ביום שלישי שעבר (ג' תמוז) סוף סוף בערתי את המבחן המעשי.
תודה לבורא עולם!
לקח לי שנה עד שהוצאתי רשיון ועכשיו שאני בחופש אין את החברים מהלימודים במקום אחד כדי לספר להם. הכוונה היא שכולנו יחד מדברים על זה כמו שקרה לרוב אלו שעברו טסטים.
הדבר היה מאוד מעצבן. נכשלתי כל טסט וככל שעבר הזמן הפסילות היו על שטויות קטנות יותר ויותר.
אבל לא ויתרתי וסוף סוף עברתי. מרוב טסטים שנכשלתי נאלצתי להדפיס טופס ירוק חדש, יש שישה מקומות לטסטים באחד.
אני רוצה לדבר פה על הטסטים שעשתי ובמיוחד על ה"עם" הזה שמכנים אותו טסטרים.
נתחיל בטסט הראשון: לחץ נשימות עמוקות, רעד ביידים, קול של טסטר נכנס לאוטו עם קול נמוך ומזכיר רשע מאיזה סרט, "אתה יכול להתחיל", הלחץ לא יורד, אוטובוס מלפנים, פונה לנתיב השני, אבל הנתיב תפוס, בלימת טסטר, ממשיך את הטסט כיאילו שום דבר לא קרה, חנייה מושלמת, נראה אחר כך, נכשל. בעיקרון כל טסט הבא גם היה כך אבל זה היה מעבר לנתיב נגדי בחד סטרי. בגלל השטות הזאת נתתי לטסט השני המון שטויות ולא היה אכפת לי להכשל. בעצם, בכל טסט הייתי בלחץ אבל אף על פי כן מהטסט השלישי לא היו לי שום שטויות, הכוונה שטויות שלי אבל לטסטרים היו שטויות משלהם. בכל הטסטים מהשלישי והלאה נכשלתי עלך דברים לא יואומנו. לא רק שהם לא היו דברים לא חוקיים, לא עברתי על החוק כלל, אלא אפילו המורה הנהיגה שלי לא הבין. הינה דוגמאות: "מראות", "פנייה במהירות גבוהה" (30 קמ"ש במקום 20), מיקום בנתיב" וכן עוד שטיות שאני לא זוכר. לא שעל כל שטות פסלו אותי, אלא גם הטסטרים היו נותנים לי בדרך כלל חנייה ברחובות סואנים וגם היו טסטים במזגי אוויר לא נוחים והם לא התחשבו. לכל טסטר היה כואב בלב להעביר אותי כיאילו הייתי מטורף שנוסע על הכביש.
ה"עם" הזה של הטסטרים הוא שפל ונבל. כך אמרתי לחבר שלי לאחר הכישלון הרביעי שלי שבכל הטסט עשיתי הכל מצוין ללא טעות אלא שהטסטר חשב שפניות צריך לעשות ב-20 קמ"ש ולא 30. "ה'עם' הוא בעצם התגלות הגיהנום. כשאר ה' ברא את העולם הוא היה חייב לתת ל'עם' מסוים את ההתגלות הזו ולכן הוא החליט לתת אותה ל'עם' הכי פחות משפיע בחברה, הטסטרים. ומאז ועד היום אם אתם נכשלים בטסט זה בגלל שכמעט אף אחד לא עובר גיהינום אבל אם עברתם זה בגלל שה' שטל בגיהינום מלאכים שיעזרו לכם." זה ציטוט משוער שמה שאמרתי לחבר שלי. פעם שאלתי את הטסטר, שדרך אגב שהפסיל גם את חבר שלי על אף שנהג ללא שום טעות גם כן על שטות שגם אני לא ראיתי, מה חשוב לך יותר: נהג שיודע לנהוג או נהג זהיר? הוא ענה לי "חשוב לי שתחזור הבייתה בשלום." ונתן לי 'נכשל'. שואלים על מה? התשובה: כמעט שום דבר רק פנייה ב30 קמ"ש במקום ב-20.
אם טסט היה כמו מבחן בגרות לא היה לי אכפת כי לא עולה לי שקל לגשת במועד הבא, אבל פה מדובר בכסף, הרבה כסף. למזלי ההורים שלי מימנו את הכל אבל זה רק גרם לי להרגיש לא טוב. 500 ש"ח ועוד 500 ש"ח ועוד לא דיברנו על האגרה שהייתה 130 ש"ח ועכשיו 133 ש"ח וזה לא כולל שיעורים נוספים, ודרך אזב לאחר שיש לך רשון יש גם אגרה לרישון של 104 ש"ח ועוד לא דיברנו על ביטוח צעיר. עד שניגשתי לראשון עשיתי כמעט 40 שיעורים כדי להיות כמה שיותר מוכן, ובאמת ידעתי לנהוג מצוין, אבל כפי שאמרתי הטסטרים הם "עם" נבל.
אז איך עברתי, החלק החשוב ביותר, בעצם אני לא יודע! הייתי כל כך לחוץ בטסט הזה אבל הטסטר ניסה להרגיע או משהוא כזה. הייתי המום, הטסטר ניסה להרגיע אותי. שלא תבינו לא נכון, שום טסטר לא ניסה להלחיץ אותי אבל הוא מקרה שונה לגמרי. בעיקרון כל הטסט אמרתי לו שאני לחוץ מאוד ואף על פי כן אני אשתדל להראות לו מה אני יודע. לא ממש הראתי לו אבל הוא ראה שאני משתדל וראה גם שלנהוג אני יודע. טסט גבר, מי היה חושב. על אף החנייה שלי לא הייתה מושלמת הוא אמר שייתן לא עוד פעם. הוא שיקר כי הוא הבין לקראת סוף הטסט שאין צורך. לקראת סוף הטסט הוא שאל אותי מי יהיה המלווה שלי. אמרתי לו שאבא שלי ואבא שלי נוהג כבר הרבה שנים על הכביש והוא נהג מנוסה מאוד. הוא אמר לי: "אביעד, אני הולך לתת לך רשיון אבל בגלל שאסור לי להגיד לך את זה ל תספר לאף אחד. וואו, איזו הקלה! הטסט אמר לי כבר שעברתי וכבר לא אהיה בלחץ כ-6 שעות עד שאדע. כשהמורה שלי שאל איך היה שיקרתי לו ואמרתי: "אני לא יודע אבל אני מקווה שעברתי". הוא חשב על אם עברתי או שאשאר תקוע איתו עוד םען אבל אני ידעתי שעברתי. כשהוא התקשר החששות שלי לגבי האם הטסטר התבטלו, הטסטר היה בן אדם והוא באמת העביר אותי. כל כך שמחתי והודעי לכל אחד שקיים בעולם, בעצם זו הגזמה. אבל כל המשפחה שלי התקשרה להגיד לי מזל טוב. סוף-סוף לאחר שנה תמימה של שיעורים נסיונות וכישלונות, סוף-סוף עברתי. כנראה, מסתבר, שיש טסטרים בני אדם והם לא התגלות הגיהינום. או שאגיד שהיה לי מלאך אבל זו שטות.
מה המסכנה? טסטרים הם בני אדם.
בשורה זו אודה למורה הנהיגה שלי במודיעין יוסי שוורץ, המורה נהיגה הכי גבר בעולם, תמך בי גם ברגעים מיאשים ומדכאים. המספר שלו: 052-2700459 תודה רבה לך יוסי!
(אני לא אוהב להשתמש במילה במילה טסטר או טסט אבל אני משתמש בה שתבינו. זה בכלל לא בעיברית או באנגלית. זו המצאה מוזרה של עירבוב שפות. תחשבו איך זה נשמע לדבור אנגלית: " How was your 'Mivhan'?")
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה