקהונטס. מלחמה בין אריות "צוק התקווה" במנהיגות סימבה נגד "יורשי סקאר" במנהיגות זירה ואיך אהבה בין אוהבים משתי המחנות גרמה לשלום עולמי. כן, אני יודע שזו הכללה חזקה מידי ומטופשת, אבל רק רציתי לתת הקדמה למה אני חושב שהסרט רע. הרי אתם כנראה כבר יודעים את העלילה בעל פה בעצמכם. אתמקד בהמשך.


גרפיקה: יוצאת מן הכלל! אני מודה שהסרט הזה מכיל גרפיקה מצוינת מאוד והוא בהחלט יכול להחשיב את עצמו מבחינה זו (בלבד) בתור סרט המשך לסרט מלך האריות. הסרט ניסה להכניס מעט מן הגרפיקה של "משתגע מלך להיות" מהסרט הראשון בשיר "ביופנדי" אבל לדעתי השיר הזה רצה להכניס כל כך הרבה לתוכו שלדעתי הגרפיקה הזו קיבלה במה לא מתאימה. הם היו יכולים להשתמש בגרפיקה הזו בילדות של קיארה אבל לא מצאו לה מקום. עוד דבר שהפריע לי היה שהם החליטו להשתמש באש שנעשתה במחשב ולא בציור בקטע שבו הסוואנה עולה באש. מה היה הצורך לכך? הרי אש מצוירת ניראת הרבה יותר אמינה מאשר אש שבולטת בתור אנימציה ממוחשבת. החלטה שלהם. לסיכום גרפיקה מרשימה ומדהימה ומאוד מפותחת מן הסרט הראשון וגם מוכיחה את התקדמות הטכנולוגיה.


קולות: מצוינים! דו-השיח שברך כלל מתנהל ברוב חלקי הסרט נשמע אמין ודרמתי ברמה הסבירה. הדיבוב בישראל עשה נפלאות בסרט והשקיע בו מאמצים שהשתלמו לו. שימוש במקצה לשון גבוהה תורם להעלאת העלילה בסרט ומכניס בו נופח של מוסריות וחוכמה. (בעברית: סחתיין על הדיבוב בעברית לא מובנת). השירים נעשו בדיבוב מתאים ודיבוב הילדים יוצא מן הכלל, דבר שנדיר מאוד כיום. אני חושב שמבחינה זו ניתן לתת למדובבי הסרט כבוד על העבודה הנפלאה. אולי באותה הזדמנות אנצל את הבמה ואודה לשפרירה זכאי האגדית שעשתה נפלאות בדיבוב הישן והאהוב עלינו, תודה רבה לך שפרירה זכאי על העבודה הנפלאה בדיבוב הסרטים שגדלנו עליהם. לסיכום: קולות מצוינים.


שירים: אני לא מתכוון לעבור על כל התוכן של השירים אבל לדעתי חלק מן השירים הם רק כדי לנסות לפתח את העלילה הלא מוצלחת בסרט. חלק מהם לא מספיק מרגשים, חלק מהם דביקים מידיי, וחלק מהם פשוט חזקים מידי ללא צורך. השירים יפים אבל לסרט המשך של מלך האריות לא כולם מתאימים. מוזיקת הרקע כן מתאימה מאוד ועוזרת לעלילה אבל השירים לפעמים הורגים אותה. לפעמים אני מרגיש שהסרט היה יכול להיות יותר מרגש ללא הכמות הגדולה של השירים. לסיכום: שירים טובים אבל לא תמיד מתאימים ומוזיקת רקע נפלאה.

אז מה הבעייה?: אז הבעייה הכללית היא כך: הסרט סובל ממיחזור רע של הסרט הראשון, כאילו שהעורכים המציאו עלילה לסרט אחר ובסוף החליטו להפוך אותו לסרט המשך של מלך האריות ללא התעניינות בסרט הראשן בכלל. אני תוהה לעצמי האם יוצרי הסרט טרחו לעבור על הסרט הראשון לעומק ללא כתיבת עלילה מרושם ראשוני. לדעתי היה אפשר לקרוא לסרט "המלחמה בסאוונה" ולפני הסרט להקדים ולומר: "פעם היה רודן אכזר שקראו לו סקאר שהנהיג להקה של אריות אכזריים. סקאר הובס על על ידי סימבה, בנו של המלך לשעבר שסקאר הרג, והחזיר את השלום על כנו לאריות הטובים. לא לפני, כמובן, שגירש את כל האריות התומכים בסקאר 'מחוץ לתחום'." אם ההקדמה הזו הייתה נאמרת לסרט היה פשוט אפשר להפוך את "מלך האריות 2" לסרט עצמי ולהפסיק לנסות למחזר את הסרט הראשון ובכך ליצור סרט טוב מספיק לקולנוע. אתם יכולים לראות ב"הקדמת הסרט" שיצרתי שהדמיון לסרט "מלך האריות" המקורי דיי רופף במיוחד בעובדה שחצי מההקדמה לא הייתה מוזכרת בסרט הראשון. הסיבה לכך שבסרט השני החליטו להתרכז יותר בסקאר מאשר בדמות חדשה, ובכך הפך סקאר ל"דמות הרשע האכזרית ביותר עלי אדמות". זה היה חבל מאוד ואפשר לראות שכל שנייה בסרט מזכירים ש"סקאר היה רודן מרושע" - זה דיי עולה על העצבים. למה לא פשוט לפתח עלילה פחות מרוכזת על הסרט הראשון? הרי אפשר ליצור רשע חדש. אה, כן! הם כן יצרו רשע חדש, או יותר נכון חדשה. זירה, שבמקרה תמיד מנסה לחקות את סקאר. אני לא אשקר ואגיד שכבר מחילת הסרט ציפיתי בקוצר רוח לראות את הרשעים. כמובן שציפיתי לראות את הצבועים אבל גם ציפיתי לראות רשעים חדשים ומקוריים. התאכזבתי שראיתי שהרשעים הם בעצם להקת אריות בראשות הלביאה זירה שרוצים לנקום בסימבה על שגירש אותם. אני כעת רוצה לצעוק את הדבר שהכי עיצבן אותי בכל הסרט: "איפה זירה לעזעזל בכלל מוזכרת בסרט הראשון עם כל האריות המוזרים שלה?!!?!" (-אפשר להוסיף קללות בציטוט כראות עניכם.) זה הדבר שהכי שיגע אותי. אין שום סרט המשך בעולם שממציא דמויות מרכזיות לסרט המשך וגם טוען שהם הופיעו בראשון כל הזמן! שמעתי כבר על המצאת דמויות לסרטי המשך או אפילו טענה לכך שהיו בסרט בקודם, אבל מעולם לא שמעתי את הטענה שהם היו דמויות מרכזיות בסרט הקודם. הרי מדובר בו בלהקה שלמה של אריות שגורשו, לטענת הסרט, בסרט הראשון ותמכו בסקאר כל הזמן! הרי בסרט הראשון התומכים היחידים (וגם המושפלים) של סקאר היו הצבועים בלבד ללא שום תמיכה מצד האריות. רגע, האם סקאר לא מירר את חייהם של כל האריות בצוק התקווה? אם כך, מי לעזעזל היה תומך בו? מי זו בכלל זירה הזו שמתחתנת עם מלך שגרם לרעב וחסר איזון בכל הסוואנה? והרי לא ראינו את סימבה מגרש אף אחד בסרט הראשון! ונניח שהיו אריות עלובי נפש שעזרו לסקאר, הרי למה לסימבה לגרש אותם? הרי סימבה החדש הוא מלך מבין וייתן להם להישאר, הרי בסופו של דבר הם לא עשו שום דבר רע. כל מה שהזכרתי עכשיו רק אולי מראה לכם איך ההתחלה של סרט המשך יכולה לגרום לו להיות כל כך מבלבל ולא הגיוני בעליל. הרי לא עברו יותר מ-10 דקות (9 וחצי ליתר הדיוק) וכבר אנו רואים אריה מגורש מצוק התקווה, קובו, ואין לנו מושג למה. ועוד לא הזכרנו שכמעט 4 דקות מתחילת הסרט והזכרנו את ה"זרים" הללו. יעברו לא יותר מ-3 דקות מהפגישה עם המגורש (12 וחצי דקות בדיוק מתחילת הסרט) והראש שלנו יתפוצץ על איך לנסות להאמין לבילבול המוח ולחירטוט הזה שהיו עוד דמויות רשעות בסרט הראשון שלא הוזכרו עד עכשיו. אני לא יודע מה איתכם אבל כל ילדותי ניסיתי לשבור את הראש איפה קובו או זירה או כל הזכרה של הגליה "מחוץ לתחום" בכלל מוזכרת או ניראת בסרט הראשון ורק בגיל 16 החלטתי שהסרט הזה פשוט עם עלילה מצוצה מן האצבע. חוץ מהעובדה שתחילת העלילה כמעט לא הגיונית גם האישיות של סימבה סובלת מאוד. לא רק שנראה שהמפיקים לא צפו בסרט הראשון, אלא שגם נראה שסימבה נשאר אותו גור כל חייו. הסיבה לכך היא שהאישיות של סימבה היא של פרנואיד פחדן וחסר ביטחון ביטחון עצמי. אני יודע שהסרט ההמשך בא להחזיר את סימבה האהוב שלנו על המסך, אבל למה לא להשאיר אותו בדיוק במקום שעזבנו אותו בסרט הקודם? הרי ראינו אותו עם ביטחון עצמי גבוהה וגאווה שעזרה לו לחזור ולהמשיך את אביו. במקום זאת אנו רואים את סימבה במקום, הכוונה באישיות, בו היה לפני שרפיקי הראה לו את אביו. בכל הסרט אנו רואים את סימבה מדבר אל אביו על איך עליו לנהוג כיאילו הוא לא הבין למה אביו עזב אותו לאחר שהזכיר לו לזכור מיהוא. אני משער לעצמי שבטח זיהיתם עוד דמויות שהאישיות שלהם שונה מהסרט הראשון. למשל: רפיקי נראה פחות חכם ומסתורי, נעלה נשמעת כאילו היא זו שגרמה לסימבה לחזור לארץ התקווה, ההתגלות של מופסה דיי משומשת ללא הפסקה בסרט (בזמן שבסרט הראשון יש רק אחת), ואפשר לומר שטימון ופומבה, לדעת חלק מהמעריצים שלהם, הלכו לאיבוד. זה הסיבה השנייה למה אני חושב שיוצרי הסרט לא התרכזו בכלל בעלילת הסרט הראשון.

טוב, נראה ששתי הבעיות המרכזיות הוזכרו, התחלה מצוצה מן האצבע וחוסר שימור על הדמיות. יש עוד אחת אבל אותה אזכיר בסוף. כעת אנסה לנסות לעבור על העלילה המוזרה בסרט. כמו שאמרתי הסרט ניסה למחזר את הסרט הראשון. מי שאומר שאני משקר יכול פשוט להסתכל בהתחלת הסרט ולסתום את הפה. הסרט ניסה למחזר את המהלך בצורה בה נראה בסרט הראשון: 1.הולדת סימבה עם הטקס בליווי מוזיקה מרגשת, 2.סימבה בהיותו צעיר עם אהובת ליבו לעתיד נתקלים לסכנה, 3.הדיבור עם אביו על דברים חשובים עם מסרים עמוקים, 4.עלילה מתגלגלת לבגרותו של סימבה (את אמת, הדרך לכך לא ממוחזרת), 5.סימבה פוגש את נעלה ויש "אהבה באוויר" וקטעי מוזיקה רומנטית, 6.יש מהפך מסוים בעלילה, 7.מלחמה, 8.סוף המלחמה עם מוזיקה מרגשת. בעיקרון הסרט דיי ממחזר את כל הקטעים שנראו לו "חשובים". הסרט הולך כך: 1.הולדת קיארה עם מוזיקה מרגשת, 2.קיאה פוגשת את קובו והם נחלצים מהסכנה, 3.סימבה מסביר לקירה דברים שאמורים להיות עמוקים, 4.קיארה מתבגרת ומשום מה אין שום דבר באמצע, 5. קובו וקיארה נפגשים ומתאהבים וזהוא יהיה רוב הסרט, 6.מהפך בו קובו "נהיה טוב", 7. מלחמה, 8. המלחמה נעצרת בגלל "כוח האהבה" וכולם חברים ומסיימים את הסרט עם מוזיקה מרגשת. הסרט ניסה לגרום לעלילה להיות מספיק מפותחת משני המצדדים, קיארה וקובו, ועל זה הוא מצטיין, אבל משום מה הקטע המרכזי בסרט הוא האהבה בין קובו וקיארה. כבר הזכרתי שאהבה לא לקחה חלק מרכזי בסרט הראשון אבל פה זה ממש מוגזם. הסרט איבד את הייחוד שהיה בעניי למלך האריות בכך שאהבה אינה החלק המרכזי בעלילה. אני לא מתכוון גם להזכיר קטעים חוזרים מהסרט הראשון כי הסרט דאג מאוד להבליט אותם, כמו טימון ופומבה מציעים מגש חרקים או צפייה בכוכבים או נפילה מצוק לאבדון או צחוקו של סקאר\זירה לתוך הלילה. חלק עיקרי מהעלילה שעיצבן אותי היה שההתחלה אמרה: "היי, זה הולך להיות 'מלך האריות' טוב!" ואז שטימון ופומבה מגלים לתדהמתם, וגם לתדהמה שלנו, שהגור שנולד היא בת הסרט כאילו רומז לנו: "בעצם שיקרתי...". כשאמרתי שהמפיקים לא הבינו גם הקטע בהתחלה מוכיח על כך. הרי הטקס שנערך לסימבה היה בגלל היותו גור זכר! הרי כידוע המלכות עוברת לזכרים במשפחות מלוכה ולא לנקבות, אבל אולי נגיד שהטקסים נערכים גם לנקבות אבל עדיין זה דיי מאכזב את צופי הסרט לדעת שהגור הנולד היה ילדה והם האמינו באמונה שלמה שהגור שנולד היה זכר בסרט הראשון ("זו ילדה!" לדברי רפיקי). (דבר זה גרם לחלק מהמעריצים להמציא עלילה משלהם שהגור שנולד בסרט הראשון היה אח בכור לקיארה, אבל בגרסאות המעריצים לסרט נתעסק אחר כך.) עוד כמה דברים שהייתי רוצה לדבר עליהם, חוץ מהבעיה המרכזית השלישית, הם הדיאלוגים והשירים.

(^"זאת ילדה" לדברי רפיקי)

נתחיל עם הדיאלוגים. יש שני דיאלוגים שעיצבנו אותי והם העיקריים בעלילה: סימבה עם קייארה, סימבה עם קובו. סימבה עם קייראה: לאחר שסימבה התווכח (יותר נכון חצי נלחם) עם זירה בתחילת הסרט ולקח את קייארה הבייתה הוא עוצר בדרך כדי לדבר איתה. הדיאלוג צריך להזכיר את הדיאלוג שמופסה עשה עם סימבה לאחר שהציל את חייו. הסרט רצה להראות הבדל גדול בין עלילות הסרטים בכך שקייארה הצעירה אמורה להיות שונה מסימבה שהיה צעיר.סימבה רצה להיות מלך אבל קייארה רוצה לבלות ולא להיות מלכה. לא ממש הבדל מלהיב. אז לאחר שסימבה הציל את ביתו הוא צריך לחנך אותה עם מוסר גבוהה כמו שאביו עשה לו. אבל משום מה הדיאלוג ואחר כך השיר שבא אחריו, שבמקרה הוא השיר המרכזי בסרט כמו "גלגל החיים" בסרט הקודם, מבלבלים אותי מאוד. הייתי שמח עם מישהוא היה עוזר לי להבין את העלילה פה. אחרי שסימבה מוריד את קיארה היא נותנת לו חיוך של 'אופס' בפה מלא כפשוטו. סימבה מחזיר לה פרצוף כועס וקיארה מחליפה פרצוף במהירות. סימבה מסביר לה את חומרת מעשיה והיא מנסה להתנצל ולהסביר שלא התכוונה למרות את פיו. סימבה אומר לה בהמשך: "אני אומר לך את זה כי אני אוהב אותך. אני לא רוצה לאבד אותך..." קיארה משיבה בנימה נרגזת: "אני יודעת..." ואז סימבה מסביר לה שהיא מאוד חשובה, ונשמע כמו פרנואיד, כי: "יבוא יום ולא אהיה כאן. (למודאגים, סימבה לא ימות בסרט) ואת זהותי שתצטרכי לתפוס את מקומי." סימבה מתחיל להביט למעלה ולומר: "את חלק מהמעגל הגדול של..." וקיארה משלימה ברוגז: "של גלגל החיים (גלגל החיים כן מוזכר בסרט), אני יודעת..." וסימבה מסביר לה שזוהי הסיבה שהיא צריכה להיות זהירה. קיארה משיבה בכעס: "ואם לא ארצה להיות מלכה?! זה לא כיף..." וסימבה מסביר לה: "זה כמו לומר שאת לא רוצה להיות לביאה. זה בדמך! גם בדמי..." הוא רוכן לעברה ואומר: "אנחנו משפחה אחת!" ואז מפיל את קיארה שהרימה את אפה אל על והשיר המרכזי בסרט מתחיל, "כאיש אחד". אז תנו לי להבין. לסימבה אכפת מהבת שלו, קיראה, רק בגלל שהיא תהיה המלכה לעתיד ולא בגלל שהיא הבת שלו. אולי ניתן לפרש פה שמשום שהיא היורשת שלו אז אכפת לו ואולי מכך נסיק שכן אכפת לו מהבת שלו עקב היותה ביתו. אבל עדיין מהדו-שייח נשמע ש"להיות מלכה בעתיד ולקחת חלק ממעגל החיים" חשוב יותר לסימבה מאשר חייו של ביתו, כנראה משום המסר שניסו למחזר. אבל עם כל הכבוד למסר העמוק של גלגל החיים הרי אנו עוברים ישירות לשיר של "משפחה" ואנו יוצאים מכך מאוד מבולבלים. א. לפני רגע דיברנו על גלגל החיים מלוכה או משהוא, למה עכשיו אנו מדברים על משפחה? ב. האם עלינו להסיק שלהיות חלק ממשפחה ה לקחת חלק ממעגל החיים? ג. האם עלינו להסיק ש"כאיש אחד" קשור על העובדה שלהיכנס לצרות צריך את המשפחה לכך? עוד המון שאלות קופצות פה וכנראה המעבר החד למשפחה גורם להם. למזלינו השיר מנסה להסביר לנו את הקשר אבל איכשהוא השיר יותר מבלבל את מי שמנסה להקשיב למילים. ילדים קטנים לא ממש שמים על התפתחות עלילה או מסרים אבל זה כן עובר בתת מודע, אז לדעתי היה חשוב ליצוק קשר הגיוני. אז באותה הזדמנות אקח לעומק את השיר המרכזי ואסביר מה הבעיה בשיר הזה נקודתית. אז הינה המילים לשיר עם הערות שלי. תזכרו שהמילים האחרונות של סימבה היו: "אנחנו משפחה אחת!":

מתוך האתר של http://www.mp3music.co.il/. 
עוד תראי שבחיים
יש דברים כה רבים
לא מובנים ... (כמו למשל אבא אומר לא ללכת למקומות מסוכנים או למה אני חייבת להיות מלכה)
לא תמיד המסלולים
מובילים בשבילים
מתוכננים ... (לא תמיד לרדוף אחרי התחושה הטבעית ללכת לצרות)
תלמדי שתמיד יש לצפות אל העתיד
אם אפילו האופק קודר 
כי יש לך על מי לסמוך
אנו בך תמיד נתמוך
כי כולנו יחדיו כאיש אחד
(איש אחד כמשפחה איש אחד)
(בסדר, אז מתי שאת נרגזת שלא הלכת בשביל שרצית, לא להיות מלכה, תביטי אל העתיד כי יש לך לסמוך על המשפחה שהיא כאיש אחד. מה בעצם היה הקשר ל"איש אחד"? לא היה יותר פשוט להגיד: "תמיד תשאלי את בעלי הניסיון" או משהוא  כזה? ומה הקשר לעתיד? השיר הזה כבר מבלבל...)
איך אהיה תמיד עצמי
אם רוצים שאגשים דברים רבים(קיארה מסבירה את הרגשות העמוקים שלה של אכזבה שהיא כלואה לרצונות של אחרים)
אך אם בדרכי אצעד
לתוכנית של אחרים
כלל לא אתאים .(אז כנראה במילים אלא היא מסכימה עם אביה. מדהים שתוך בית אחד היא כבר אומרת: "וואלה! אבא צודק." זה לא כל כך מתאים לאישיות שהיא פיתחה (ציידת נועזת). אז משום שהיא הביטה ל'מסלולים של אחרים' אז עליה לוותר כי הם לא שייכים לה. אני לא זוכר שהביטה במסלולים אחרים במהלך הסרט, אני משאר שהכוונה לרצונות שלה שלא ממש הספקנו לראות בסרט. עדיין לא ברור ממש בשמיעה ראשונה מה הכוונה.)

(ואז יש לנו מעבר חד על הדיבורים של מעגל החיים ומופסה שעזב את החיים.)
גם אותם שאינם
בנו משקיפים משם
ואת ממשיכה בדרכם
גאווה ותקווה בליבנו יש עכשיו(מה בדיוק גרם לה? אולי הכוונה שמטפורית כאשר חושבים על המשפחה? או על כך שעכשיו קיארה מסכימה איתו? ומה היה ההקשר למשפחה ולאיש אחד ל"אותם שאינם"?)
כי כולנו יחדיו כאיש אחד
(איש אחד כמשפחה איש אחד)
(מבלבל כל הניסיונות לקשר את הסרט הזה בכוח לסרט הראשון.)

וכולנו לעד נתייצב כאיש אחד
נרגיש חלשים ונברח
בצרה , בשמחה 
אין כמו המשפחה
כי כולנו יחדיו כאיש אחד [:
(הבית הזה בסדר גמור. משום שהבית הזה מדבר על תוכן השיר והוא קל להבנה. אני חושב שתפקיד הבית להיות יותר בהתחלה, בגלל שהוא מרכזי ותוכני, אבל משום שהוא לא בית שיענה על השאלות שלנו אז השארנו אותו לסוף. עדיין די תמוהה השיר אבל משום שהסוף שלו מובן כנראה אנו נוותר על השאלות שלנו כי כנראה "משפחה כאיש אחד" עונה על כל בעיות קיארה ועל כל השאלות בקשר לבעיות שלה ל"חלק ממעגל החיים הגדול".)
- כל עוד את חיה כאן , זה מה שאת .
יבוא יום ותביני ...
(אני לא אשקר. ראיתי את כל הסרט ועדיין לא הבנתי את המשפט התקוע הזה. נראה שהכוונה לחבר את הסרט הקודם לכאן אבל הקשר לא מובן כלל. וחבל שאם שורה כזו מבלבלת וחסרת תשובה נשארנו להיפרד מקיארה הקטנה ולפגוש אותה בבגרותה. דיי מבאס משום שלא הספקנו להכיר את קיארה בתור גורה וגם אנו יותר זוכרים את סימבה בתור גור מימנה. גם השאלה אם היא רוצה עכשיו להיות מלכה דיי נשארת באוויר ולא נענית לנו ואולי בשיר רמזו לנו שהיא מסכימה להיות מלכה לעתיד. למה העורכים עזבו אותה כך? הלוואי וידעתי. לבנתיים אשאר בהשארה שהם רצו יותר להתרכז במהפך של קובו בבגרות שלו מאשר אצל קיארה כי כנראה בנות לא מעניינות את מסך הטלוויזיה שלנו. השיר נשמע מבלבל מאוד, ואם הבנתם אותו יותר טוב אני מחכה להסברים.)


אני עדיין מנסה להבין את השיר ומאוד קשה לי להבין. כרגע אני מסתכל על המילים באנגלית, אולי נפל משהוא בתרגום, אבל הבית השני והשלישי עדיין מטריף אותי. מה שהבנתי מהשיר בכללי שסימבה אומר לקיארה להקשיב למשפחה כי היא תמיד תתמוך בה ויודעת מה טוב והם כולם ביחד יכולים לעבור כל מכשול כי הם איש אחד. עדיין נשמע מאוד חסר משמעות או רדוד אבל איכשהוא העורכים ניסו לשלב פה כל דבר שהם ראו בסרט הראשון. השיר הזה פשוט דחוס בתכנים של: גלגל החיים, מסע, יעוד, משפחה, אחדות, מבט אל העתיד ועוד הרבה. הבעיה היא שכאשר רוצים לדחוס כל כך הרבה מסרים בשיר אחד השיר נהיה מבלבל ומוזר ותמיד יישאר לא מובן. בעיקרון עורכי הסרט חשבו שכאר הם ישאירו את הצופים במילים: "משפחה, איש אחד" הם יענו על כל השאלות אבל זה רק לצופים התמימים שלא חושבים הרבה. כל אחד ינסה להבין את ההקשרים של המסרים לשיר ישבור את הראש שבוע ויגיע למסכנה שלי: זה מכבסת מילים. המילים באנגלית רק שיגעו אותי יותר ואני עכשיו מוותר על ה"עונג" להבין מה השיר אומר. אני מצפה שאחד שראה את הסרט ינסה להסביר לי את השיר כי אני מבולבל לגמרי. הבעייה העיקרית שאנו לא רואים את השפעת השיר על קיארה כי אנו עוזבים אותה עד לבגרותה. אולי משום שקיארה יותר מבולבלת מאיתנו. אני כן יוכל בהחלט לומר שהשיר מאוד נשמע מרגש ומכיל בתוכו משהוא אבל זו הבעייה שאף אחד לא ינסה להבין אותו. אז אם כבר מדברים על המסר המרכזי בשיר: "משפחה, כאיש אחד" אז הייתי רוצה להעלות כמה שאלות. קודם כל בהתחלת השיר ראינו ציפור שבורחת מן הקן ומנסה לעוף. קיארה התחברה אליה כי גם רצתה לצאת מהקן "המשפחתי" אבל האימא של הציפור מחזירה את הציפור לקן כי כנראה היא לא מוכנה. האימא מייצגת כנראה את סימבה או את אבא ואימא של המשפחה. אבל בסוף אנו רואים את הציפור הזו עפה מאושרת והולכת. אז הינה השאלות: האם הכוונה בשיר היא להקשיב לאבא ואימא כי הם המשפחה? האם הציפור בסוף רוצה להציג לנו את המסר ההפוך, כי הרי היא כנראה ברחה מן הקן? או אולי נגיד שאימא של הציפור ניסתה להכין אותה ועכשיו היא מוכנה וכך קיארה תהיה בעתיד? אם השאלות האלו לא מספיקות נסו למשל להסביר לי איך מופסה מתקשר לכל השיר הזה כי בית שלם ניתן לזכרו. ועוד שאלות לגבי מה קיארה אומרת בבית שלה יכולות להגיע עד להודעה חדשה. ואם כבר מדברים על משפחה, מה עם סקאר? הרי גם הוא היה מן המשפחה והרי הוא כמעט הרג את סימבה וכן הרג את מופסה, אז מה עלינו להבין ממשפחה? אני יכול להכניס פה עוד מיליון שאלות אבל אסתכם במילים הבאות: השיר מרגש וסוחף אבל הוא יותר מבלבל מכל הסרט עצמו.

(^"זה לא מלך, זו בובה מפוחלצת." לדברי טימון)

הדיאלוג השני היה של סימבה עם קובו. דווקא הוא די קצר ואולי מאוד מובן אבל הוא באמת אחת ההוכחות הברורות לכך שעורכי הסרט לא ראו מספיק טוב את הסרט הראשון. קובו רצה לספר לקיארה שהוא חלק ממיזמה של זירה אבל סימבה תופס אותו קודם וסוף-סוף נפתח כדי לדבר איתו ולכן זה היה יותר חשוב מלספר לקיארה על המזימה. כמובן שעכשיו הוא לא יגיד זאת לסימבה לאחר שסוף-סוף נפתח אליו כי אז סימבה יגרש אותו במהירות האור. אז סימבה לוקח את קובו לסיור בארץ התקווה אל השדות השרופים שמהם קובו הציל את קיארה. סימבה מסיים במילים: "... סקאר לא הצליח לגבור על השנאה. ובסוף זה הרס אותו." וזה היינו צריכים להבין שסימבה סיפר את הסיפור על סקאר. הבעייה הקטנה היא שלא השנאה הרגה את סקאר, אלא הקינאה במעמד של אדם, סליחה אריה, אחר. הריכוז המרכזי בסרט להפוך את כל הרע שבעולם לבעצם שנאה דיי מוכיח על רדידות בתוכן. אז קובו אומר לסימבה: "אף פעם לא שמעתי את הסיפור של סקאר כפי שהוא (בעצם לא שמעת בכלל, הרי עורכי הסרט לא הבינו הסיפור כמו שהוא גם.). הוא אכן היה רוצח (המילה המוכרת מהסרט הראשון)."  כנראה הם מנסים לרמוז שבגלל שקובו גדל "בשנאה"(="רוע") אז מעולם לא שמע את הסיפור האמיתי. סימבה מסתכל על ההריסות מהאש ואומר: "האש היא רוצח אמיתי ." קובו מביט אל סימבה, "לפעמיים מה שנותר יוכל לגדול והיות טוב יותר מהדור שקדם לו." ואז סימבה חושף בכפו אחד מצמחים שגדל אחרי השריפה והוא אומר הנימה זו: "אם תינתן לו הזדמנות" שנייה אחר כך זירה והלהקה שלה התחילו להקיף את סימבה כמובן כדי להרוג אותו. המשפט האחרון ניסה לרמוז לקובו כך: "אתה אולי גדלת בשנאה אבל אם יתנו לך הזדמנות תוכל להיות טוב." הבעייה שלי כאן היא לא שקובו גדל בשנאה, את זה כבר הבנתי מהשיר של "ילד שכב לישון" שנעסק בו אחר כך, הבעייה היא הניסיון להפוך קשר לסרט הראשון. אם כל הכבוד ליוצרים שהפכו את קובו "ליורש המרושע של סקאר" אני עדיין לא רואה את הקשר בניהם. מנסים להפוך את סקאר למעין רוצח עם שנאה בעניים אבל זה לא העיקר בסקאר. סקאר הוא בעצם קנאי שרצה להיות במקום של מלוכה ושלטון שלא שייך לו אבל בכל את לקח את המקום הזה בכוח. בגלל שהמקום הזה לא היה שייך לו אז הוא לא הצליח לדאוג כראוי לממלכה ובכך הרס את גלגל החיים שהיה על האריות לשמור. זה היה העיקר בסקאר. קינאה בדבר שאינך ולא רק שנאה. אני יודע שסקאר שנא את אחיו אבל זה היה בגלל קנאה ולא שנאה. זה אחת הסיבות למה העורכים של הסרט לא הבינו את הסרט הקודם.

אחרי שדנו בדיאלוגים בא נדון בשירים. בעיקרון רוב השירים מנסים לחכות את השירים מן הסרט הראשון אבל אל כולם ממש מצליחים. השיר הראשון הוא: "הוא חי בכם" השיר מאוד מצליח להכניס לאווירה של הסרט והוא מאוד מוצלח. הוא מצליח בהצלחה לחכות את ההתחלה של הסרט הראשון והוא בהחלט צועק: "זה סרט טוב!" אבל מה הוא אומר? אין לי מושג, זה חצי באפריקאית אבל בעיקרון הוא צועק "הוא חי בכם..." אזכיר את השיר הזה עוד הפעם בסוף. על השיר השני חפרתי מספיק על כך שדחסו בו יותר מידי והוא לא מובן, אבל השיר כן מרגש וגם מספיק מרגש להיות שיר התוכן של הסרט. השיר הבא יהיה השיר של זירה על התוכנית שלה להרוג את סימבה כאשר קובו יגדל. השיר הזה קצת אירוני עקב העובדה שהוא שיר ערס(=שיר מרדים)! של השיר זירה צועקת ודורשת נקמה בזמן שקובו ישן. זה דיי מזכיר לי פרק מהסדרה הישנה של ד"ר סוס ששודרה בערוץ הראשון מתי שאימא קנגה שרה לילד שלה שיר ערס כאשר היא באה עם תופים ענקיים ומצלתיים ושיר בצעקות "לך לישון!" - לא זוכר את הפרטים אבל הבדיחה הייתה מצחיקה. בעיקרון השיר מנסה לחכות את השיר של "נתכונן" מהסרט הראשון, רק שפה הוא די נחשל כי הוא לא מספיק דרמטי ומרגש ונראה אכזרי כמו שסקאר שר אותו. קחו לדוגמא את סוף השיר כאן ותשוו לסוף השיר "נתכונן" ותראו על מה אני מדבר. מה שהצלחתי להבין מהשיר שהסיבה העיקרית של זירה להרוג את סימבה זה משנאה יותר מאשר ניסיון לחזור לארץ התקווה. כבר אמרתי קודם שהסרט רוצה להראות את המשוואה: רוע=שנאה. השיר הבא הוא שיר אהבה שהוא יותר כמו בילבול כל החושים וההיגיון. השיר "ביופנדי" שזו מעין "ארץ האהבה" שרפיקי מראה לקיארה וקובו. רק עכשיו שמתי לב לכך שהעורכים לא לא הבינו את הסרט הראשון בכלל בעובדה שניסו לחכות את הגרפיקה של "משתגע כבר מלך להיות". כל הגרפיקה בשיר אינה בכלל מתאימה לסוואנה! יש שם עצי קוקוס וצמחייה של יערות גשם. חוץ מן העובדה שהשיר מדבר על  מקום שבספק קיים או לא זה גם כנראה מנסה לחכות את העובדה שרפיקי תמיד לוקח את האנשים, סליחה אריות, אל מקומות שספק קיימים או לא כמו אצל סימבה שראה את אביו. אני לא אהבתי את הרעיון שרפיקי מנסה לחבר אותם כי כבר הרי הסרט עשה את זה מספיק טוב. כנראה הם רצו שהם יהיו מספיק "אוהבים" כדי שקובו ירצה לספר למחרת על כך שהוא מרגל. בכל מקרה השיר נתפס מהר מאוד בראש. השיר הבא הוא שיר חזק מידי לדעתי. סימבה שופט את קובו על כך שלכתחילה נשלח להרוג אותו על אף שקובו שינה את דעתו. סימבה פוסק עליו שהוא צריך הגליה. הבעיה שלי בשיר שהשיר עצמו טוב מידי. עד היון כואב לי על קובו ששפטו אותו על דבר שלא עשה וכל החיות מתנכלות לו על כך ובמיוחד שבאותו שלב בסרט לקובו יש צלקת כמו לסקאר. השיר כל כך חזק אבל משום מה הסוף של הסרט מעולם לא פיצה אותי על החוזק שלו (על הסוף נדבר בסוף). מה שעוד מוזר לי בסרט זו העובדה שהכול נהיה כמו בית משפט אצל סימבה. ממתי מלך האריות עוסק בפסקים משפטיים? בגלל שסימבה אמר לסקאר לברוח ולא לחזור? הרי זה לא היה "משפט המלך"? וגם ממתי מופסה היה שופט? אין תשובות לשאולות הללו כנראה משום שעורכי הסרט רצו להכניס כנראה עניין של משפטים וגזרות. עוד דבר שמוזר לי שהכי עיצבן אותי כמו הרשעים בסרט היה המשפט שקיארה אמרה לסימבה לאחר פסק הדין. לאחר שסימבה צועק עליה שימור עליה כמו כד שביר קרוב אליו, פרנואידיות כידוע, היא צועקת לו את המשפט: "לעולם לא תהיה מופסה!" והיא ברחה "לחדר שלה" כמו כל צעירה בגיל ההתבגרות שרבה עם אבא. ועכשיו אני צועק: "מה מופסה קשור לזה בכלל?!?" כבר הזכרתי שיש עניין מעצבן של משפטים וגזרות בסרט אבל ממתי זה היה קשור אי פעם למופסה? מה לעזעזל סימבה חושב שללכת ברכיו של אביו זאת אומרת לגרש את 'יורשו' של סקאר? מאיפה הוא למד זאת? הסרט מנסה להסביר לנו בסוף שמופסה היה נותן לקובו הזדמנות כמו שסימבה סיפר קודם לקובו, אבל מה לעזעל משפט קשור למופסה? השאלות הללו חסרות תשובות ולכן נעבור לשיר האחרון, או אולי לפני. "אהבה נולדה" השיר האהבה השני. זה דיי מעצבן שכל הסרט הזה נשען על אהבה ובסוף מנסה להראות שבעצם מדובר בדבר עמוק אחר. אבל תגידו לי את האמת: אם נגיד לא היה מדובר באהבה, איך זה היה נראה? כנראה שהיה נראה נורא. זה אחת הסיבות למה מלך האריות 2 איבד את המשמעות העמוקה של הסרט הראשון. אני לא הולך לפרט את השיר די מעפן. המשמעות רדודה מאוד והוא בסך הכל אומר: שיש שני אוהבים אז יש איש אחד שלם. וגם: האהבה תהפוך חושך לאור. השיר הכי רדוד ששמעתי בכל שירי דיסני אבל הם כל כך גרמו לו להיות מיוחד כי כנראה שבזכותו אנו נבין את כל מה שקרה בסרט ואת כל העומק. השיר הזה "על הפנים" אבל הוא מאוד מרכזי ואני חושב שרק בגללו כל העלילה הקודמת של הסרט ניראת מטומטמת. אז בזה סיכמנו את השירים. וגם את העבודה שהסרט מתרכז בכך ש"בכוח האהבה אפשר לגבור על החושך" או כל משפט רדוד אחר.

כעת אדבר על הבעיה המרכזית האחרונה. אני לא יודע אם יש לכם עדיין כוח לקרוא אבל הבעיה הזאת מאוד הציקה לי בסרט. הבעיה היא פשוטה: הסוף! אני צועק את זה בקול ואני לא מתבייש: "הסוף הכי מטומטם לכל סרט שיכול להיות בעולם!" אתם שואלים למה? אז אסביר לכם. המלחמה הגדולה בין זירה לסימבה הפסיקה לא בגלל שצד אחד ניצח אלא בגלל שקובו וקיארה אמרו: "זה לא טוב לריב." אני לא משקר. קובו וקיארה קפצו באמצע שדה קרב ואמרו לכולם: "היי, למה לריב? הרי אנו משפחה אחת גדולה!" ואיכשהוא פתאום כולם מסכימים עם המשפט הדבילי הזה. תחשבו שבמציאות יהיה קרב ענק בין רוסיה לארצות הברית ואיזה משוגע אחד יצעק: "מלחמה זה רע! הרי כל בני אדם אחים" ובאמת הוא יעצור את המלחמה הענקית. זה הגיוני בכלל? למה הסוף הזה כל כך תלוש ורדוד ומפגר? כמובן שלא יכלנו בלי סצנת סיום שבה זירה מתה בגלל שלא הקשיבה לשטויות הללו. כמובן שהסרט דאג שהיא תהרוג את עצמה בדומה לסקאר כי הרי זה סרט המשך למלך האריות. אז כך מסתיים סרט ההמשך: "אהבה בין שתי המחנות גרמה להפסקת המלחמה. כולם חברים. הסוף." דבילי לגמרי. אתם יודעים גם מה עוד מעצבן? הקטע הסופי נראה יותר מפגר מאשר מרגש. אני לא התרגשתי בכלל וגם בתור ילד מהקטע הסיום. למה הוא לא חזר כמו השיר "הוא לא שייך לכאן"? למה הוא נראה כמו כולם עומדים במעגל כמו מטומטמים בזמן שזוגות המלוכה עברים באמצע? מה מרגש בזה? זה אמור להביע משהוא עמוק? לא שזה לא מרגש אלא שגם ממש בסוף נעלה, סימבה, קיארה וקובו עולים על צוק התקווה ושואגים וזה ממש לא מרגש או מקסים. גם המוזיקה של "כאיש אחד" מתנגנת ואני לא אשקר שהיא הגורם העיקרי לכך שהקטע בסוף לא מרגש בכלל. למה לא שמו את המנגינה שהייתה בהתחלה? בסרט הראשון עשו כך אז למה לא עכשיו. אני משער לעצמי שרצו לגרום לשיר של "כאיש אחד" להיות מרכזי יותר אבל כבר נמאס לי להבין את ההקשר. נראה לי שפשוט המציאו את השיר הזה לסוף הדבילי הזה ואיכשהוא קישרו אותו בהתחלה. הסוף הזה כל כך טיפשי וילדותי עד שבא לי לבכות. אפילו בפוקהונטס הסוף שנראה בדיוק דומה הוא נשמע יותר בוגר, "הפסיקו את המלחמה! אין זהב אצלנו" "וואלה?! בוא נחזור הבייתה", נשמע יותר בוגר מ:"בוא נאהב את אחד השני ונפסיק לריב". זה מאוד מזכיר לי את סוף הסרט של "שרק 3" איך שכולם החליטו להפסיק להיות רעים בגלל שארתור הרצה להם למה להיות טובים. אני חושב שאני יודע מאיזה סרט הוא העתיק את הסוף הזה. לדעתי סרטים שמסתיימים בגלל המשפט: "מלחמות זה רע" הם הסרטים בכי ילדותיים בעולם בגלל העובדה שמציאות זה לא יעבוד בכלל. נגיד וניישם את זה עם המלחמה של ישראל עם החמאס. מה לדעתכם יקרה עם ישראל תגיד: "וואלה, רבנו מספיק, בוא נעשה שלום." מה אתם חושבים שיקרה שנייה אחר כך? החמאס פשוט ישתלט על כל מקום ויהרוג ויפוצץ כל יהודי מהלך בישראל. מה שעוד מוכיח שעורכי הסרט לא הבינו את הסרט הראשון בכך שהם העלו גם סימבה ונעלה בצוק התקווה. מה הקשר להם? הם לא אלו שהתחתנו. כנראה זה רק משום שרצו שמופסה ידבר אל סימבה מראש הצוק כאילו מופסה האמיתי היה כל כך משתלב בחייו של סימבה מבלי לתת לו "לזכור מי הוא". אז שלושת הבעיות העיקריות שמתרכזות לעובדה שעלילת הסרט הזה נוראית הם: רעים לא מקוריים ומצוצים מן האצבע, רצח אישיות של הדמיות, סוף רדוד וילדותי.

(זכרו ילדים, בעזרת כוח האהבה אפשר להפוך את כל העולם לחברים!)

סיכום: אני חושב שעם עלילה כזו שמתחילה עם צפיות כל כך גבוהות ומסיימת בירידה כל כך רדודה הסרט הזה נחשב נורא. לא בגלל המוזיקה. לא בגלל הגרפיקה. לא בגלל הקולות. וגם לא בגלל הדמויות. עם סוף של עלילה מטומטמת כזאת אני מכריז על הסרט הזה כסרט הכי לא ראוי להיות סרט ההמשך למלך האריות. אם תגידו לי: "היי! גם מלך האריות 1 וחצי מטומטם." אני אענה בכנות: "הסרט הזה נועד להיות מצחיק ולא עלילתי כי הוא עוסק בטימון ופומבה. אבל הסרט ההמשך של מלך האריות נועד להיות משהוא ולכן אני כועס." בגלל שהבעיות בעלילה מוסתרות עמוק בתוך הגרפיקה ומוזיקה הטובה אנשים דיי מתעלמים מכך וקובעים שהסרט דווקא דיי טוב. זה נכון חוץ מן העובדה שהוא לא ממש "מלך האריות" וגם מפתח עלילה מטומטמת מאוד לקראת הסוף. אני אסכם ואגיד שאולי הסרט לא נראה רע וגם נשמע אבל מי ינסה להתעמק בו יראה הרבה דברים שמוכיחים שהעורכים לא הבינו את הסרט הראשון. בגלל העלילה הזאת הרבה מעריצי לך האריות ניסו ליצור עלילה משלהם שתנסה לפצות אותם. הרבה יצירות אומנות באיטרנט מראות את בנם הבכור "האמיתי" של סימבה ונעלה בגלל האכזבה בסרט הזה. קחו לדוגמא את הסרטון הבא ב-youtube ותבינו על מה אני מדבר. אז בכך אני אסיים את הסיקור כאן ואני אשמח מאוד אם יש למישהוא משהוא להגיד לי כי אני מחכה לזה. ואסיים במילים הבאות: 'מלך האריות' היא יצירת מופת שלעולם לא תחזור לתחום האנימציה.

ניסיתי להעלות את הנושא של הסרט הזה ב-fxp בקצרה ואפשר לראות את הדיון בקישור הבא. בעיקר מתעסקים שם עם הסרט "מלך האריות" שיצא בתלת מימד: http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=8773866 http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=8773832

התקדמות עם הרשימה....

הזמן עושה את שלו...

החלטתי לכבוד ההוצאה לאור של הסרט מלך האריות שוב לקולנוע, הפעם בתלת מימד, לכתוב את הסיקור על הסרט שתמיד רציתי לסקר- מלך האריות 2 -מלכות סימבה. אני דיי מתקדם בזה ואני ממש באמצע אבל הפסקתי בגלל שלא היה לי זמן כי לאחי הקטן היה בר מצווה. הבר מצווה הסתיימה ואני עכשיו מפנה לעצמי את הזמן שרציתי כדי להתעסק בבלוג הזה. כדי להתעסק לעמוק בסרט, כמו שעשיתי עם "ארתור והמינימונים" (-אין סיכוי שאראה את הסרט ההמשך לזוועה הזו), צריך הרבה זמן כדי לכתוב ולהשקיע. הסיקור על "בובסי", למשל, לקח לי כמעט שלושה ימים ובהם 6 שעות. אם כבר מדברים על זמן יש עוד דבר שלוקח לי אותו. ביקשתי מדודה שלי לקנות לי את המשחק המחשב החדש שיצרו על הסרט "בחזרה לעתיד". אני משחק בו ואני כל כך נהנה שאני לא מסוגל להפסיק. המשחק נותן את האווירה המתאימה של הסרט המצוין הזה וגם נותן תחושה טובה שאני בתוך סרט המשך מצוין (במיוחד בגלל העובדה שהשחקנים המקורים מדובבים את הדמויות במשחק חוץ ממק-פליי). אם ראיתם את "בחזרה לעתיד" והנהנתם, המשחק הזה מצוין בשביל המשך הטרילוגיה. אם לא, לא מומלץ לכם בכלל לשחק אותו כי צריך רקע מספיק גדול מהסרטים בסדרה. בקיצור משחק טוב שמגניב אותי לגמרי.
אני הגעתי לפרק הרביעי. תמונות וסרט על המשחק:

מקווה שאסיים את הסיקור על מלך האריות 2 מתישהוא או שפשוט אתקע איתו ב-"טויוטות".

עוד מעט פרידה מן הבלוג שלי

אני חושב שעוד מעט לא יהיה לי זמן לכתוב כלום בבלוג שלי עקב העבודה ששנה הבאה אלמד בישיבה. אני מקווה שבשבוע הזה יצא לי לכתוב את כל רשומות שלא יוצא לי. הינה הרשימה:
1. דעתי הפוליטית והתיאור שלי לשמאל הישראלי.
2.סיקור הסרט "מלך האריות 2" ודעתי למה הוא סרט לא כל כך טוב.
3.סיקור על סרט אחר.
4. סיקור על הדיבוב בישאל לסרטים.
5. בונוס אם יצא: האם שווה לראות סרטים בתלת מימד???

מקווה שיצא לי לכתוב את כל הרשומות הללו. מקווה שהיה לכם קיץ טוב ובטוח.

אביעד ד.

אני מצפה לתגובות ולו רק במייל.

ט"ו באב - חג אהבה וזמן מצוין לבזות רבנים ב"וואלה"

התמונה למעלה היא מאתר "סורגים" והתפרסמה עקב הסטת התקשורת נגד הרבנים בדבר השכרת הדירות בצפת.


זו לא פעם ראשונה אבל זו לא תהיה הפעם האחרונה. שוב התקשורת מחפשת איך ל"הדליק" את הציבור החילוני נגד הרבנים. טוב, אולי לא כל התקשורת אבל כלי אחד זה מספיק. לכבוד יום האהבה החליטה התקשורת קצת יותר להרבות את השנאה הישנה והמסורתית של חילונים נגד רבנים. אף על פי שלא כל הציבור החילוני רואה בדת או במנהיגה כדבר הנצרך להשמדה, התקשורת מטה את דעת הציבור לטובת השנאה שלה נגד חרדים/דתיים/רבנים/מצוות/רבנות (מחק את המיותר.)


עלי להתחיל בכך שאני מקווה שחגגתם את חג אהבה בצורה היפה והנאותה ומקווה שעשיתם את בדרך הנכונה ולא בדרך של ביזיון. אזכיר בקצרה את המשמועות האמתית של חג האהבה. ט"ו באב הוא יום שבו לא אומרים תחנון עקב השמחה שבו. השמחה נובעת מכמה דברים שמחים שקרו בהיסטוריה היהודית: 1.לאחר חטא המרגלים נגזר על בני ישראל שכל תשעה באב ימותו אנשים על החטא. רק בשנת הארבעים בט"ו באב ראו שהפסיקו למות וזו הייתה ההוכחה שגזירה נגמרה. 2. הייתה התרת השבועה של בני ישראל על כך שלא להתיר נישואין עם שבט בנימין. (פירוט בספר שופטים פרקים י"ט עד כ"א). 3. הותרו מיתי ביתר ממרד בר כוכבא לקבורה לאחר שהרומאים שרצחו אותם הסירו את ההקפדה לא לקברם. 4. יום בו היו בנות ישראל מחוללות בכרמי שליה על מנת למצוא את בן זוגם. 
כיום, עקב השפעת התרבות המערבית, הוחלט בציבור החילוני לתת לט"ו באב את המשמעות הנוצרית של חג האהבה (Valentine's Day). עקב כל אנשים מכלל הציבור חושבים שזה יום מצוין לבילויים מעורבים וגם לפעולות שהשתיקה יפה להם. 


באתר וואלה מצאו להביא את דבריו של הרב אבינר בצורה הבוטה וה"חרדית" ביותר על מנת לקדם את השנאה שלהם לרבנים ביום האהבה (שבעצם הוא יום של דתיים). כמובן שאתר "וואלה" הוא מבית עיתון "הארץ", דבר המסביר מצוין את מקור השנאה לדת. הם החליטו להדביק כותרת שכל חילוני מצוי היה יכול להיפגע כהוגן ממנה: 'הרב אבינר: "ט"ו באב - חגיגה של הבל ויצרים"'. הרי ברור לאתר "וואלה" שכל חילוני מצוי רואה ביום אהבה דבר יקר ללבו וכל אדם המזלזל באותו יום מקודש יזכה להתקפת עצבים לתפארת. אבל אם מתבוננים בתוך הכתבה ניתן לראות שהוא לא תוקף אף אחד והוא רק נותן ביקורת עדינה ובונה. אבל כמובן עם תמונה שמזכירה חרדי כועס אין סיכוי שהרב יקבל את היחס הראוי לבן-אדם. וגם עם מילים כמו:"יצא היום (שני) נגד חגיגות יום האהבה" ו-"החגיגה הזו היא סתם הבל של התפרצות יצרים והנאות האדם" כנראה שהסיכוי קטן יותר. רצח האופי שלו נעשה אפילו לפני שקראו את דבריו ובמיוחד בכך שדבריו הם "מבזק" מיוחד.


אני לא מתכוון לעבור על כל פרט בכתבה אבל אשאיר אתכם עם הנתון שלא כל דבריו מופיעים בכתבה. ניתן לראות את הכתבה באתר "וואלה" בקישור הבא: http://news.walla.co.il/?w=/22/1850744 ולהשוות עם הכתבה במלואה בכתובת הבאה באתר "סרוגים": http://www.srugim.co.il/22401-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%92%D7%95%D7%92-%D7%90%D7%AA-%D7%98%D7%95-%D7%91


התגובות על הכתבה היו לי ברורות מראש: שנאה, הגנה, התקפה, היהדות דת פרימיטיבית, חילונים ככה, דתיים ככה, חרדים ככה ועוד. אתן לכם ליהנות משלל התגובות המעניינות שם. הציקה לי הבעיה שהרבה ראו בדברי הרב בתור התקפה חרדית(!-והרב מהציבור הדתי לאומי בכלל) נגד סגנון חייהם. החלטתי להשאיר תגובה בשם של "תלמיד של הרב" (-זה נכון) בכותרת: "אני חושב שלא הבנתם את הנקודה..." (תגובה 105 לספירתי) וכתבתי את המילים שאראה לכם מיד. אקדים ואומר שרק רציתי להעביר את הנקודה שאתר "וואלה" ניסה להסתיר ואני שמח שהאתר למרות הכל נתן לי במה.


זה תוכן התגובה: 
"אהבה אמיתית היא לא רק תשוקה או רצון עז. אהבה אמיתית היא מסירות וטיפוח ותהליך שמצריך הרבה זמן וסבלנות וגם מעבר לכך. החברה שלנו היום שטפה לנו את המוח בכך שהיא מתרגמת את המילה "אהבה" ל"סקס" אבל זה לא הפירוש הנכון. 
אלוקים ברא לנו את המשיכה המינית כדי שנרצה לקיים משפחה אבל המשיכה המינית היא יצר. אלוקים תבע באדם יצרים כדי שיתמודד איתם ותהיה לו משמעות לחייו. (למשל אם לא היה יצרים להזיק לאחר איזה עולם משעממם היה לנו.) כמובן שיש שימוש ליצרים אבל צריך לעשות זאת במידה ורק למטרות חיוביות. אם לא נשלוט ביצרים שלנו, מה יהיה ההבדל בין אדם לבהמה? תפקיד יצר המין הוא להמשיך את קיום האנשות ולהקים משפחה אבל מי שישתמש ביצר הזה רק כדי לענג את עמו יגיע למקומות נמוכים ומלוכלכים שאפילו הבהמה תהיה יותר משמעותית מימנו.
הקשיבו לעצה שלו ואולי תבינו אותה. אתם לא חייבים לקבל כל מה שהרבנים אומרים אבל אתם בהחלט יכולים להקשיב לקבל מה שנוח לכם מדבריו. הקשבה מעולם לא הרגה אף אחד. בבקשה תפסיקו לתקוף ולהתנפל על אנשים לפני שהם בכלל פותחים את הפה או מנסים להסביר לכם משהוא חדש."


אני עדיין עוד מקווה ויבוא יום שהתקשורת תפסיק להסית ותחזור להיות תקשורת דמוקרטית.

סרטונים בקשר לבובסי

זה בקשר למשפט הפתיח של המשחק: "מה יכול כבר להשתבש??" מתוך גם הסדרה המצוירת שלו, שלמזלה הרע רק פרק אחד הם הצליחו להציג בטלוויזיה.


הזכרתי גם את ה"סופר בובסי" שיצא באיכות הרבה יותר טובה. טוב, הינה דוגמא. נסו להשוות בין זה לסרטון השני שמציג את המשחק הרגיל.



גם הזכרתי שבאיטרנט ראיתי מישהו שעבר את המשחק בפחות מרבע שעה. אני לא ממליץ לצפות בזה במי שעדיין לא סיים את המשחק ורוצה לשחק בו.



נראה לי שזה מספיק סירטונים על המשחק. יום טוב! (בשבילי לילה טוב.)

בובסי ( 1992 bubsy)- סיקור משחק

בובסי - משחק מחשב מהילדות שלא אשכח לעולם....

הקדמה: לפני הרבה זמן, שהייתי בערך בכיתה ג' או משהוא, אבא שלי קנה לנו, לילדים, משחקי מחשב לכבוד יום-הולדת או משהוא. בעיקרון אני חושב שהיה לו לקוח שנתן לו דיסקים סוג ב' או משהוא או פשוט בגלל שאבא שלי הכיר אותו אז הוא קנה ממנו. בכל מקרה אחד הדיסקים שאבא קנה היה "משחקי הארקייד". לי לא היה מושג מה זה ארקייד, חשבתי שזה קשור למקומות הללו בקניון. רק הבעיה שבחיים לא ראיתי את המשחקים הללו שם. היו על הדיסק ארבעה משחקים שפעלו בעזרת תוכנה ששנים אחר כך גילתה לי מאיפה ומה אלו המשחקים הללו. היה שם משחק יצירה של "לוני טונס", משחק יריות יפני/סיני (חשבנו סינית) של ילדה מכשפה, משחק של קופים שלא עבד (שהתברר לאחר שנים שהיה משחק מצוין בשם Dunkey kong cantery 2), ומשחק פלטפורמה שהכי אהבנו שקראו לו בובסי. המשחק שלא הפסקנו לשחק היה בובסי וגם מעט מהמכשפה היפנית/סינית. המשחק היה ממכר ומאוד כיף. המוזיקה הייתה כל כך טובה שנכנסה לי לנשמה ולא עזבה אותי מאז. התמכרתי למשחק ולא הפסקתי לשחק עד שעברתי אותו לגמרי בפעם אחת. אחרי זה ניסיתי לשבור את השיא ויצא לי לשחק 35 דקות ולסיים את המשחק (באיטרנט ראיתי שהצליחו ב-14 דקות, שילכו לעזעזל!). התברר לי רק לפני שנתיים, הרבה שנים לאחר שהפסקתי לשחק, שהמשחקים האלו במקור היו משחקים ששיחקו בקנסולה ישנה של נינטנדו שנקראה: (Snes (Super Nintendo Entertainment System ובעיברית: סופר נינטנדו. גיליתי יותר על הקנסולה הזאת ואיך אפשר להוריד עוד משחקים אבל זה לא מעניין לעכשיו. אז הגיע הזמן שנעבור לסיקור. לפני שאתחיל עלי להסביר שהרבה אנשים בעולם סוברים שהמשחק הזה נורא מאוד והוא חיקוי עלוב של סוניק הקיפוד. בעיקרון הם חושבים כך בגלל המשחק השלישי בסידרה שהגיע לפליסטישין שהיה באמת נוראי. אבל מבלי לדבר על שטיות נתחיל.

גרפיקה: בפעם הראשונה ששיחקתי את המשחק שמתי לב לגרפיקה המדהימה. הגרפיקה כל כך טובה עד שלי בתור ילד עזרה מאוד להיכנס לאווירה של המשחק. המשחק מתחלק ל-16 שלבים ובניהם 6 מקומות שונים עם גרפיקה מצוינת. הגרפיקה שהכי אהבתי הייתה בשלב הרכבת. בשלב הזה צריך לעצור את הרכבת כדי לרדת לקניון. הגרפיקה כל כך טובה בשלב הזה שרציתי שיהיו יותר שלבים כאלו בעיקר בגלל התחושה שהרכבת נוסעת במהירות עצומה בזמן שאני מביס את האויבים עליה. אה, כמובן, גם הג'ירפות המצחיקות שמופיעות שם אני מחבב מאוד. בעיקרון המשחק הזה תוכנת בצורה של cartoon, סדרות מצוירות (כמו תום וג'רי), ולכן למשחק יש המון גרפיקה מצחיקה וצבעונית ובמיוחד אנימציות מצחיקות. כאשר בובסי מת הוא מת בצורה כל כך מצחיקה וכל פעם בצורה שונה וגם בהתאם למוות שלו. לפעמיים היינו הורגים אותו רק כדי לראות איך הוא ימות. יש גם אנימציות מצחיקות כשאר הוא מחכה הרבה זמן וגם כאשר הזמן נגמר. בובסי הוא בעצם סוג של נמר, bobcat, שונר מצוי, לי זה היה מאוד מוזר לגלות כי במשך כל השנים ששיחקתי הייתי בטוח שהוא חתול שקוראים לו בוב (בגלל השם באנגלית כמובן). האוייבים הם בעצם חייזרים שכל כך דומים לכלבים שבהתחלה ששיחקנו היינו בטוחים שהם פשוט כלבים שמצוירים רע. גם מצחיק שלכל סביבה שונה החייזרים מקבלים "כובע" אחר. דבר שלפעמים מצחיק מאוד. גם הנקודות, שהם בעצם כדורי צמר מתגלגלים, נראים טובים מאוד. יש הרבה מה לדבר כאן על הגרפיקה למשל המים, העצים, הג'ונגל, רכבות הרים, קירקסים, שלבי בונוס, מכונות ירייה ממסטקים, וגם כאשר העולם מתהפך כאשר מגיעים למקומות מסוימים בנהרות אבל אי אפשר לפרט הכל ביום אחד. צריך לראות כדי להבין. לסיכום: גרפיקה מדהימה! 

מוזיקה:  אני חייב לציין: המוזיקה מדהימה ונתפסת. עד היום אני לא יכול להוציא מראש את המוזיקה של השלב הראשון. המוזיקה במשחק כל כך טובה וגם מאוד נותנת את האווירה המתאימה לשלבים וגם לעובדה שהמשחק הוא כמו סרט מצויר. עוד דבר על המוזיקה הוא הקולות המצחיקים של האפקטים. הם מתאימים ולא ראיתי שום מקרה בו יש חריגה כמו שיש בהרבה משחקים (כמו למשל קפיצה שנשמעת כמו כדרור כדור כדורסל). הדבר שהכי אהבתי במשחק היה שלפני כל תחילת שלב שרואים את השם שלו, והשמות מצחיקים כי הם כאילו שמות של פרקים בסדרה מצוירת, רואים את בובסי בתנוחה מסוימת כאשר הוא אומר הערה בקשר לשלב. הדבר הזה לפעמיים מצחיק מאוד עד לדמעות. גם זה מאוד מפליא העובדה שניתן להבין מה הוא אומר כי ידוע שאז איכות השמע של משחקים ישנים הייתה כל כך לא טובה שלא שמענו אותם מדברים, עד שהגענו לשלב של הפלייסטישין. הערה בהתחלת המשחק היא ההערה שמסכמת את כל המשחק וכאשר אנשים רואים את בובסי הם חושבים רק עליה, זה המשפט שמגדיר אותו. במשפט: "מה כבר יכול להשתבש???" זה כל כך מצחיק והאנשים שמגדירים את המשחקים שלו כנוראיים אוהבים להשתמש במשפט הזה ולצעוק: "הכל!!!" גם יש את המשפט הקורע מצחוק בשלב האחרון לאחר שכבר שמשחקים את המשחק שעות ומצפים סוף-סוף להגיע אליו. המשפט הוא: "אתם עדיין משחקים את המשחק הזה?!" - זה ההגדרה הכי טובה למי שמגיע לשלב האחרון במשחק. לסיכום: מוזיקה מושכת ומדהימה, אפקטיים במקום, ומשפטים מצחיקים מאוד.

(^שלב הרכבת האהוב עליי, הוא גם קשה מאוד אבל מתרגלים)
שליטה ומהלך המשחק: הרבה מן האנשים שמגדירים את המשחק כנורא תמיד מתלוננים שהשליטה נוראית. כאשר זזים, זזים מהר מידי ואז נתקעים באויב או באבדון ואין זמן להגיב וישר מתים כי פסילה אחת הורגת. לדעתי זה קישקוש גמור. קודם כול לאחר שמשחקים את המשחק לאורך זמן אז כבר מבינים איך השלבים בנויים וגם לפעמיים זוכרים איפה נמצא כל דבר, אז הבעיה נפתרת לאחר שמשחקים יותר זמן. כמובן הבעיה של פגיעה אחת הורגת נפתרת בכך שהמשחק מתחיל ב-9 חיים (חתול, זוכרים?) וגם יש שמירה כמעט בכל פינה אפשרית וגם החיים מפוזרים בכל מקום בשלב ובהתחלה מקבלים אותם כמעט חינם. יש גם לציין את האפשרות להמשיך את המשחק בשלב בו מתת לגמרי (continue- "הזדמנות שנייה") אם משיגים נקודה כזו בהמשך המשחק שנראת כמו שתי חצים אדומים שמצביעים אחד על השני. בעיקרון מבנה השלבים במשחק הוא בדרך כלל מעין מבוך ענק של פלטפורמות שיש לו כאלף פתרונות, אבל יש לגמור אותו לפני שנגמר הזמן שהוא תמיד כ-10 דקות. אפשר לעבור שלב אחד כמעט באלף אפשרויות שונות ואפילו גם להשיג את כל הנקודות בשלב בדרכים שונות.  זה אחד הדברים שאהבתי במשחק לא כמו רוב המשחקים האחרים ששיחקתי, כמו ריימן (rayman), שיש רק אפשרות אחת לעבור את השלב. למשחק יש שני כפתורים עיקריים: קפיצה גבוהה וקפיצת ריחוף. זה החלק המעניין: בדרך כלל שמנסים להגיע לגובהה משתמשים בקפיצה הגבוהה וכאשר רוצים נמוך בקפיצה הנמוכה. אבל לא רק זה, בקפיצת הריחוף ניתן להאט את הנפילה ולשלוט בבובסי באוויר וגם למנוע מוות מנפילה גבוהה כמו שבדרך כלל קורה. אז יוצא כך שבשילוב של קפיצות גבוהות וריחוף אפשר להיות כמעט בלתי מנוצח במשחק הזה, אלא אם כן נתקעת בבור לאבדון. גם יש את המקפצה בכל שלב שמקפיצה ממש גבוהה, ענף של עץ (דיי מוזר וגם הוא הראשון), פתח ביוב מקפץ (אם התזמון לא נכון אתה מת), ג'ירפה, דינמיט (זה סוג של קופסא עם ציור של דימיט), מחק בקצה של עץ (???), קורי עכביש ומקפצה חייזרית וכל מה שלא הזכרתי. אבל הכי גבוהה היא המקפצה בשלב הלונה-פארק שאפשר להגיע לקצה המשחק למעלה. אה, שכחתי להזכיר, הנעל הישנה שמקפיצה אחורה מסיבה לא ברורה, אולי זה בדיחה של סרטים מצוירים. יש גם במשחק קופסואות שבדרך כלל מכילות משהוא, אם לא ניתן לטפס עליהם, כמו כדורי צמר, קליפות בננה(סרטים מצויירים...), סיכות(מוות כמעט מידי). שכחתי לציין שחוץ מכדורי הצמר בתור ניקוד הם גם עוזרים לקבל חיים, 500 כדורים שווים חיים ושווה לנסות להגיע לכמות הזו. יש גם מעין כדור זכוכית צבעוני שמכיל 50 כדורים שבדרך כלל ניתן למצוא בבונוסים. החיים בתור נקודות הם בעצם חולצות שכתוב עליהם את השווי (1 או 2) וזה מייצר היגיון כי כנראה ב500 כדורי צמר תופרים חולצה. גם מה שעוד יפה שאת האויבים כולם הורגים בקפיצה מעל האויב, אז יש אנימציה של מלחמה של סרטים מצוירים, וכאשר בובסי קופץ על אויב הוא מקפץ אוטומטית ואפשר לנצל את זה לשליטה. אפשר גם לנצל את זה כאשר בובסי נופל מגובהה רב ולהציל את בובסי ממוות בטוח (דבר שקורה בדרך כלל בתור נס זמן נפילה חופשית...). אה, שכחתי להזכיר את הניקוד שמקבלים על הריגת אויב. הניקוד הבסיסי הוא 500 אבל אפשר להגדיל אותו במאה, וגם כל ניקוד אחר על אויב אחר, בקפיצה רצופה על אויב אחר. יש גם מקום במשחק שניתן להגיע לצירוף שבסופו מגיעים לניקוד של 1500(!) על האויב האחרון. דוגמא למטה:

יש גם בשלבים הראשונים נהרות מים באוויר (???) שניתן ל"גולש" איתם, או יותר נכון ליפול איתם, למקומות שונים בשלב. הנהרות לא חוזרים מיד בשלבים הבאים אבל יש דומים להם בתוך הקניון בשלב המערב הפרוע. הם חוזרים בשלב היער ובגדול (אני מתכוון בכל מקום בשלב). יש גם מערות כמעט בכל שלב ולא תמיד יש בהם הגיון מסוים. לפעמים יש מערה שתחזיר אותך אחורה ואז תיכנס לחזור אבל במקום תחזור עוד יותר ואז שתכנס עוד פעם ותחזור עוד עד שכמעט תגיע להתחלה (זה בשלב 3, ממש מעצבן). אה, שלבי הבונוס, כמעט שכחתי אותם, מגיעים אליהם במערה מסוימת מאוד בכל שלב וזה דיי כיף אבל קל מאוד לצאת מהשלב שזה מעצבן. יש המון דברים להוסיף על המשחק עצמו אבל זה ייקח ימים כדי לעבור על הכול רק אזכיר לסוף את הרכבת ההרים בשלב הלונה פארק. הרכבת הזו מאוד מצחיקה ומומלץ לרכב עליה. אבל זהירות, עליה לא נכונה ואתה מת. אפשר גם להרים ידיים בנסיעה. מומלץ מאוד לרדת בזמן כי כנראה אחראי הבטיחות של הרכבת לא בדק אותה. לסיכום: שליטה מסובכת אבל מגיעים אליה מהר, מוות במכה אחת אבל הרבה חיים ועוד המון דברים משוגעיים.

אויבים: האויבים במשחק משתנים משלב לשלב. בעיקרון החלליות, וגם התרנגולת המטומטמת שמטילה ביצים על בובסי, מופיעות בכל השלבים וגם החייזרים/כלבים מופיעים בכל שלב אבל בצורות שונות. בשלב הראשון בלבד החייזרים/כלבים לא זזים בכלל מן המקום, חוץ מחייזר/כלב אחד לקראת הסוף שהולך, אבל מה שמצחיק שבכל זאת מהם קטלניים מאוד גם אז. החייזרים בשלבים הבאים נעשים יותר מתוחכמים והם יתחילו לנסות להרוג את בובסי בדרכים מעניינות. החייזרים יתחילו ללכת, לקפוץ, להשליך פיצות(!), לזרוק ביצים, לעוף בחלליות, לירות לייזר וגם לירות ברקים! (זה תראו רק בסוף.) לכל שלב יש גם אויבים מיוחדים משלו. אני אפרט כמעט את כולם: בתחילת המשחק, שלבים 1 עד 3, יש רכבות ומכוניות ומכונת מסטיקים בלתי ניתנת להשמדה. בשלבי הלונה פארק, שלבים 4 עד 6, יש גלידות ולחמניות(!!) ודינמיטים. בשלבי המערב הפרוע, שלבים 7 עד 9, יש מצרי מוזר, חפרפרת שקופצת מן האדמה, כרישים(!), גלגל קוצים ונטיפים שיפלו על הראש של בובסי. בשלבי היער, שלבים 10 עד 12, יש בונה שיורה יריית רעל(?), דגים מעופפים(!), צבים מעופפים(?!), יצורים תת ימיים וחרקים. בשלבי הג'ונגל, שלבים 13 עד 15, יש עכבישים, יש דבורים ויש קופים. בשלב האחרון, שלב 16, רק אציין שיש שם רק חייזרים וחלליות. כל האויבים במשחק הורגים במכה ואם לא הם אז היריות שלהם. האויבים היחידים (!!!) בכל המשחק שלא הורגים הם הגלידה בשלב הלונה פארק, שמקפיאה את בובסי לשנייה ואז בובסי חוזר לחיים, והקוף בשלב הג'ונגל, שרק גונב מבובסי כמה כדורי צמר. בטח שכחתי כמה אויבים אבל זה לא חשוב. מה שעוד לא הזכרתי זה את הבוסים (אדונים לאוהבי השפה העברית) שיש בסוף כל מקום, שלבים שמתחלקים בשלוש חוץ מהשלב האחרון, שהם בדרך כלל חלליות ענקיות. יש כמעט עיקרון משותף לכולם: לקפוץ על הראש של החייזר שהוא יוצא מהחלון של החללית. כמעט כל החלליות הענקיות הללו אינם הורגים אם קופצים עליהם גם אם החלונות שלהם סגורים. הבוסים דיי קשים ולפעמיים מאוד מתסכלים. אני זוכר שהבוס של שלב 9 היה כל כך קשה לי בפעם הראשונה שמתוך ה-51 חיים שהיו לי הרגתי אותו לאחר שנשארו לי בערך 5 חיים (זאת אומרת שמתתי 46 פעמיים!!!). אבל הדבר הטוב בבוסים/מאסטרים האלו הוא שלאחר שהורגים אותם עוברים למקום חדש וגם מקבלים קוד להשתמש בו בתחילת המשחק כדי להגיע למקום החדש מבלי לעשות את השלבים הקודמים. זה הדבר הכי משביע רצון במשחק והכי מרגש, טוב, לפחות ריגש אותי בתור ילד.

סיכום כללי: המשחק הזה מקבל 9 מתוך 10. יש לנו גרפיקה מדהימה ואנימציות של תום וג'רי. יש למשחק מוזיקה מדהימה. השליטה בדמות קצת קשה אבל מאוד קלה להבנה. האויבים קשים במידה הנחוצה ומגוונים מאוד. האפקטים מצוינים. המשחק ממכר. והכי חשוב: זה כיף! אני ממליץ לכל מי שמחפש משחקים טובים מן העבר ל"שרוף את הזמן" שיחפש את המשחק הזה באיטרנט (אני לא אתן קישור ישיר). המשחק יכול לעבוד על אמולטור של Snes או של Genesis. יש גם גרסה חדשה יותר למחשב שנקראה סופר בובסי (Super Bubsy) שהיא גם שיפור של המשחק, בעיקר בשליטה וגם המוזיקה ואפקטים והגרפיקה, אבל יש בה כמה חסרונות והעניין שהכי עיצבן אותי שם היה שהנקודה של 50 כדורי צמר לא מביאה 50 אלא רק נקודות רגילות, ויש שם גם טלוויזיות מוזרות. אני אישית ממליץ לשחק את המשחק בגרסה המקורית שלי, סופר נינטנדו, ובגרסה החדשה למחשב, סופר בובסי. שיהיה בהנאה, להתראות. (יש כמובן משחקי המשך אבל אני סיימתי את המשחק הזה.)