‏הצגת רשומות עם תוויות סרט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סרט. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

סיקור מלך האריות 2 האם היה יכול להיות אחרת.

מלך האריות 2 - סרט יפה בתור עצמו אך לא בתור סרט המשך....


בקרוב יצא לקולנוע הסרט הראשון של מלך האריות בתלת מימד.  אין לי מושג איך יעשו את זה, להפוך אנימציה מצוירת לתלת מימדית, אבל בטח זה יכניס עוד כמה מיליונים לכיס של "דיסני". אני לא מצפה ממש ללכת לסרט הזה כי הגעתי למסקנה (ואולי גם אפרט אותה בפעם אחרת) שתלת מימד הוא לא תמיד טוב ולא שייך גם בכל סרט שיוצא לקולנוע. העניין הוא שתמיד רציתי לסקר את הסרט מלך האריות 2 שבתור ילד היה הסרט הראשון של סידרת מלך האריות שראיתי בעברית (את הסרט הראשון ראיתי באנגלית). משום שגדלתי על הסרט לא ראיתי בו שום דבר רע, הרי הוא מאוד מרגש יפה וכו'... אבל רק בגיל 16הגעתי למסקנה שהסרט דווקא לא כל כך טוב כמו שחושבים עליו. אני מתכוון להראות כאן בסיקור שלי איך סרט המשך לסרט כל כך טוב יכול להיות לא טוב בכלל, רק מבחינת העלילה ולא יותר. אזכיר שרוב סרטי ההמשך של דיסני יצאו ישר לקלטות וידיאו אבל אני לא בטוח לגבי הסרט הזה. מה שכן הסרט "מלך האריות 1 וחצי" יצא לDVD ישירות.
תמונה לכבוד מלך האריות בתלת מימד.


הקדמה: אה, מלך האריות, הסרט האגדי של דיסני ששום סרט בעולם יצליח להיות איכותי כמותו. הסרט היה עם עלילה מתפתחת ומרתקת ותוך כדי מלאה במשמעות. הסרט מכיל אווירה שקשה מאוד למצוא בסרטים אחרים כיום. אפריקה, מסע, גאווה, יעוד.... וכל מילה שמתארת את העלילה האפריקאית הזו. הסרט מציג הרבה יותר רעיונות ומסרים אמיתיים וכל צפייה בו מחדש גורמת להם להתגלות של רעיון או מסר חדש. העלילה הנפלאה של הסרט, לטענת יוצרי הסרט, היא בהשראה מהמחזה של וויליאם שייקספיר "המלט". לדעתי העלילה הרבה יותר מפותחת מ"המלט". גם עוד דבר יפה שהסרט כולו מכיל בעלי חיים בלבד בתור דמויות ואפילו ללא זיקה לבני אדם, קשה מאוד למצוא סרטים כאלו לילדים כיום. הסרט הזה היה פעולה מצוינת בבני עקיבא. הסרט כמעט הוצג בכל סניף של בני עקיבא והוצג כמשל לישראל, שמאוד משתלב יפה, שסימבה הוא ישראל ומופסה הוא ה' שישראל נוטשים את דרכיו כי חושבים שעזב אותם לעולם וההמשך המשל ידוע כבר למדריכיו. חוץ מכל הדברים שהזכרתי, יש גם לציין שהסרט הזה הוא כמעט הסרט היחיד של דיסני שה-"אהבה" לא החלק העיקרי בסרט, בגלל כמובן שנעלה היא לא זו שגרמה סימבה לחזור לצוק התקווה. דבר זה מייחד את הסרט מרוב סרטיי דיסני וגם מרוב הסרטים בעולם כולו. אני חושב שכמעט אין סרטים שמכילים רק חלק מן המרכיבים מן הסרט שגרמו לו להיות כל כך טוב. ראיתי כבר כמה סרטי ילדים בעבר שניסו לחקות אחרי המסרים החזקים, וגם הכילו כמעט את אותו התוכן של מלך האריות, כמו למשל "נסיך מיצרים" ו"בלאגן בחווה" (-סרט נורא) ו"תפוס ת'כריש" ועוד מה שלא עולה לי לראש, אבל אף אחד מהם לא ישווה לרמה של מלך האריות. לסיכום אפשר לומר שמלך האריות הוא סרט האנימציה המצוירת הטוב ביותר בעולם מבחינת העלילה. הוכחה לכך תהיה ההכנסה של הסרט שהיא כמעט הגבוהה ביותר לכל סרטי האנימציה שיצאו עד היום.


כמובן שלאחר הצלחה שכזו רוצים למחזר את ההצלחה. מה לא יהיה יותר טוב למחזר אותה מאשר ליצור סרט המשך. כידוע לכל סרט מצליח בעולם חייבים להוציא סרט המשך, הרי חייבים להכניס עוד כסף מהסרט הקודם, ובדרך כלל סרט ההמשך לא טוב כמו הקודם ולפעמים הורס אותו (קחו לדוגמא את הסרט "שליחות קטלנית 3" או "אחי הדב 2"). אם זה לא מספיק אז יצרו סרט המשך שלישי. אני בדרך כלל קובע אם סרט המשך הוא טוב אם הוא מסוגל "לעמוד בפני עצמו" או מספיק אמיץ כדי להרוס חלק העלילה הקודמת ולפתח אותה בצורה טובה יותר. חלק מהסרטים שאני מחשיב כסרטי המשך טובים הם: "פוקהונטס 2", "טרזן 2", "שרק 2" ו"שרק הפרק האחרון" (ולא 3), "סינדרלה 3" (ולא 2), "בחזרה לעתיד 2" וגם 3, "שליחות קטלנית 2" (לא 3 ובכלל לא 4), "שודדי הקרביים 2" וגם 3 (4 אני בספק) ועוד כמה אבל הרשימה קצרה מאוד. בדרך כלל בסרטי המשך לוקחים את בסיס העלילה בסרט הראשון  וממחזרים אותו לסרט השני כי הרי רוצים שהקהל לא ישנא את הסרט. למקרה שלו, "מלך האריות 2 - מלכות סימבה", אפילו המחזור נעשה בצורה נוראית. אז במה הסרט טעה? למה הוא נורא כל כך? למה איבדתי את הקלטת שלו בבית? (סתם לא קשור.) על שאלות הללו אענה לאחר שאסקר בקצרה את הסרט. הבעיה המרכזית בסרט היא לא האנימציה או הגרפיקה או המוזיקה והדיבוב אלא העלילה בלבד. אז בוא נתחיל בסיקור קצר על הסרט עצמו.


הסיפור הכללי: אני לא מתכוון להיכנס לתוכו עכשיו אבל אוכל לומר בקצרה שהעלילה שלו מאוד מזכירה את פוקהונטס. מלחמה בין אריות "צוק התקווה" במנהיגות סימבה נגד "יורשי סקאר" במנהיגות זירה ואיך אהבה בין אוהבים משתי המחנות גרמה לשלום עולמי. כן, אני יודע שזו הכללה חזקה מידי ומטופשת, אבל רק רציתי לתת הקדמה למה אני חושב שהסרט רע. הרי אתם כנראה כבר יודעים את העלילה בעל פה בעצמכם. אתמקד בהמשך.


גרפיקה: יוצאת מן הכלל! אני מודה שהסרט הזה מכיל גרפיקה מצוינת מאוד והוא בהחלט יכול להחשיב את עצמו מבחינה זו (בלבד) בתור סרט המשך לסרט מלך האריות. הסרט ניסה להכניס מעט מן הגרפיקה של "משתגע מלך להיות" מהסרט הראשון בשיר "ביופנדי" אבל לדעתי השיר הזה רצה להכניס כל כך הרבה לתוכו שלדעתי הגרפיקה הזו קיבלה במה לא מתאימה. הם היו יכולים להשתמש בגרפיקה הזו בילדות של קיארה אבל לא מצאו לה מקום. עוד דבר שהפריע לי היה שהם החליטו להשתמש באש שנעשתה במחשב ולא בציור בקטע שבו הסוואנה עולה באש. מה היה הצורך לכך? הרי אש מצוירת ניראת הרבה יותר אמינה מאשר אש שבולטת בתור אנימציה ממוחשבת. החלטה שלהם. לסיכום גרפיקה מרשימה ומדהימה ומאוד מפותחת מן הסרט הראשון וגם מוכיחה את התקדמות הטכנולוגיה.


קולות: מצוינים! דו-השיח שברך כלל מתנהל ברוב חלקי הסרט נשמע אמין ודרמתי ברמה הסבירה. הדיבוב בישראל עשה נפלאות בסרט והשקיע בו מאמצים שהשתלמו לו. שימוש במקצה לשון גבוהה תורם להעלאת העלילה בסרט ומכניס בו נופח של מוסריות וחוכמה. (בעברית: סחתיין על הדיבוב בעברית לא מובנת). השירים נעשו בדיבוב מתאים ודיבוב הילדים יוצא מן הכלל, דבר שנדיר מאוד כיום. אני חושב שמבחינה זו ניתן לתת למדובבי הסרט כבוד על העבודה הנפלאה. אולי באותה הזדמנות אנצל את הבמה ואודה לשפרירה זכאי האגדית שעשתה נפלאות בדיבוב הישן והאהוב עלינו, תודה רבה לך שפרירה זכאי על העבודה הנפלאה בדיבוב הסרטים שגדלנו עליהם. לסיכום: קולות מצוינים.


שירים: אני לא מתכוון לעבור על כל התוכן של השירים אבל לדעתי חלק מן השירים הם רק כדי לנסות לפתח את העלילה הלא מוצלחת בסרט. חלק מהם לא מספיק מרגשים, חלק מהם דביקים מידיי, וחלק מהם פשוט חזקים מידי ללא צורך. השירים יפים אבל לסרט המשך של מלך האריות לא כולם מתאימים. מוזיקת הרקע כן מתאימה מאוד ועוזרת לעלילה אבל השירים לפעמים הורגים אותה. לפעמים אני מרגיש שהסרט היה יכול להיות יותר מרגש ללא הכמות הגדולה של השירים. לסיכום: שירים טובים אבל לא תמיד מתאימים ומוזיקת רקע נפלאה.


אז מה הבעייה?: אז הבעייה הכללית היא כך: הסרט סובל ממיחזור רע של הסרט הראשון, כאילו שהעורכים המציאו עלילה לסרט אחר ובסוף החליטו להפוך אותו לסרט המשך של מלך האריות ללא התעניינות בסרט הראשן בכלל. אני תוהה לעצמי האם יוצרי הסרט טרחו לעבור על הסרט הראשון לעומק ללא כתיבת עלילה מרושם ראשוני. לדעתי היה אפשר לקרוא לסרט "המלחמה בסאוונה" ולפני הסרט להקדים ולומר: "פעם היה רודן אכזר שקראו לו סקאר שהנהיג להקה של אריות אכזריים. סקאר הובס על על ידי סימבה, בנו של המלך לשעבר שסקאר הרג, והחזיר את השלום על כנו לאריות הטובים. לא לפני, כמובן, שגירש את כל האריות התומכים בסקאר 'מחוץ לתחום'." אם ההקדמה הזו הייתה נאמרת לסרט היה פשוט אפשר להפוך את "מלך האריות 2" לסרט עצמי ולהפסיק לנסות למחזר את הסרט הראשון ובכך ליצור סרט טוב מספיק לקולנוע. אתם יכולים לראות ב"הקדמת הסרט" שיצרתי שהדמיון לסרט "מלך האריות" המקורי דיי רופף במיוחד בעובדה שחצי מההקדמה לא הייתה מוזכרת בסרט הראשון. הסיבה לכך שבסרט השני החליטו להתרכז יותר בסקאר מאשר בדמות חדשה, ובכך הפך סקאר ל"דמות הרשע האכזרית ביותר עלי אדמות". זה היה חבל מאוד ואפשר לראות שכל שנייה בסרט מזכירים ש"סקאר היה רודן מרושע" - זה דיי עולה על העצבים. למה לא פשוט לפתח עלילה פחות מרוכזת על הסרט הראשון? הרי אפשר ליצור רשע חדש. אה, כן! הם כן יצרו רשע חדש, או יותר נכון חדשה. זירה, שבמקרה תמיד מנסה לחקות את סקאר. אני לא אשקר ואגיד שכבר מחילת הסרט ציפיתי בקוצר רוח לראות את הרשעים. כמובן שציפיתי לראות את הצבועים אבל גם ציפיתי לראות רשעים חדשים ומקוריים. התאכזבתי שראיתי שהרשעים הם בעצם להקת אריות בראשות הלביאה זירה שרוצים לנקום בסימבה על שגירש אותם. אני כעת רוצה לצעוק את הדבר שהכי עיצבן אותי בכל הסרט: "איפה זירה לעזעזל בכלל מוזכרת בסרט הראשון עם כל האריות המוזרים שלה?!!?!" (-אפשר להוסיף קללות בציטוט כראות עניכם.) זה הדבר שהכי שיגע אותי. אין שום סרט המשך בעולם שממציא דמויות מרכזיות לסרט המשך וגם טוען שהם הופיעו בראשון כל הזמן! שמעתי כבר על המצאת דמויות לסרטי המשך או אפילו טענה לכך שהיו בסרט בקודם, אבל מעולם לא שמעתי את הטענה שהם היו דמויות מרכזיות בסרט הקודם. הרי מדובר בו בלהקה שלמה של אריות שגורשו, לטענת הסרט, בסרט הראשון ותמכו בסקאר כל הזמן! הרי בסרט הראשון התומכים היחידים (וגם המושפלים) של סקאר היו הצבועים בלבד ללא שום תמיכה מצד האריות. רגע, האם סקאר לא מירר את חייהם של כל האריות בצוק התקווה? אם כך, מי לעזעזל היה תומך בו? מי זו בכלל זירה הזו שמתחתנת עם מלך שגרם לרעב וחסר איזון בכל הסוואנה? והרי לא ראינו את סימבה מגרש אף אחד בסרט הראשון! ונניח שהיו אריות עלובי נפש שעזרו לסקאר, הרי למה לסימבה לגרש אותם? הרי סימבה החדש הוא מלך מבין וייתן להם להישאר, הרי בסופו של דבר הם לא עשו שום דבר רע. כל מה שהזכרתי עכשיו רק אולי מראה לכם איך ההתחלה של סרט המשך יכולה לגרום לו להיות כל כך מבלבל ולא הגיוני בעליל. הרי לא עברו יותר מ-10 דקות (9 וחצי ליתר הדיוק) וכבר אנו רואים אריה מגורש מצוק התקווה, קובו, ואין לנו מושג למה. ועוד לא הזכרנו שכמעט 4 דקות מתחילת הסרט והזכרנו את ה"זרים" הללו. יעברו לא יותר מ-3 דקות מהפגישה עם המגורש (12 וחצי דקות בדיוק מתחילת הסרט) והראש שלנו יתפוצץ על איך לנסות להאמין לבילבול המוח ולחירטוט הזה שהיו עוד דמויות רשעות בסרט הראשון שלא הוזכרו עד עכשיו. אני לא יודע מה איתכם אבל כל ילדותי ניסיתי לשבור את הראש איפה קובו או זירה או כל הזכרה של הגליה "מחוץ לתחום" בכלל מוזכרת או ניראת בסרט הראשון ורק בגיל 16 החלטתי שהסרט הזה פשוט עם עלילה מצוצה מן האצבע. חוץ מהעובדה שתחילת העלילה כמעט לא הגיונית גם האישיות של סימבה סובלת מאוד. לא רק שנראה שהמפיקים לא צפו בסרט הראשון, אלא שגם נראה שסימבה נשאר אותו גור כל חייו. הסיבה לכך היא שהאישיות של סימבה היא של פרנואיד פחדן וחסר ביטחון ביטחון עצמי. אני יודע שהסרט ההמשך בא להחזיר את סימבה האהוב שלנו על המסך, אבל למה לא להשאיר אותו בדיוק במקום שעזבנו אותו בסרט הקודם? הרי ראינו אותו עם ביטחון עצמי גבוהה וגאווה שעזרה לו לחזור ולהמשיך את אביו. במקום זאת אנו רואים את סימבה במקום, הכוונה באישיות, בו היה לפני שרפיקי הראה לו את אביו. בכל הסרט אנו רואים את סימבה מדבר אל אביו על איך עליו לנהוג כיאילו הוא לא הבין למה אביו עזב אותו לאחר שהזכיר לו לזכור מיהוא. אני משער לעצמי שבטח זיהיתם עוד דמויות שהאישיות שלהם שונה מהסרט הראשון. למשל: רפיקי נראה פחות חכם ומסתורי, נעלה נשמעת כאילו היא זו שגרמה לסימבה לחזור לארץ התקווה, ההתגלות של מופסה דיי משומשת ללא הפסקה בסרט (בזמן שבסרט הראשון יש רק אחת), ואפשר לומר שטימון ופומבה, לדעת חלק מהמעריצים שלהם, הלכו לאיבוד. זה הסיבה השנייה למה אני חושב שיוצרי הסרט לא התרכזו בכלל בעלילת הסרט הראשון.


טוב, נראה ששתי הבעיות המרכזיות הוזכרו, התחלה מצוצה מן האצבע וחוסר שימור על הדמיות. יש עוד אחת אבל אותה אזכיר בסוף. כעת אנסה לנסות לעבור על העלילה המוזרה בסרט. כמו שאמרתי הסרט ניסה למחזר את הסרט הראשון. מי שאומר שאני משקר יכול פשוט להסתכל בהתחלת הסרט ולסתום את הפה. הסרט ניסה למחזר את המהלך בצורה בה נראה בסרט הראשון: 1.הולדת סימבה עם הטקס בליווי מוזיקה מרגשת, 2.סימבה בהיותו צעיר עם אהובת ליבו לעתיד נתקלים לסכנה, 3.הדיבור עם אביו על דברים חשובים עם מסרים עמוקים, 4.עלילה מתגלגלת לבגרותו של סימבה (את אמת, הדרך לכך לא ממוחזרת), 5.סימבה פוגש את נעלה ויש "אהבה באוויר" וקטעי מוזיקה רומנטית, 6.יש מהפך מסוים בעלילה, 7.מלחמה, 8.סוף המלחמה עם מוזיקה מרגשת. בעיקרון הסרט דיי ממחזר את כל הקטעים שנראו לו "חשובים". הסרט הולך כך: 1.הולדת קיארה עם מוזיקה מרגשת, 2.קיאה פוגשת את קובו והם נחלצים מהסכנה, 3.סימבה מסביר לקירה דברים שאמורים להיות עמוקים, 4.קיארה מתבגרת ומשום מה אין שום דבר באמצע, 5. קובו וקיארה נפגשים ומתאהבים וזהוא יהיה רוב הסרט, 6.מהפך בו קובו "נהיה טוב", 7. מלחמה, 8. המלחמה נעצרת בגלל "כוח האהבה" וכולם חברים ומסיימים את הסרט עם מוזיקה מרגשת. הסרט ניסה לגרום לעלילה להיות מספיק מפותחת משני המצדדים, קיארה וקובו, ועל זה הוא מצטיין, אבל משום מה הקטע המרכזי בסרט הוא האהבה בין קובו וקיארה. כבר הזכרתי שאהבה לא לקחה חלק מרכזי בסרט הראשון אבל פה זה ממש מוגזם. הסרט איבד את הייחוד שהיה בעניי למלך האריות בכך שאהבה אינה החלק המרכזי בעלילה. אני לא מתכוון גם להזכיר קטעים חוזרים מהסרט הראשון כי הסרט דאג מאוד להבליט אותם, כמו טימון ופומבה מציעים מגש חרקים או צפייה בכוכבים או נפילה מצוק לאבדון או צחוקו של סקאר\זירה לתוך הלילה. חלק עיקרי מהעלילה שעיצבן אותי היה שההתחלה אמרה: "היי, זה הולך להיות 'מלך האריות' טוב!" ואז שטימון ופומבה מגלים לתדהמתם, וגם לתדהמה שלנו, שהגור שנולד היא בת הסרט כאילו רומז לנו: "בעצם שיקרתי...". כשאמרתי שהמפיקים לא הבינו גם הקטע בהתחלה מוכיח על כך. הרי הטקס שנערך לסימבה היה בגלל היותו גור זכר! הרי כידוע המלכות עוברת לזכרים במשפחות מלוכה ולא לנקבות, אבל אולי נגיד שהטקסים נערכים גם לנקבות אבל עדיין זה דיי מאכזב את צופי הסרט לדעת שהגור הנולד היה ילדה והם האמינו באמונה שלמה שהגור שנולד היה זכר בסרט הראשון ("זו ילדה!" לדברי רפיקי). (דבר זה גרם לחלק מהמעריצים להמציא עלילה משלהם שהגור שנולד בסרט הראשון היה אח בכור לקיארה, אבל בגרסאות המעריצים לסרט נתעסק אחר כך.) עוד כמה דברים שהייתי רוצה לדבר עליהם, חוץ מהבעיה המרכזית השלישית, הם הדיאלוגים והשירים.
(^"זאת ילדה" לדברי רפיקי)

נתחיל עם הדיאלוגים. יש שני דיאלוגים שעיצבנו אותי והם העיקריים בעלילה: סימבה עם קייארה, סימבה עם קובו. סימבה עם קייראה: לאחר שסימבה התווכח (יותר נכון חצי נלחם) עם זירה בתחילת הסרט ולקח את קייארה הבייתה הוא עוצר בדרך כדי לדבר איתה. הדיאלוג צריך להזכיר את הדיאלוג שמופסה עשה עם סימבה לאחר שהציל את חייו. הסרט רצה להראות הבדל גדול בין עלילות הסרטים בכך שקייארה הצעירה אמורה להיות שונה מסימבה שהיה צעיר.סימבה רצה להיות מלך אבל קייארה רוצה לבלות ולא להיות מלכה. לא ממש הבדל מלהיב. אז לאחר שסימבה הציל את ביתו הוא צריך לחנך אותה עם מוסר גבוהה כמו שאביו עשה לו. אבל משום מה הדיאלוג ואחר כך השיר שבא אחריו, שבמקרה הוא השיר המרכזי בסרט כמו "גלגל החיים" בסרט הקודם, מבלבלים אותי מאוד. הייתי שמח עם מישהוא היה עוזר לי להבין את העלילה פה. אחרי שסימבה מוריד את קיארה היא נותנת לו חיוך של 'אופס' בפה מלא כפשוטו. סימבה מחזיר לה פרצוף כועס וקיארה מחליפה פרצוף במהירות. סימבה מסביר לה את חומרת מעשיה והיא מנסה להתנצל ולהסביר שלא התכוונה למרות את פיו. סימבה אומר לה בהמשך: "אני אומר לך את זה כי אני אוהב אותך. אני לא רוצה לאבד אותך..." קיארה משיבה בנימה נרגזת: "אני יודעת..." ואז סימבה מסביר לה שהיא מאוד חשובה, ונשמע כמו פרנואיד, כי: "יבוא יום ולא אהיה כאן. (למודאגים, סימבה לא ימות בסרט) ואת זהותי שתצטרכי לתפוס את מקומי." סימבה מתחיל להביט למעלה ולומר: "את חלק מהמעגל הגדול של..." וקיארה משלימה ברוגז: "של גלגל החיים (גלגל החיים כן מוזכר בסרט), אני יודעת..." וסימבה מסביר לה שזוהי הסיבה שהיא צריכה להיות זהירה. קיארה משיבה בכעס: "ואם לא ארצה להיות מלכה?! זה לא כיף..." וסימבה מסביר לה: "זה כמו לומר שאת לא רוצה להיות לביאה. זה בדמך! גם בדמי..." הוא רוכן לעברה ואומר: "אנחנו משפחה אחת!" ואז מפיל את קיארה שהרימה את אפה אל על והשיר המרכזי בסרט מתחיל, "כאיש אחד". אז תנו לי להבין. לסימבה אכפת מהבת שלו, קיראה, רק בגלל שהיא תהיה המלכה לעתיד ולא בגלל שהיא הבת שלו. אולי ניתן לפרש פה שמשום שהיא היורשת שלו אז אכפת לו ואולי מכך נסיק שכן אכפת לו מהבת שלו עקב היותה ביתו. אבל עדיין מהדו-שייח נשמע ש"להיות מלכה בעתיד ולקחת חלק ממעגל החיים" חשוב יותר לסימבה מאשר חייו של ביתו, כנראה משום המסר שניסו למחזר. אבל עם כל הכבוד למסר העמוק של גלגל החיים הרי אנו עוברים ישירות לשיר של "משפחה" ואנו יוצאים מכך מאוד מבולבלים. א. לפני רגע דיברנו על גלגל החיים מלוכה או משהוא, למה עכשיו אנו מדברים על משפחה? ב. האם עלינו להסיק שלהיות חלק ממשפחה ה לקחת חלק ממעגל החיים? ג. האם עלינו להסיק ש"כאיש אחד" קשור על העובדה שלהיכנס לצרות צריך את המשפחה לכך? עוד המון שאלות קופצות פה וכנראה המעבר החד למשפחה גורם להם. למזלינו השיר מנסה להסביר לנו את הקשר אבל איכשהוא השיר יותר מבלבל את מי שמנסה להקשיב למילים. ילדים קטנים לא ממש שמים על התפתחות עלילה או מסרים אבל זה כן עובר בתת מודע, אז לדעתי היה חשוב ליצוק קשר הגיוני. אז באותה הזדמנות אקח לעומק את השיר המרכזי ואסביר מה הבעיה בשיר הזה נקודתית. אז הינה המילים לשיר עם הערות שלי. תזכרו שהמילים האחרונות של סימבה היו: "אנחנו משפחה אחת!":
מתוך האתר של http://www.mp3music.co.il/. 
עוד תראי שבחיים
יש דברים כה רבים
לא מובנים ... (כמו למשל אבא אומר לא ללכת למקומות מסוכנים או למה אני חייבת להיות מלכה)
לא תמיד המסלולים
מובילים בשבילים
מתוכננים ... (לא תמיד לרדוף אחרי התחושה הטבעית ללכת לצרות)
תלמדי שתמיד יש לצפות אל העתיד
אם אפילו האופק קודר 
כי יש לך על מי לסמוך
אנו בך תמיד נתמוך
כי כולנו יחדיו כאיש אחד
(איש אחד כמשפחה איש אחד)
(בסדר, אז מתי שאת נרגזת שלא הלכת בשביל שרצית, לא להיות מלכה, תביטי אל העתיד כי יש לך לסמוך על המשפחה שהיא כאיש אחד. מה בעצם היה הקשר ל"איש אחד"? לא היה יותר פשוט להגיד: "תמיד תשאלי את בעלי הניסיון" או משהוא  כזה? ומה הקשר לעתיד? השיר הזה כבר מבלבל...)
איך אהיה תמיד עצמי
אם רוצים שאגשים דברים רבים(קיארה מסבירה את הרגשות העמוקים שלה של אכזבה שהיא כלואה לרצונות של אחרים)
אך אם בדרכי אצעד
לתוכנית של אחרים
כלל לא אתאים .(אז כנראה במילים אלא היא מסכימה עם אביה. מדהים שתוך בית אחד היא כבר אומרת: "וואלה! אבא צודק." זה לא כל כך מתאים לאישיות שהיא פיתחה (ציידת נועזת). אז משום שהיא הביטה ל'מסלולים של אחרים' אז עליה לוותר כי הם לא שייכים לה. אני לא זוכר שהביטה במסלולים אחרים במהלך הסרט, אני משאר שהכוונה לרצונות שלה שלא ממש הספקנו לראות בסרט. עדיין לא ברור ממש בשמיעה ראשונה מה הכוונה.)

(ואז יש לנו מעבר חד על הדיבורים של מעגל החיים ומופסה שעזב את החיים.)

גם אותם שאינם
בנו משקיפים משם
ואת ממשיכה בדרכם
גאווה ותקווה בליבנו יש עכשיו(מה בדיוק גרם לה? אולי הכוונה שמטפורית כאשר חושבים על המשפחה? או על כך שעכשיו קיארה מסכימה איתו? ומה היה ההקשר למשפחה ולאיש אחד ל"אותם שאינם"?)
כי כולנו יחדיו כאיש אחד
(איש אחד כמשפחה איש אחד)
(מבלבל כל הניסיונות לקשר את הסרט הזה בכוח לסרט הראשון.)

וכולנו לעד נתייצב כאיש אחד
נרגיש חלשים ונברח
בצרה , בשמחה 
אין כמו המשפחה
כי כולנו יחדיו כאיש אחד [:
(הבית הזה בסדר גמור. משום שהבית הזה מדבר על תוכן השיר והוא קל להבנה. אני חושב שתפקיד הבית להיות יותר בהתחלה, בגלל שהוא מרכזי ותוכני, אבל משום שהוא לא בית שיענה על השאלות שלנו אז השארנו אותו לסוף. עדיין די תמוהה השיר אבל משום שהסוף שלו מובן כנראה אנו נוותר על השאלות שלנו כי כנראה "משפחה כאיש אחד" עונה על כל בעיות קיארה ועל כל השאלות בקשר לבעיות שלה ל"חלק ממעגל החיים הגדול".)
- כל עוד את חיה כאן , זה מה שאת .
יבוא יום ותביני ...

(אני לא אשקר. ראיתי את כל הסרט ועדיין לא הבנתי את המשפט התקוע הזה. נראה שהכוונה לחבר את הסרט הקודם לכאן אבל הקשר לא מובן כלל. וחבל שאם שורה כזו מבלבלת וחסרת תשובה נשארנו להיפרד מקיארה הקטנה ולפגוש אותה בבגרותה. דיי מבאס משום שלא הספקנו להכיר את קיארה בתור גורה וגם אנו יותר זוכרים את סימבה בתור גור מימנה. גם השאלה אם היא רוצה עכשיו להיות מלכה דיי נשארת באוויר ולא נענית לנו ואולי בשיר רמזו לנו שהיא מסכימה להיות מלכה לעתיד. למה העורכים עזבו אותה כך? הלוואי וידעתי. לבנתיים אשאר בהשארה שהם רצו יותר להתרכז במהפך של קובו בבגרות שלו מאשר אצל קיארה כי כנראה בנות לא מעניינות את מסך הטלוויזיה שלנו. השיר נשמע מבלבל מאוד, ואם הבנתם אותו יותר טוב אני מחכה להסברים.)


אני עדיין מנסה להבין את השיר ומאוד קשה לי להבין. כרגע אני מסתכל על המילים באנגלית, אולי נפל משהוא בתרגום, אבל הבית השני והשלישי עדיין מטריף אותי. מה שהבנתי מהשיר בכללי שסימבה אומר לקיארה להקשיב למשפחה כי היא תמיד תתמוך בה ויודעת מה טוב והם כולם ביחד יכולים לעבור כל מכשול כי הם איש אחד. עדיין נשמע מאוד חסר משמעות או רדוד אבל איכשהוא העורכים ניסו לשלב פה כל דבר שהם ראו בסרט הראשון. השיר הזה פשוט דחוס בתכנים של: גלגל החיים, מסע, יעוד, משפחה, אחדות, מבט אל העתיד ועוד הרבה. הבעיה היא שכאשר רוצים לדחוס כל כך הרבה מסרים בשיר אחד השיר נהיה מבלבל ומוזר ותמיד יישאר לא מובן. בעיקרון עורכי הסרט חשבו שכאר הם ישאירו את הצופים במילים: "משפחה, איש אחד" הם יענו על כל השאלות אבל זה רק לצופים התמימים שלא חושבים הרבה. כל אחד ינסה להבין את ההקשרים של המסרים לשיר ישבור את הראש שבוע ויגיע למסכנה שלי: זה מכבסת מילים. המילים באנגלית רק שיגעו אותי יותר ואני עכשיו מוותר על ה"עונג" להבין מה השיר אומר. אני מצפה שאחד שראה את הסרט ינסה להסביר לי את השיר כי אני מבולבל לגמרי. הבעייה העיקרית שאנו לא רואים את השפעת השיר על קיארה כי אנו עוזבים אותה עד לבגרותה. אולי משום שקיארה יותר מבולבלת מאיתנו. אני כן יוכל בהחלט לומר שהשיר מאוד נשמע מרגש ומכיל בתוכו משהוא אבל זו הבעייה שאף אחד לא ינסה להבין אותו. אז אם כבר מדברים על המסר המרכזי בשיר: "משפחה, כאיש אחד" אז הייתי רוצה להעלות כמה שאלות. קודם כל בהתחלת השיר ראינו ציפור שבורחת מן הקן ומנסה לעוף. קיארה התחברה אליה כי גם רצתה לצאת מהקן "המשפחתי" אבל האימא של הציפור מחזירה את הציפור לקן כי כנראה היא לא מוכנה. האימא מייצגת כנראה את סימבה או את אבא ואימא של המשפחה. אבל בסוף אנו רואים את הציפור הזו עפה מאושרת והולכת. אז הינה השאלות: האם הכוונה בשיר היא להקשיב לאבא ואימא כי הם המשפחה? האם הציפור בסוף רוצה להציג לנו את המסר ההפוך, כי הרי היא כנראה ברחה מן הקן? או אולי נגיד שאימא של הציפור ניסתה להכין אותה ועכשיו היא מוכנה וכך קיארה תהיה בעתיד? אם השאלות האלו לא מספיקות נסו למשל להסביר לי איך מופסה מתקשר לכל השיר הזה כי בית שלם ניתן לזכרו. ועוד שאלות לגבי מה קיארה אומרת בבית שלה יכולות להגיע עד להודעה חדשה. ואם כבר מדברים על משפחה, מה עם סקאר? הרי גם הוא היה מן המשפחה והרי הוא כמעט הרג את סימבה וכן הרג את מופסה, אז מה עלינו להבין ממשפחה? אני יכול להכניס פה עוד מיליון שאלות אבל אסתכם במילים הבאות: השיר מרגש וסוחף אבל הוא יותר מבלבל מכל הסרט עצמו.
(^"זה לא מלך, זו בובה מפוחלצת." לדברי טימון)

הדיאלוג השני היה של סימבה עם קובו. דווקא הוא די קצר ואולי מאוד מובן אבל הוא באמת אחת ההוכחות הברורות לכך שעורכי הסרט לא ראו מספיק טוב את הסרט הראשון. קובו רצה לספר לקיארה שהוא חלק ממיזמה של זירה אבל סימבה תופס אותו קודם וסוף-סוף נפתח כדי לדבר איתו ולכן זה היה יותר חשוב מלספר לקיארה על המזימה. כמובן שעכשיו הוא לא יגיד זאת לסימבה לאחר שסוף-סוף נפתח אליו כי אז סימבה יגרש אותו במהירות האור. אז סימבה לוקח את קובו לסיור בארץ התקווה אל השדות השרופים שמהם קובו הציל את קיארה. סימבה מסיים במילים: "... סקאר לא הצליח לגבור על השנאה. ובסוף זה הרס אותו." וזה היינו צריכים להבין שסימבה סיפר את הסיפור על סקאר. הבעייה הקטנה היא שלא השנאה הרגה את סקאר, אלא הקינאה במעמד של אדם, סליחה אריה, אחר. הריכוז המרכזי בסרט להפוך את כל הרע שבעולם לבעצם שנאה דיי מוכיח על רדידות בתוכן. אז קובו אומר לסימבה: "אף פעם לא שמעתי את הסיפור של סקאר כפי שהוא (בעצם לא שמעת בכלל, הרי עורכי הסרט לא הבינו הסיפור כמו שהוא גם.). הוא אכן היה רוצח (המילה המוכרת מהסרט הראשון)."  כנראה הם מנסים לרמוז שבגלל שקובו גדל "בשנאה"(="רוע") אז מעולם לא שמע את הסיפור האמיתי. סימבה מסתכל על ההריסות מהאש ואומר: "האש היא רוצח אמיתי ." קובו מביט אל סימבה, "לפעמיים מה שנותר יוכל לגדול והיות טוב יותר מהדור שקדם לו." ואז סימבה חושף בכפו אחד מצמחים שגדל אחרי השריפה והוא אומר הנימה זו: "אם תינתן לו הזדמנות" שנייה אחר כך זירה והלהקה שלה התחילו להקיף את סימבה כמובן כדי להרוג אותו. המשפט האחרון ניסה לרמוז לקובו כך: "אתה אולי גדלת בשנאה אבל אם יתנו לך הזדמנות תוכל להיות טוב." הבעייה שלי כאן היא לא שקובו גדל בשנאה, את זה כבר הבנתי מהשיר של "ילד שכב לישון" שנעסק בו אחר כך, הבעייה היא הניסיון להפוך קשר לסרט הראשון. אם כל הכבוד ליוצרים שהפכו את קובו "ליורש המרושע של סקאר" אני עדיין לא רואה את הקשר בניהם. מנסים להפוך את סקאר למעין רוצח עם שנאה בעניים אבל זה לא העיקר בסקאר. סקאר הוא בעצם קנאי שרצה להיות במקום של מלוכה ושלטון שלא שייך לו אבל בכל את לקח את המקום הזה בכוח. בגלל שהמקום הזה לא היה שייך לו אז הוא לא הצליח לדאוג כראוי לממלכה ובכך הרס את גלגל החיים שהיה על האריות לשמור. זה היה העיקר בסקאר. קינאה בדבר שאינך ולא רק שנאה. אני יודע שסקאר שנא את אחיו אבל זה היה בגלל קנאה ולא שנאה. זה אחת הסיבות למה העורכים של הסרט לא הבינו את הסרט הקודם.


אחרי שדנו בדיאלוגים בא נדון בשירים. בעיקרון רוב השירים מנסים לחכות את השירים מן הסרט הראשון אבל אל כולם ממש מצליחים. השיר הראשון הוא: "הוא חי בכם" השיר מאוד מצליח להכניס לאווירה של הסרט והוא מאוד מוצלח. הוא מצליח בהצלחה לחכות את ההתחלה של הסרט הראשון והוא בהחלט צועק: "זה סרט טוב!" אבל מה הוא אומר? אין לי מושג, זה חצי באפריקאית אבל בעיקרון הוא צועק "הוא חי בכם..." אזכיר את השיר הזה עוד הפעם בסוף. על השיר השני חפרתי מספיק על כך שדחסו בו יותר מידי והוא לא מובן, אבל השיר כן מרגש וגם מספיק מרגש להיות שיר התוכן של הסרט. השיר הבא יהיה השיר של זירה על התוכנית שלה להרוג את סימבה כאשר קובו יגדל. השיר הזה קצת אירוני עקב העובדה שהוא שיר ערס(=שיר מרדים)! של השיר זירה צועקת ודורשת נקמה בזמן שקובו ישן. זה דיי מזכיר לי פרק מהסדרה הישנה של ד"ר סוס ששודרה בערוץ הראשון מתי שאימא קנגה שרה לילד שלה שיר ערס כאשר היא באה עם תופים ענקיים ומצלתיים ושיר בצעקות "לך לישון!" - לא זוכר את הפרטים אבל הבדיחה הייתה מצחיקה. בעיקרון השיר מנסה לחכות את השיר של "נתכונן" מהסרט הראשון, רק שפה הוא די נחשל כי הוא לא מספיק דרמטי ומרגש ונראה אכזרי כמו שסקאר שר אותו. קחו לדוגמא את סוף השיר כאן ותשוו לסוף השיר "נתכונן" ותראו על מה אני מדבר. מה שהצלחתי להבין מהשיר שהסיבה העיקרית של זירה להרוג את סימבה זה משנאה יותר מאשר ניסיון לחזור לארץ התקווה. כבר אמרתי קודם שהסרט רוצה להראות את המשוואה: רוע=שנאה. השיר הבא הוא שיר אהבה שהוא יותר כמו בילבול כל החושים וההיגיון. השיר "ביופנדי" שזו מעין "ארץ האהבה" שרפיקי מראה לקיארה וקובו. רק עכשיו שמתי לב לכך שהעורכים לא לא הבינו את הסרט הראשון בכלל בעובדה שניסו לחכות את הגרפיקה של "משתגע כבר מלך להיות". כל הגרפיקה בשיר אינה בכלל מתאימה לסוואנה! יש שם עצי קוקוס וצמחייה של יערות גשם. חוץ מן העובדה שהשיר מדבר על  מקום שבספק קיים או לא זה גם כנראה מנסה לחכות את העובדה שרפיקי תמיד לוקח את האנשים, סליחה אריות, אל מקומות שספק קיימים או לא כמו אצל סימבה שראה את אביו. אני לא אהבתי את הרעיון שרפיקי מנסה לחבר אותם כי כבר הרי הסרט עשה את זה מספיק טוב. כנראה הם רצו שהם יהיו מספיק "אוהבים" כדי שקובו ירצה לספר למחרת על כך שהוא מרגל. בכל מקרה השיר נתפס מהר מאוד בראש. השיר הבא הוא שיר חזק מידי לדעתי. סימבה שופט את קובו על כך שלכתחילה נשלח להרוג אותו על אף שקובו שינה את דעתו. סימבה פוסק עליו שהוא צריך הגליה. הבעיה שלי בשיר שהשיר עצמו טוב מידי. עד היון כואב לי על קובו ששפטו אותו על דבר שלא עשה וכל החיות מתנכלות לו על כך ובמיוחד שבאותו שלב בסרט לקובו יש צלקת כמו לסקאר. השיר כל כך חזק אבל משום מה הסוף של הסרט מעולם לא פיצה אותי על החוזק שלו (על הסוף נדבר בסוף). מה שעוד מוזר לי בסרט זו העובדה שהכול נהיה כמו בית משפט אצל סימבה. ממתי מלך האריות עוסק בפסקים משפטיים? בגלל שסימבה אמר לסקאר לברוח ולא לחזור? הרי זה לא היה "משפט המלך"? וגם ממתי מופסה היה שופט? אין תשובות לשאולות הללו כנראה משום שעורכי הסרט רצו להכניס כנראה עניין של משפטים וגזרות. עוד דבר שמוזר לי שהכי עיצבן אותי כמו הרשעים בסרט היה המשפט שקיארה אמרה לסימבה לאחר פסק הדין. לאחר שסימבה צועק עליה שימור עליה כמו כד שביר קרוב אליו, פרנואידיות כידוע, היא צועקת לו את המשפט: "לעולם לא תהיה מופסה!" והיא ברחה "לחדר שלה" כמו כל צעירה בגיל ההתבגרות שרבה עם אבא. ועכשיו אני צועק: "מה מופסה קשור לזה בכלל?!?" כבר הזכרתי שיש עניין מעצבן של משפטים וגזרות בסרט אבל ממתי זה היה קשור אי פעם למופסה? מה לעזעזל סימבה חושב שללכת ברכיו של אביו זאת אומרת לגרש את 'יורשו' של סקאר? מאיפה הוא למד זאת? הסרט מנסה להסביר לנו בסוף שמופסה היה נותן לקובו הזדמנות כמו שסימבה סיפר קודם לקובו, אבל מה לעזעל משפט קשור למופסה? השאלות הללו חסרות תשובות ולכן נעבור לשיר האחרון, או אולי לפני. "אהבה נולדה" השיר האהבה השני. זה דיי מעצבן שכל הסרט הזה נשען על אהבה ובסוף מנסה להראות שבעצם מדובר בדבר עמוק אחר. אבל תגידו לי את האמת: אם נגיד לא היה מדובר באהבה, איך זה היה נראה? כנראה שהיה נראה נורא. זה אחת הסיבות למה מלך האריות 2 איבד את המשמעות העמוקה של הסרט הראשון. אני לא הולך לפרט את השיר די מעפן. המשמעות רדודה מאוד והוא בסך הכל אומר: שיש שני אוהבים אז יש איש אחד שלם. וגם: האהבה תהפוך חושך לאור. השיר הכי רדוד ששמעתי בכל שירי דיסני אבל הם כל כך גרמו לו להיות מיוחד כי כנראה שבזכותו אנו נבין את כל מה שקרה בסרט ואת כל העומק. השיר הזה "על הפנים" אבל הוא מאוד מרכזי ואני חושב שרק בגללו כל העלילה הקודמת של הסרט ניראת מטומטמת. אז בזה סיכמנו את השירים. וגם את העבודה שהסרט מתרכז בכך ש"בכוח האהבה אפשר לגבור על החושך" או כל משפט רדוד אחר.


כעת אדבר על הבעיה המרכזית האחרונה. אני לא יודע אם יש לכם עדיין כוח לקרוא אבל הבעיה הזאת מאוד הציקה לי בסרט. הבעיה היא פשוטה: הסוף! אני צועק את זה בקול ואני לא מתבייש: "הסוף הכי מטומטם לכל סרט שיכול להיות בעולם!" אתם שואלים למה? אז אסביר לכם. המלחמה הגדולה בין זירה לסימבה הפסיקה לא בגלל שצד אחד ניצח אלא בגלל שקובו וקיארה אמרו: "זה לא טוב לריב." אני לא משקר. קובו וקיארה קפצו באמצע שדה קרב ואמרו לכולם: "היי, למה לריב? הרי אנו משפחה אחת גדולה!" ואיכשהוא פתאום כולם מסכימים עם המשפט הדבילי הזה. תחשבו שבמציאות יהיה קרב ענק בין רוסיה לארצות הברית ואיזה משוגע אחד יצעק: "מלחמה זה רע! הרי כל בני אדם אחים" ובאמת הוא יעצור את המלחמה הענקית. זה הגיוני בכלל? למה הסוף הזה כל כך תלוש ורדוד ומפגר? כמובן שלא יכלנו בלי סצנת סיום שבה זירה מתה בגלל שלא הקשיבה לשטויות הללו. כמובן שהסרט דאג שהיא תהרוג את עצמה בדומה לסקאר כי הרי זה סרט המשך למלך האריות. אז כך מסתיים סרט ההמשך: "אהבה בין שתי המחנות גרמה להפסקת המלחמה. כולם חברים. הסוף." דבילי לגמרי. אתם יודעים גם מה עוד מעצבן? הקטע הסופי נראה יותר מפגר מאשר מרגש. אני לא התרגשתי בכלל וגם בתור ילד מהקטע הסיום. למה הוא לא חזר כמו השיר "הוא לא שייך לכאן"? למה הוא נראה כמו כולם עומדים במעגל כמו מטומטמים בזמן שזוגות המלוכה עברים באמצע? מה מרגש בזה? זה אמור להביע משהוא עמוק? לא שזה לא מרגש אלא שגם ממש בסוף נעלה, סימבה, קיארה וקובו עולים על צוק התקווה ושואגים וזה ממש לא מרגש או מקסים. גם המוזיקה של "כאיש אחד" מתנגנת ואני לא אשקר שהיא הגורם העיקרי לכך שהקטע בסוף לא מרגש בכלל. למה לא שמו את המנגינה שהייתה בהתחלה? בסרט הראשון עשו כך אז למה לא עכשיו. אני משער לעצמי שרצו לגרום לשיר של "כאיש אחד" להיות מרכזי יותר אבל כבר נמאס לי להבין את ההקשר. נראה לי שפשוט המציאו את השיר הזה לסוף הדבילי הזה ואיכשהוא קישרו אותו בהתחלה. הסוף הזה כל כך טיפשי וילדותי עד שבא לי לבכות. אפילו בפוקהונטס הסוף שנראה בדיוק דומה הוא נשמע יותר בוגר, "הפסיקו את המלחמה! אין זהב אצלנו" "וואלה?! בוא נחזור הבייתה", נשמע יותר בוגר מ:"בוא נאהב את אחד השני ונפסיק לריב". זה מאוד מזכיר לי את סוף הסרט של "שרק 3" איך שכולם החליטו להפסיק להיות רעים בגלל שארתור הרצה להם למה להיות טובים. אני חושב שאני יודע מאיזה סרט הוא העתיק את הסוף הזה. לדעתי סרטים שמסתיימים בגלל המשפט: "מלחמות זה רע" הם הסרטים בכי ילדותיים בעולם בגלל העובדה שמציאות זה לא יעבוד בכלל. נגיד וניישם את זה עם המלחמה של ישראל עם החמאס. מה לדעתכם יקרה עם ישראל תגיד: "וואלה, רבנו מספיק, בוא נעשה שלום." מה אתם חושבים שיקרה שנייה אחר כך? החמאס פשוט ישתלט על כל מקום ויהרוג ויפוצץ כל יהודי מהלך בישראל. מה שעוד מוכיח שעורכי הסרט לא הבינו את הסרט הראשון בכך שהם העלו גם סימבה ונעלה בצוק התקווה. מה הקשר להם? הם לא אלו שהתחתנו. כנראה זה רק משום שרצו שמופסה ידבר אל סימבה מראש הצוק כאילו מופסה האמיתי היה כל כך משתלב בחייו של סימבה מבלי לתת לו "לזכור מי הוא". אז שלושת הבעיות העיקריות שמתרכזות לעובדה שעלילת הסרט הזה נוראית הם: רעים לא מקוריים ומצוצים מן האצבע, רצח אישיות של הדמיות, סוף רדוד וילדותי.
(זכרו ילדים, בעזרת כוח האהבה אפשר להפוך את כל העולם לחברים!)
סיכום: אני חושב שעם עלילה כזו שמתחילה עם צפיות כל כך גבוהות ומסיימת בירידה כל כך רדודה הסרט הזה נחשב נורא. לא בגלל המוזיקה. לא בגלל הגרפיקה. לא בגלל הקולות. וגם לא בגלל הדמויות. עם סוף של עלילה מטומטמת כזאת אני מכריז על הסרט הזה כסרט הכי לא ראוי להיות סרט ההמשך למלך האריות. אם תגידו לי: "היי! גם מלך האריות 1 וחצי מטומטם." אני אענה בכנות: "הסרט הזה נועד להיות מצחיק ולא עלילתי כי הוא עוסק בטימון ופומבה. אבל הסרט ההמשך של מלך האריות נועד להיות משהוא ולכן אני כועס." בגלל שהבעיות בעלילה מוסתרות עמוק בתוך הגרפיקה ומוזיקה הטובה אנשים דיי מתעלמים מכך וקובעים שהסרט דווקא דיי טוב. זה נכון חוץ מן העובדה שהוא לא ממש "מלך האריות" וגם מפתח עלילה מטומטמת מאוד לקראת הסוף. אני אסכם ואגיד שאולי הסרט לא נראה רע וגם נשמע אבל מי ינסה להתעמק בו יראה הרבה דברים שמוכיחים שהעורכים לא הבינו את הסרט הראשון. בגלל העלילה הזאת הרבה מעריצי לך האריות ניסו ליצור עלילה משלהם שתנסה לפצות אותם. הרבה יצירות אומנות באיטרנט מראות את בנם הבכור "האמיתי" של סימבה ונעלה בגלל האכזבה בסרט הזה. קחו לדוגמא את הסרטון הבא ב-youtube ותבינו על מה אני מדבר. אז בכך אני אסיים את הסיקור כאן ואני אשמח מאוד אם יש למישהוא משהוא להגיד לי כי אני מחכה לזה. ואסיים במילים הבאות: 'מלך האריות' היא יצירת מופת שלעולם לא תחזור לתחום האנימציה.

ניסיתי להעלות את הנושא של הסרט הזה ב-fxp בקצרה ואפשר לראות את הדיון בקישור הבא. בעיקר מתעסקים שם עם הסרט "מלך האריות" שיצא בתלת מימד: http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=8773866 http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=8773832

יום שלישי, 26 ביולי 2011

סיקור סרט- הרשת החברתית (סיקור שלילי)

הרשת החברתית (The Social Network) 
ראיתי את הסרט והמשפט הראשון שיצא לי מהפה היה: "זה אחד מסירטי זיבולי השכל הכי גדולים שראיתי בחיים שלי!" ואני גם גאה לומר, שבאמת הסרט משעמם. הפעם, לא כמו בסיקור הקודם שלי, אני הולך לעבור בכללי על תוכן הסרט ללא פרטים וללא תוכן העלילה וסיקור יהיה קצר. (אני מקווה-הערה לאחר סיום: שיקרתי).
על פי הבנתי הסרט לא מבוסס ישירות על המציאות, זאת אומרת על חיו של מראק צוקרברג, הוא מבוסס על ספר שכתבו על מארק צוקרברג והקמת FaceBook. זה אחד הדברים שכנראה שמעלים את התהיות לגבי אמיתיות הסרט וכמובן האם הכל נכון. אחר תהייה זאת עולות תהיות אחרות כמו האם זה סרט דרמה או תיעודי או אפילו סוג של כתבה. אחר תהיות אלו כמובן ניגשים לראות את הסרט ועכשיו הגיע הזמן להתעסק בסרט עצמו.
הסרט מציג לנו בחור, גאון עולם במיוחד במחשבים ומדבר בקודים, שבסופו של דבר יגיע לעשירות רבה. גם מציגים אותו כבעל לב טוב. זהו מארק צוקרברג. הסרט מתחיל מכך שחברה שלו עוזבת אותו לאחר שהיא אומרת משהוא כמו: "אתה לא חנון אבל אתה צריך להפסיק להיות חור בראש." או משהוא כזה. הוא משתכר, כמו בכל סרט שהבחורה נוטשת את הגיבור, ומתחיל להתנקם בה בבלוג שלו ומחליט לעשות דבר רע. הוא לוקח את התמונות של כל הבנות של שנה א' באוניברסיטה שלו ומחליט לבדוק מיהי הכי "חמה/לוהטת" או בלשון העארסים: "שווה". הוא פורץ כמה גדרות וחומות אש של אתרי אינטרנט משיג את כל התמונות ממציא אלגוריתם... עיזבו בסופו של דבר הוא ממציא אתר facemash שזכה להצלחה גדולה ברשת בבית הספר שלו, הכוונה לכל האוניברסיטה. שלושה סטודנטים אחרים תופסים אותו ומנסים להציע לו לעזור להם ולו לעשות הצלחה נוספת ולהרוויח כסף. הוא מסכים אך 'מסבן' אותם ובסוף מקים את facebook לבד עם מימון וקשרים מהחבר שלו בחדר, שאיך שהוא גם סוג של גאון, ומפיץ אותו לכל האוניברסיטה שלו ובהמשך באוניברסיטאות אחרות ובסופו של דבר בכל העולם. חוץ מה'אוינות' מצד החבר'ה שרצו לנצל אותו בהתחלת הסרט, שדרך אגב לכל אורך הסרט הם מוצגים כבריונים טיפשים ומגושמים, הסרט מתרכז במראק ודרכו לעושר וגם חבורתו לאנשים אחרים ו'זריקת' חברו הראשון, נראה לי, והגעה למעמד שלו.
לאורך כל הסרט יש מעבר בין העלילה 'בעבר' לעלילה 'בהווה' בבית המשפט. לאורך כל הסרט נשמעים המון משפטים שתכליתם להגיד לקהל: "facebook היא המצאה גאונית ועד היום לא חשבו עליה בגלל שונה בהחלט מכל הרשתות החברתיות האחרות". מהסרט לא בדיוק הבנתי במה היא שונה. הסרט טוען כל הזמן ש-"facebook היא לא עניין של כסף או חברה היא עניין של מגניבות (cool) והיא כמו אופנה שכל הזמן רודפים אחריה" או משהוא כזה (בהמשך הסיקור אביא עוד סיבה לשוני). בעיקרון לסרט אין ממש עלילה להציע, ואגיד את האמת, העלילה כל כך משעממת עד שכמעט נרדמתי בסרט. כי תגידו לי את האמת, את מי זה מעניין איך בן אדם הגיע לעשירות? כאילו אפשר לעסוק בזה מקסימום 20 דק' אבל אחרי זה זה כבר משעממם לגמרי. זה כמו שיעשו סרט על ביל ג'יטס, מי יראה את זה בכלל? כמובן שכל מי שראה את הסרט עשה זאת מתוך "מחויבות" למארק צוקרברג ולאתר ה'מגניב' שלו facebook, אבל באמת אם זה מדובר במשהוא אחר אף אחד לא היה אפילו מביט על הפוסטר של הסרט, שמוצג פה למעלה. אנשים פשוט "משתחווים" ליוצר עולמם "מארק צוקרברג" שבזכותו יש להם את facebook שלא עוזב אותם לשנייה מחייהם (זו הגזמה אז אם אתם אחד מבני האדם הללו אל תעלבו).
אז הגענו למסכנה שתוכן העלילה הכללית משעמם עד דמעות. אין 'אקשן' אין פיצוצים אין כסף שנופל מן השמיים ואין גבורה ואין כלום. אז מה יש בסרט חוץ מאיך מארק נהיה מיליונר ותביעות משפטיות? מילה אחת: מיניות.
אני יודע שזה נשמע מוזר אבל כל הסרט הזה מלא רק בבנות בכל צורה אפשרית שהיא, ואתן לכם לחשוב על הצורה לבד, אבל חוץ מזה הסרט משעמם. הוליוד פשוט השתמשה בנשק המוכר הכי טוב שלה, בנות ומיניות. הסרט שטוף בזה: סצנות מעודון, שכיבה עם נשים, בריכת שחייה, נשים שיכורות ולא חסר. גם העלילה המרכזית היא ככה, מארק החליט שהדבר הכי חשוב ב-facebook הוא 'מצב הסטטוס במערכת יחסים'. וגם כל העניין של Facemash היה על בנות בלבד ומי "שווה" יותר, ובמציאות facemash היה גם עם בנים. אז כנראה זו הסיבה, מיניות, האמיתית למה אנשים צפו בסרט הזה, וכנראה גם כמעט בכל סרט אחר. אבל אני אגיד כאן את האמת: אם מישהוא באמת רוצה לראות סרט על דברים מיניים למה שפשוט לא יראה אחד שמעסק בזה (סרטים כחולים למשל.). למה צריך להחדיר את זה כל כך עמוק בסרט שלנו ובעיקר בסרטים כאלו?! ואם כבר מדברים על זה, כמעט כל כלי הפירסומות מנצלות את רגש המינויות שלנו וזה כבר כל כך שוחק אותנו שכבר אנחנו לא מודעים לזה. אבל אני לא מתכוון להמשיך להתעסק בזה כי יש לי ביקורת נוקבת מאוד לגבי כל רמיסת גדרות הצניעות היום אבל אתכם זה לא מעניין.
העניין של המיניות לא רק מרוח בסרט אלא הוא גם התשובה לשאלה: "מה שונה ב-facebook?" ובאמת הסרט מציג לנו כך שכל ההצלחה של facebook היא בעצם בגלל העובדה שבנים מחפשים בנות ובנות מחפשות בנים, וזה כל הסוד. אבל במציאות קשה למצוא אתרים שהצליחו להתפרסם בכל בעולם ככה וגם זה לא נכון ש-facebook היא אתר שידוכים. האמת שכל עלילת הסרט רחוקה מן המציאות. מארק לא המציא את Facemash בגלל חברה שלו, מארק הוא לא אדם כל כך ישר וטוב לב, facemash בכלל לא התעסק בבנות, המוטו של facebook מעולם לא היה להיות 'מגניב' (cool), ולסיום: אין הבדל בין facebook לשאר רשתות חברתיות. אז השאלה: "במה facebook שונה?" נענת בתשובה שמצאתי:"פירסום." בגלל שfacebook נוצרה באוניברסיטה כל כך חשובה כל שאר האוניברסיטאות רצו גם להיות חברות בה ובגלל התפוצה בכל הסטודנטים זה הגיע לכל מקום בעולם. אז כנראה למסכנה שבעצם אנחנו פתחנו facebook לא בגלל האיכות או התנאים אלא בגלל הלחץ החברתי.
לסיכום, אפשר לומר שהסרט בכלל לא מעניין, כי באמת העלילה שלו לא יותר טובה מכל סרט דרמה אחר. כבר ראיתי סירטי דרמה יותר טובים והסרט הזה לא מגיע לקרסוליים שלהם. לא מומלץ וגם בכלל לא ראוי. (נ.ב. אם מישהוא מתעניין, אין לי חשבון facebook.)

סירטון על איך הסרט היה צריך להיות מתוך How it should have ended:

יום ראשון, 24 ביולי 2011

סיקור סרט: ארתור והמינימונים. חלק ב'

נמשיך בסיקור לפי דקות הסרט:

48:07- אחד מהקטעיים הכי מיניים שראיתי בחיים שלי בסרט לילדים. ראיתי מכנסיים שנפלו בסרטי ילדים אבל זה כבר הסוג הבוטא והמוגזם. ארתור בטמש והנסיכה סלניה תקועים בסירה ללא שליטה בדרך למפל מיים. ארתור חושב ומוצא רעיון הוא ניגש לבטמש לשאול אותו אם יש לו באולר חבל אבל הוא ענה בשלילה. לפתע הוא הביט לעבר החזה של הנסיכה סלניה והמצלמה מתקרבת ומראה לנו שיש שם חוט ארוך שמחזיק את הבגד על החזה. לפתע הוא מתקדם לעברה ומתחיל לפרום את החוט הזה. הנסיכה סוטרת לו על ידיו ואומרת: "היי! זה שאנחנו בסכנת חיים לא אומר שאתה יכול לעשות כל מה שבא לך!" והוא מסביר לה שהוא צריך החוט כדי להציל את עצמם. הנסיכה מסרבת בטענה: "אני לא בטוחה שזה רעיון כל כך גדול" אבל הוא עונה בשובבות: "אבל אני בטוח" ומותיר את החוט. הקטע ממשיך בכך שהחוט עוזר להם להינצל מהמצב הזה לא לפני שהם כולם נאחזים בחוט וארתור צועק עליה להחזיק את החוט בשתי ידיים כדי שלא תחליק ותיפול והיא עונה: "זה פשוט לא יקרה" מהסיבה שהיא מחזיקהאת הבגד על החזה שלא יפתח ביד אחת. אני חושב שזה קטע שבכלל לא אמור להיות לילדים. שמעתי על קטעים כאלו בסרטים למבוגרים ממש וגם למבוגרים פחות שנאלצים לעשות משהוא חושפני כדי להציל את עצמם או משהוא דומה (ארבעת המופלאים למשל), אבל לא בסרטי ילדים. בדרך כלל שיש לבוש מעולם אחר בחיים הלבוש עצמו לא לוקח חלק מן העלילה. זה כיאילו בסרט פוקהונטס ג'ון סמיט יבקש מפוקהונטס להסיר את הבגד כדי לצאת מבור או משהוא. קטעיים כאלו לא אמורים להיות בסרטיי ילדים! לא רק שיש פה התייחסות לאיבר מיניי בצורה זו או אחרת אלא גם אנחנו רואים את הנסיכה סלניה מנסה לשמור אותו מחשיפה. יש דבר יותר לא רואי לסרט ילדים מזה? הקטע הזה הוא הקטע ששבר את קש הגמל. בגללו לא הרשאתי לאחי הקטן לצפות בסרט. אני לא רוצה שיקבל לגיטימציה לעשות דברים דומים גם שיהיה בגיל 20 ואני בטוח שגם אתם לא רוצים לילדים שלכם.
51:13- הקטע הזה נראה על פניו מאוד מיניי ואנטימי בין הנסיכה סלניה לארתור על אף שהדיאלוג שלהם לא כל כך כזה. ארתור שואל על כך שסלניה תהיה עוד מעט בת אלף, מה שהחזיר אותו למציאות לגביי ליצור קשר אהבה עם הנסיכה עקב הגיל, והיא מספרת לו על המסורת של המלכות של המינימונים. היא מזכירה את שהילדים שלה ימלכו אחריה וארתור מזכיר לה שבשביל ילדים צריך בעל, מסיבה מובנת מאוד, והיא עונה שהיא לא מודאגת כי יש לה עוד יומיים להיות בת אלף. והם נפרדים לישון. על אף שהדיבוריים בקטע לא מיניים הקטע עצמו נראה מאוד לא ראוי לילדים. אתם יכולים להביט בתמונה שהעלתי לקבוע בעצמכם. אני חושב שאתם תחשבו כמוני שהקטע לא ראוי.
56:01 עד 1:06:16 זה קטע שלם שגרם לי להחליט שהסרט הזה סופית לא ראוי לילדים. זה קטע שלם של מועדון אפריקאי. אני יכול להפליל את הקטע בהמון דברים אבל אלו העיקריים: גסויות,אלכוהול, סמים, פריצות, מינייות. אני חושב שכל הקטע הזה מיותר! הסרט היה ממשיך נהדר מבלי הקטע הזה אבל זה ממש קטע נוראי. ארתור בטמש והנסיכה סלניה מגיעים למועדון אפריקאי בעזרת אחד העבדים של מלתאזר שהגן עליהם והביא אותם למועדון של הבוס שלו. בקטע הזה ניתן לראות שתיית אלכוהל ע"י כל אחד מהדמויות כולל ארתור ושיכרון חושים גמור מצד ארתור וכל ההערות בצד רק גורמות ללגיטימיות של הדבר לגדול. לא רק זה גם היצור האפריקאני המוזר הזה 'גונב' מארתור את הנסיכה לריקוד ומשכנע אותה להיות איתו ובדרך מספר לה על שבע הנשים שלו. הינה חלק מהדו שייח: האפריקאי: "לעזור זה אצלי בדם. בזמן האחרון באיזי אצלנו. יש לי רק שבע נשים" הנסיכה: "וואו, שבע נשים! זה... אתה בטח יוצא מזה סחוט." הוא עונה: "אני אובה לעבוד. קצת ביום וקצת בלילה, רצוף כל השבוע, ולא מתעייף מזה בכלל!" הנסיכה מצחקקת ומשיבה: "יופי לך!". תאמרו לי, האם זה עדיין סרט לילדים! אני חושב שזה הגבול בין PG ל-PG13 ואם לא זה אז אולי כל השיכרון החושים של ארתור בקטע יוכיח על זה. אני חושב שכל הורה שמכבד את החינוך שלו בבית עליו לראות הקטע כלו בעצמו ולהחליט. אני חושב שאין כאן שום התלבטות, הקטע לא ראוי בעליל! הסתדרתי עם הקטע של המלחמה עם חייליו של מלתאזר על רחבת הריקודים אבל זה חוצה גבולות! איך נתנו לזה להיחשב סרט לילדים! רק תקראו את הדושיח שציטטתי! זה נוראי!
1:05:58- הנסיכה סלניה אומרת שהיא לארתור שהיא תלך למלתאזר בעצמה והוא יחפש את האוצר ואחר כך הם יפגשו באותו מיקום והוא שאול אותה: "ואם תיכשלי?" היא עונה: "אם אכשל... אני מעבירה לך את כל הכוחות. הכול!" "מה זאת אומר?" ואז הנסיכה מנשקת את ארתור בנשיקה רומטית. אם זה היה סרט של דיסני שהנסיך והנסיכה בני 16 הייתי מבין ומתרץ שפעם זה מקובל וילדים יבינו שזה קטע של מבוגרים. אבל מדובר פה בגיל 10! השם ישמור! נשיקה של מבוגרים נעשת ע"י ילד בגיל 10?! ובכלל תראו את האוזניים שלו! רועדות כיאילו הם באמת עושים משהוא מיניי. זה קטע שלא נועד לילדים בכלל והוא מיותר. היה אפשר להעביר את הכוחות בדרך אחרת. אבל אם כבר נשיקת סיפורי אגדות למה האוזניים רועדות?! זה נראה כל כך מיניי! (בטמש אחר כך מברך אותו במזל טוב על החתונה המהירה והם 'מעיפים' בדיחות על זה.)
1:08:48- הנסיכה סנלניה מסבירה למלתאזר למה הוא נחשב בתור בוגד בעם שלה אף על פי שסיפר לה את הגירסה העצובה שלו לחייו. היא מסבירה לו שהוא חגג לאחר ניצחנותיו כל כך הרבה זמן והיה שיכור עד הוא עשה מעשי רשעות בלי דעת ואז התחבר לחרקים הכי נוראיים. היא מוציאה ממנו לספר על כך שבחר חיפושית זבל בתור 'בת זוג' ונישק אותה והעביר לה את כל הכוחות.(ראו פיסקה קודמת). בקטע נשמעת הערה הבאה: "טוב, תשמע, מי שלא יודע- לא שותה" וגם: "אולי פעם תהיה קצת יותר בררן בבחירת בנות זוג". הערות שלדעתי לא צריכות להישמע בסרט ילדים. אתם תחליטו ואני מקווה שתסכימו איתי.
1:11:56- קטע שנראה מאוד מיניי או לפחות לא שייך בגיל של ארתור. הנסיכה סלניה מושלכת לכלא של ארתור ומודיע לו שהיא נכשלה ואין סיוכי להצליח הוא אומר לה: "לא, כל עוד אנחנו חיים ואוהבים אחד את השני, כלום לא אבוד." (נשמע כמו אופרת סבון.) הנסיכה אומרת: "אתה לא מפסיק לחלום." הוא עונה: "כי אסור להפסיק לחלום. תראי אותי! רק אתמול הייתי ילד בודד וקטן, והיום התחתנתי עם נסיכה..." "נסיכה מאושת. כי סוף-סוף מצאה את הנסיך שלה." והקטע הרומנטי הזה היה נגמר בנשיקה ללוא בטמש, שנזכר שכדאי לדחות את הרגע הזה לזמן אחר (זה בגלל סיבה מסורתית שהנסיכה מסבירה אחר כך.) איפה היית קודם??? לא היה צריך למנוע מהילדים לראות את הנשיקה הקודמת? איפה היית? טוב, לפחות הקטע נשאר לרמת הילדים.
1:16:37- זה קטע מיניי בעליל! ואפשר לקרוא לכל הקודמים 'ראויים' יחסית לזה. ארתור מוצא את המכונית צעצוע שלו ב'נס' ועכשיו הוא יכול להציל בעזרתה את הנסיכה סלניה בטמש ואת סבא שלו שהוא מצא. אז אתם בטח תוהים: 'מה כבר יכול להיות מיניי פה? המכונית?' והתשובה היא כך: כן! ארתור מזמין את הנסיכה להיכנס ראשונה וכאשר היא נכנסת היא מתכופפת בצורה שכזו שהישבן שלה לבוט מאוד לפניו של ארתור. הפרצוף שהוא עושה רק מעיד על המיניות בקטע.  פרצוף המום שכזה והוא מיד מסיט את הראש. עשו לי טובה!רק תביטו בתמונה ואמרו לי על מה ארתור חושב. זה הקטע הכי מיותר בכל הסרט הזה! למה שמו אותו בכלל?! כיאילו ברור לכל ילד וילדה למה הפרצוף הזה! אז למה לשים אותו בסרט לילדים?!
1:21:27- ארתור נפרד מארץ המינימוים ואומר שלום לכולם ואיך לא אם פרידה מהנסיכה סלניה בעזרת נשיקת אהבה "לעזעזל עם המסורת" ונשיקה סוערת השמיימה והאוזניים והעניים של ארתור רק מפחידות אותי. זה גם קטע שהייתי חוזר ומקטר על המיניות והעובדה שארתור רק בגיל עשר אבל אחרי הקטע עם המכונית זה כבר נראה הרבה יותר נשכח.
1:26:13- זה סתם קטע אכזרי. מלתאזר אומר לבן שלו לפני טביעה שהוא מברך אותו על כך שהוא ממונה למפקד הכוח הכללי. ואז הוא שואל אותו אם הוא יכול להציל אותו בעזרת היתוש. הוא ונה לו שמפקד דגול לעולם לא נוטש את עמדתו ועוזב אותו לטבוע. אכזריות מיותרת אם ישאלו אותי.
1:28:02- זה קטע שלדעתי לא היה צריך להיות בסרט ילדים. הרשע הרודף בצע בסרט, זה שרצה לפנות את סבתא של ארתור מהנכס שלה, מחליט נואשות לאיים באקדח על כולם ולגנוב את האוצר ולברוח. ואז מתגלה הסיבה האמיתית של הרשע לקבל את הגינה של הסבתא: האוצר! עוצרים אותו, כמובן, השבט האפריקיים והרשע הוא לכלא והסוף טוב. רק העובדה שרשע איים באקדח מאוד לא ראויה בסירטיי ילדים. לפחות לא המצולמים. אני לא חושב שילדים ילמדו מזה לאיים באקדח אבל הרעיון הכללי שמישהוא יאיים באקדח הוא יותר מידי מציאותי לסרט ילדים ומאוד לא ראוי!
1:31:45- קטע סיום. כמובן כמו כל סרט אהבה, ארתור מביט לגינה ואומר: "עוד עשרה ירחים סלניה." (אז הם יפגשו שוב.) ואז אנחנו רואים את הנסיכה סלניה הפיצפונת מביטה בו בחזרה ואומרת: "אני פה עד שתבוא." -שורה אופיינית משיר מזרחי. כבר דיברתי מספיק שהאהבה הזאת מיותרת ולא ארחיב.
נראה שבזה סיימתי לעבור על כל הקטעיים שרציתי בסרט.
מסכנה: אז כפי שהבנתם הסרט כנראה לא כל כך ראוי. ואת האמת, מאוד לא ראוי. היה אפשר להוריד את כל הקטעים האלו ובאמת אני לא מבין למה לא חתכו אותם. כיאילו איזה בן-אדם שעבר על הסרט לא ראה כאן בעייתיות. ואתם רוצים לשמוע דבר מדהים שגיליתי היום? באמת הורידו חלק מהקטעיים שבאתי! אני מדבר פה על הגרסה באנגלית. בגרסה הזו כל הקטעיים המיניים והלא רואיים בעליל הורדו. איך אני יודע? תכנסו לקישור הבא: http://www.youtube.com/user/Koolomassai#g/u בקישור הזה ניתן לראות קטעיים שצונזרו בגירסה האנגלית של הסרט (למשל הקטע של המכונית והנשיקות.). כנראה לאמריקיים החינוך לילדים שלהם יותר חשוב לנו הישראלים. מוזר לי מאוד כל העניין הזה. הרי בסך הכל הסרט הזה מאוד מצויין, העלילה מתאימה מאוד לכל ילד, אז למה להכניס קטעיים כאלה? אולי משום שזה מקובל כל המיניות הזאת אצל הצרפתים. אבל אצלנו זה מקובל?! אני רוצה לשמוע את דעתו של כל מי שיצא לו להכיר את הסרט הזה ולהגיד לי את דעתו.

סיקור סרט: ארתור והמינימונים. חלק א'

הקדמה:
את הסרט אחי הקטן קיבל מתנה כאשר כשאר אימא שלי עשתה לו מוי לעיתון "דובון". בהתחלה התלהבתי כי שמעתי שזהוא סרט טוב, או לפחות ככה הפרסומות טענו. אמרו שהבמאי הוא במאי מצוין וגם הספר עליו מבוסס הספר מצוין. טוב, אני לא קראתי את הספר, לדעתי הסםר בטח טוב, אבל הסרט עצמו הוא לא רק אכזבה אלא גם לא מתאים לילדים בכלל, ואני מתכוון לזה. נתחיל בסיקור:

הסיפור הכללי: דווקא הרעיון המרכזי של הסרט הוא די טוב ויפה. עולם דימיוני של יצוריים קטנטנים שנמצאים בחצר שיש להם אוצר עצום. הסבא של הגיבור הראשי, ארתור, הוא הדמות המעורצת והנעלמת שהתחברה לשבטים אפריקיים ולמינימונים, היצורים הקטנים, וגילת את קיומו של האוצר. האם ארתור רוצה את האוצר רק בגלל רדיפת הבצע שלו? לא, הוא לא מעוניין בו בגלל סיבה זו אלא בגלל שבעזרת הכסף שהוא ישיג מן האוצר הוא יוכל לעזור לסבתו לשלם את החובות שלה. אז כנראה הרעיון הכללי של הסרט די טוב ולא כל כך פטאתי. העלילה מורכבת ומרשימה ובהחלט מושכת. אז מה בעצם הבעיה? לזה נגיע בהמשך.

גרפיקה: דיי מכובדת לחברה אירופיית, נראה לי צרפתית. אה, שכחתי להוסיף שהסרט נוצר באירופה ולא באמריקה כמו שהיה ניתן לחשוב. העבודה שהסרט אירופאי מוסיפה גוון יפה בסרט, אך גם מאותו סיבה אפרט בהמשך למה הוא לא טוב. הגרפיקה במעבר בין העולמות דיי מרשימה אך כאשר יש שילוב בין העולם האמיתי לעולם המינימונים החפיפה נראת כל כך לא אמיתית. יש הרבה קטעיים שאנו "רואים" בגינה דרך עינייהם של המינימונים ודרך עינייה של הסבתא או מבחוץ וזה נראה כל כך לא משתלב. האמת שלילדים קל מאוד להבחין בהבדל ויכול להיות שגם הם לא "קונים את זה". גם היה לי מוזר הדמות של ארתור בתור מינימון, שיער לבן וגובהה מתשנשא כיאילו היה בין 20. אבל בסופו של דבר הגרפיקה מדהימה והיא מאוד הולמת את הסרט.

קולות: משום מה אין גירסה לאנגלית בDVD ובכלל אין שום אפשרות לשפה אחרת חוץ מעיברית או כתוביות בעיברית. הדיבוב הוא דיי בסדר. ארתור נשמע מתאים לגילו הסבא בסדר גמור. אבל הסבתא נשמעת מעט צעירה לגילה. גם ההורים של ארתור לא נשמעים כל כך אמינים אבל האבא לפחות נשמע אמין יותר מהאימא. הבעיה המרכזית שלי היא עם בטמש והנסיכה סלניה, משום מה הקולות שלהם יותר מידי דרמטיים. עם בטמש, רן דנקר , אני מסתדר כי קטן אבל הקול של הנסיכה סלניה, אניה בוקשטיין, היא כל כך לא נשמעת כמו הדמות. יש קטעיים שזה נשמע כיאילו היא ממש מנסה וזה נשמע כמו תפקיד בהצגה יותר מאשר דיבוב. גם יש את הדמות המוזרה של מנהל המועדון או משהוא שנשמעת כל כך לא מתאימה. גם הקול של הרשע, מלתזאר, לא נשמעת מספיק רשעה. ואם כבר מדברים על רשע גם הבן שלו נשמע יותר מידי מטומטם. מה שהכי מוזר לי שבתוספת היחידה בDVD שדיברה על מאחורי הקלעים, או יותר נכון דיבובו, הדבר היחיד שדיברו עליו זה על המדובבים של בטמש והנסיכה סלניה וגם הרשע מלתאזר. הם בכלל התעלמו מקויומו של המדובב של ארתור ועובדה לכך היא שאני לא מוצא את השם של המדובב שלו בסוף הסרט (מצאתי את שמו לאחר שכל המדובבים ה'מוכרים' ירדו מן המסך, שמו גל שמי, לדעתי מדובב מצוין.). נראה שזה בגלל על התלהבות שמדונה או משהוא דיבבה את הנסיכה אז זה באמת מוזר. כיאילו הדמות הראשית בסרט נדחפת הצידה בגלל שדמות משנית דובבה במקור על ידי סלב. עוד דבר מוזר הוא שבכל "מאחורי הקלעים" הדבר היחידי שדיברו הוא בעיקר על העלילה כיאילו מעולם לא ראינו את הסרט, אין שום כמעט שום דבר שמזכיר "מאחורי הקלעים". הם גם התעסקו במדובב של מלתאזר וטענו שבגלל שהמדובב המקורי שלו היה 'דיוויד בואי', אין לי מושג מיהוא, לכן צריך ישראלי מספיק עם 'ריספקט' כדי שידובב אותו ולכן הם בחרו בגידי גוב. ועכשיו ת'אמת: איזה ילד מתעיין בדמויות המשנה או הרשעיים בסרט? הם אוהבים רק את הדמויות הראשיות ולא ברשעיים בכלל.

העלילה עצמה: מה מצאתי בעלילה שהיה כל כך לא מתאים לילדים? טוב, אני אעבור קטע אחרי קטע שהדהים אותי וארשום לו את הזמן שהוא נמצא בו ב-dvd ואני רוצה להדגיש: הסיווג הסרט הוא PG השגחת הורים, אבל כידוע בישראל זה מתרגם מעל גיל 8.
02:53- ארתור וסבתא שלו נכנסים למכונית לנסיעה לעיר ואז הוא שואל אותה שאלה מוזרה: "סבתא, זה בסדר שאנהג בדרך חזרה?" והיא עונה "אני לא יועדת ארתור" וא הוא אומר "בבקשה, סבא תמיד נתן לי!" היא משיבה שהיא עכשיו האחראית ולכן היא לא מסכימה. אני שואל אתכם: אתם בטח לא תמימים, ארתור הוא בכלל לא קרוב לגיל 16, אז איך זה ייתכן שהוא נוהג במכונית? נגיד שהוא עושה את זה בסתר, אבל לא! סבא שלו נתן לו! אדם מובגר נותן לילד לנהוג במכונית! לא רק שזה בטח לא חוקי אלא זה גם כמו לתת לילד לשחק עם אקדח. מה שיותר מוזר לי זו התשובה של סבתא: " אני לא יודעת". לא יודעת? הנכד הקטן שלך יבקש לנהוג במכונית ואת לא יודעת? ואם יבקש לשחק באקדח? ברור שהתשובה צריכה להיות "לא"! והמסר הזה יכול לעבור לכל ילד שצופה בסרט. לא יודע, אולי יום אחד הילד שלכם ינהג במכונית בגיל 9 בגלל שבסרט "אמרו שמותר".
05:26- לא משהוא חשוב אבל מוזר לי. ארתור 'המציא' מערכת השקייה, לדעתי 'מעפנה' יחסית לטפטפות ישראליות,
 ועכשיו מתלהב כל כך עד שסתא שלו קוראת לו שיש לו טלפון הוא בטוח שזה נשיא ארצות הברית. אני משער לעצמי שגם הילדים הצופים יודעים שלא משום שאיך ידע על כך הנשיא אם היחיד שידע באותו שנייה היה ארתור והכלב שלו. השאלה היא: למה דווקא הנשיא של ארצות הברית? מה עם נשיא המדינה או ראש הממשלה? קצת לא ברור.
06:10- ההורים של ארתור נראים מאוד אוהבים אותו. במיוחד עקב העובדה שהם רק מוסרים לו מזל טוב ליום הולדת במקום לחגוג לו אותו. זה נותן קצת מסר שלילי לגביי הורים.
09:47- סבתא של ארתור קוראת לארתור את הממצאים של סבא שלו והם מגיעים למינימונים. כאשר הוא רואה את הנסיכה סלניה בציור הוא ואומר: "אישה פשוט יפה, זאת אומרת איזה סיפור יפה...". מה זו התגובה הזו?! זה נשמע כמו אערס מצוי בתל אביב. והרי ארתור בכלל ילד בגיל עשר! חכו זה לא נגמר.
14:34- בחיפוש נואש אחרי סימנים לאוצר שסבא החביא בגינה ארתור מחפש בספר הממצאים של סבא שלו. הוא רואה את הנסיכה סלניה ואומר: "אני מקווה שאפגוש אותך יום אחד. בנתיים אני מגניב נשיקה" והוא מנשק את הציור שלה. אוקיי, נגיד שזה עוד סוג של אהבת ילדים של בנים בנות בגיל המוקדם, נתעלם מכך שהוא בכלל קרא לה אישה ולא ילדה, אבל חוץ מהמורות שבקטע הזה יש המשך שבכלל הדהים אותי. בעצם ההמשך הזה הכי הדהים אותי עד שלא הייתי בטוח שארשה לאח שלי לראות את הסרט. אלפרד, הכלב של ארתור נובח עליו כאשר הוא מנשק את הציור ותנחשו מה הוא מחזיר לו. לא תאמינו אבל הוא באמת אמר: "קנאי אחד!". אוקיי, זה כבר הגבול בין מצחיק ללא רואי בעליל. ארתור נשמע כמו אערס שאומר לחבר שלו "ראיתי את הבחורה הזאת קודם אז היא שלי!". זה התוכן שילדים צריכים לראות? זה נוראי! נגיד שזה לא מסר מיני אבל זה בהחלט מסריח ממיניות והתיחסות לנשים בתור צעצוע. אני לא הייתי מאשר לשים קטע דומה כזה בשום תוכנית לילדים.
16:48- לילד הזה יש חוצפה ובכלל אין לו כבוד למבוגרים ממנו. אימא של ארתור מתקשרת, לאחר שסבא של ארתור נאלצה למכור מהדברים הישנים של סבא כדי להחזיר חובות, הוא אומר לאימו בלעג ובקול: "כן, אנחנו מנקים. לא תאמיני כמה דברים ישנים שיש פה בבית, אבל בזכות סבתא זרקנו הכל!" ואחר כך מנתק וסבתא שלו אומרת שזה לא מנומס הוא אומר לה שהטלפון התנתק כי חברת הטלפון ניתקה אותו ואחר גם צועק עליה שהיא לא יודעת מה היא עושה והיא נופלת לתכסיס שלהם אבל הוא לא. כיאילו ארתור הוא ילד בוגר ומבין. איזה כבוד ילדים לומדים ממנו למבוגרים? הרי ארתור בכלל לא מבין מה עובר על סבתא שלו ומי הוא שיצעק עליה אם היא מארחת אותו. עוד יותר מכך, מי הוא שיצעק עליה אם הוא בכלל לא מבין בכסף או בבנקים. אבל הסרט גורם לו להיות צודק ויש הרבה קטעים כאלו בסרטים דומים (קחו לדוגמא את 'פיטר פן' או 'צ'קן ליטל'). אז אם הילד שלכם מתחצף עליכם זה כנראה הוא ראה שזה מקובל בסרטים והילדים תמיד צודקים.
22:21- ארתור עוקב אחרי ההוראות של סבא שלו כדי להגיע לארץ המינימונים. (בדרך הוא מסמם את סבתא שלו בטעות אבל לדעתי זה לא משהוא שילדים ילמדו לעשות כי הסרט לא מציג את זה ככה.). ארתור מגיע לגינה ואומר "צריך פנס" כדי להאיר את את הגינה. אני בתמימותי חשבתי שארתור יביא פנס כיס או פנס יד או מנורת גינה שמחוברת לחשמל. אבל נחשו מה, הוא לא חשב על זה. במקום להביא פנס הוא החליט להשתמש בפנסי הרכב! מאיפה באים הרעיונות הללו? אה, כמובן! הרי הוא רצה לנהוג עליו. אז הוא התניע את הרכב על פי מה שהוא זכר מסבתא שלו ונדלק אור בגינה. בסדר, עכשיו אתם מצפים שארתור יצא מן הרכב? לא, הוא לא. הוא גם נהג בו! הוא הוריד את ה'ברקס' והתחיל לנהוג! כמובן שהוא לא עשה את מתוך מיומנות ועד שהגיע לחצר האחורית הוא 'העיף' כמה דברים באוויר עד אשר נתקע בעץ והרס את המכונית ואמר, שכולו שלם ובריא מהתאונה, "פשוט אדיר!" באירוניה. שני דברים: לא רק שהוא ילד שנוהג באוטו אלא גם הוא לא נוסע עם חגורת בטיחות ונפגע מעץ. במציאות הוא היה שובר את הראש אבל בסרט לא קרה לו כלום. אני לא יודע על מספר תאונות הדרכים באירופה אבל מה אני כן יודע שהורה שרואה את זה לא יכול לשתוק ולתת לילדים שלו לראות את זה בשקט אחרי כל תאונות הדרכים שקורות בישראל. תחשבו מה ילדים יכולים ללמוד מזה?! אולי יום אחד הם יגידו שהם ארתור וינהגו בלי חגורות בטיחות וגם יתקעו גם בעץ. הבעיה בסיפור הזה שאצלם זה לא יסתיים. אתם יכולים להגיד שאני מגזים אבל ילד שרואה את זה חושב אחרת מאדם מבוגר.
38:23- עוד קטע של זילזול בהורים. מלך המינימונים התלהב כל כך מארתור מאומץ הלב שלו בהגנה על מלכתו כשפלשו היתושים עד שהוא אמר שארתור ממש מזכיר לו את עצמו. ארתור בסוף הקטע נופל על הרצפה מגובהה רב והמלך אומר: "איזה גבר נדיר" ואז רואים את ארתור קם כמו זקן בן 80. קטע מצחיק לשל עצמו אבל ההמשך הדהים אותי. הנסיכה סלניה הוסיפה בלעג לאביה, מלך המינימוים, "כשאני חושבת על זה, באמת יש דמיון" כשהכוונה לפגוע באביה זהוא זקן. זילזול הורים ומבןגרים הזכרנו אז אפשר להמשיך. אה, עוד דבר קטן, כשהנסיכה סלניה שואלת אותו מאפיה הוא למד לטוס ככה, על היתושים, הוא ענה שסבא לימד אותו והיא פוטרת: "עכשיו אני מבינה" שהכוונה כמובן שהיא יודעת למה הוא לא יודע לנהוג.
45:01- מוזר לי שעכשיו מזכירים חגורות בטיחות. איפה הייתם קודם שארתור נהג?

יש עוד המשך למה שאני רוצה לכתוב אבל לזה אתן חלק נוסף.