יש! זה נגמר!
לאחר 12 שנות לימוד סוף-סוף סיימתי את הלימודים בבית הספר.
אין דבר שיותר מעלה סיפוק מאשאר להביט לאחור ולראות בניין בית ספר שאותו לא אפגוש יותר בחיים.
טוב, לפחות אז השלמה של בגרות זו או אחרת.
אם כבר מדברים על בית ספר ולימודים, היה דבר שמואד מציק לי ורציתי לשתף אחרים בו.
בשביל להבין על מה מדור אצטרך לחזור לאחור שבועיים לפני הבגרות באזרחות, או יותר אך אני לא זוכר טוב.
כבר בכיתה ט' יעדתי שלא יצליח לי כל כך בקלות באזרחות וכך גם בהיסטורייה.
בכיתה י"א עשתי בגרות בהיסטורייה עם הגשה 95 וקיבלתי 65 ביבש.
זה כבר רמז לי לקחת את עצמי ביידים. לכן החלטתי לקנות מיקודית קצרה ומסוכמת מספיק כדי שאוכל לחזור עליה פעמיים.
חבר שלי הציע לי את המיקודית שריכז את מכירתה, מסיבות ברורות, ואני נענתי להצעה עקב העובדה שידעתי שכותבת הספר שייכת לציבור שלנו ויודעת מצויין את החמור.
המיקודית נערכה ע"י תהילה קאטן, שהיא שכנה של קרובת משפחה שלי, והמיקודית הזו עזרה לי מאוד ועכשיו לאחר מעשה אוכל לומר שהיא שיפרה לי את תעודת הבגרות בהרבה.
דבר שתפס את העיין במיקודית וגרם לעניין גדול בה היה הפיסקה הקטנה לפני תחילת החומר. מספר השורות בפסקה לא עלה על יותר מ-5. אבל זה תפס את העיניים.
הנוסח המדויק היה: "החומר הכתוב בחוברת זו נכון וראוי עבור בחינת הבגרות באזרחות, אולם דע כי ברובו של החומר אין הוא תואם כלל לאמת. האמת היחידה בעולם נקבעת על פי תורתנו הקדושה, שניתנה לעם ישראל על ידי בורא עולם"
זה עורר צחוק בינינו כי בדרך כלל לא קוראים דברים שכאלו בספרים באזרחות. וגם כמובן גישה מעט קיצונית.
יש להבין שמדובר פה בנקיטת עמדה אך שום חלק בספר ולו קטן ביותר מושפע מדעה זו. כל החומר, וזאת אומרת הכל, נכתב באופן אובייקטיבי על מנת להעביר את החומר בצורה הטובה ביותר לבגרות באזרחות.
דעתי היא, ולא אתבייש לומר אותה, שבאמת עקרונות הדמוקרטייה לוקים בחסר. לא רק מתוקף העבודה שבני אדם המציאו אותם. אלא מכך שהרבה יסודות סוטרים אחד את השני וגם לא תמיד ברור מה עדיף על מה. זה כנראה בגלל שבני המערב החליטו לאחד את כל הדעות החדשניות שלהם לתורה אחת שהיא יותר מורכת ומסובכת מכל תורה שבעולם. זה בדיוק כמו לקחת 10 שפות שונות ולאחד אותן לשפה אחת שתכיל הכל. דוגמא לדעתי היא העקרונות היסודיים של הדמוקרטייה: חירות ושיוויון. אם יש חירות אז כל אדם יעשה מה בנפשו ולא תהיה זכות להשוות אותו לאחר. אם יהיה שיוויון איזו חירות תהיה לאדם שרוצה להיות שונה מהאחר. ויש לי עוד המון פילצופים שכאלה אך אתן לכם הקוראים להמציא אותם לבד.
נחזור בחזרה לבגרות. הבגרות הייתה לי דיי טובה ואני מקווה לציון גבוהה. מיותר לציין שהיה יותר מידי זמן (שעתיים וחצי שנצרכה רק שעה) אבל מי מתלונן. לאחר שבוע יצאנו לטיול שמינית. דבר שתפס את עיניינו היה עיתון מעריב שאחד מן החבר'ה השיג בתחנת הדלק וחוץ מן הכותרות המשעממות נמצא בו משהוא שדיי הצחיק את רובנו. הכותרת "אמת יחידה", אך זה לא היה מוקד המשיכה העיקרי אלא המיקודית שרכשנו קבילה תמונה בעיתון. ידענו שהפיסקה בתחילת הספר תעצבן כל שמאלן אבל לא חשבתי שעד רמה נמוכה שכזו יגיע עיתון שמלאני.
לחפש בפחי האשפה של הציבור הדתי כדי למצוא פיסקה ולו הקטנה ביותר במקום הנידח ביותר בה נשמע לעג כלפי הדמוקרטייה. זו שפלות.
העצביים שלי כה רבים עד שהחלטתי לעבור על כל הכתבה ולהעיר את הערותיי.
ניתן לקרוא כאן: https://docs.google.com/document/d/1HKjo5kQo5CU0kVVU7u41L_kr0fpWiEhNWCes5vsWw5A/edit?hl=en_US
הערות שלי מופיעות בתור תגובות.
ניסיתי להעולת את הקישור הזה בתור תגובה בnrg אבל זה לא הופיעה לכן שמתי תגובה רגילה משלי. תגובה מס' 13 בקישור הבא: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/254/453.html
אני חושב שאולי אעלה את הכתבה עם הערות שלי בתור רשומה חדשה.
בפעם הבאה אני מקווה שלא אתעסק בפוליטיקה, זה לא נעים לאוזן. אני אולי אביא סיקור לסרט או משחק מחשב שאני אוהב. עד אז אני מקווה שיהיה לכם קיץ טוב.
נ.ב. כל תגובה אפילו שלילית תתקבל בברכה.
לאחר 12 שנות לימוד סוף-סוף סיימתי את הלימודים בבית הספר.
אין דבר שיותר מעלה סיפוק מאשאר להביט לאחור ולראות בניין בית ספר שאותו לא אפגוש יותר בחיים.
טוב, לפחות אז השלמה של בגרות זו או אחרת.
אם כבר מדברים על בית ספר ולימודים, היה דבר שמואד מציק לי ורציתי לשתף אחרים בו.
בשביל להבין על מה מדור אצטרך לחזור לאחור שבועיים לפני הבגרות באזרחות, או יותר אך אני לא זוכר טוב.
כבר בכיתה ט' יעדתי שלא יצליח לי כל כך בקלות באזרחות וכך גם בהיסטורייה.
בכיתה י"א עשתי בגרות בהיסטורייה עם הגשה 95 וקיבלתי 65 ביבש.
זה כבר רמז לי לקחת את עצמי ביידים. לכן החלטתי לקנות מיקודית קצרה ומסוכמת מספיק כדי שאוכל לחזור עליה פעמיים.
חבר שלי הציע לי את המיקודית שריכז את מכירתה, מסיבות ברורות, ואני נענתי להצעה עקב העובדה שידעתי שכותבת הספר שייכת לציבור שלנו ויודעת מצויין את החמור.
המיקודית נערכה ע"י תהילה קאטן, שהיא שכנה של קרובת משפחה שלי, והמיקודית הזו עזרה לי מאוד ועכשיו לאחר מעשה אוכל לומר שהיא שיפרה לי את תעודת הבגרות בהרבה.
דבר שתפס את העיין במיקודית וגרם לעניין גדול בה היה הפיסקה הקטנה לפני תחילת החומר. מספר השורות בפסקה לא עלה על יותר מ-5. אבל זה תפס את העיניים.
הנוסח המדויק היה: "החומר הכתוב בחוברת זו נכון וראוי עבור בחינת הבגרות באזרחות, אולם דע כי ברובו של החומר אין הוא תואם כלל לאמת. האמת היחידה בעולם נקבעת על פי תורתנו הקדושה, שניתנה לעם ישראל על ידי בורא עולם"
זה עורר צחוק בינינו כי בדרך כלל לא קוראים דברים שכאלו בספרים באזרחות. וגם כמובן גישה מעט קיצונית.
יש להבין שמדובר פה בנקיטת עמדה אך שום חלק בספר ולו קטן ביותר מושפע מדעה זו. כל החומר, וזאת אומרת הכל, נכתב באופן אובייקטיבי על מנת להעביר את החומר בצורה הטובה ביותר לבגרות באזרחות.
דעתי היא, ולא אתבייש לומר אותה, שבאמת עקרונות הדמוקרטייה לוקים בחסר. לא רק מתוקף העבודה שבני אדם המציאו אותם. אלא מכך שהרבה יסודות סוטרים אחד את השני וגם לא תמיד ברור מה עדיף על מה. זה כנראה בגלל שבני המערב החליטו לאחד את כל הדעות החדשניות שלהם לתורה אחת שהיא יותר מורכת ומסובכת מכל תורה שבעולם. זה בדיוק כמו לקחת 10 שפות שונות ולאחד אותן לשפה אחת שתכיל הכל. דוגמא לדעתי היא העקרונות היסודיים של הדמוקרטייה: חירות ושיוויון. אם יש חירות אז כל אדם יעשה מה בנפשו ולא תהיה זכות להשוות אותו לאחר. אם יהיה שיוויון איזו חירות תהיה לאדם שרוצה להיות שונה מהאחר. ויש לי עוד המון פילצופים שכאלה אך אתן לכם הקוראים להמציא אותם לבד.
נחזור בחזרה לבגרות. הבגרות הייתה לי דיי טובה ואני מקווה לציון גבוהה. מיותר לציין שהיה יותר מידי זמן (שעתיים וחצי שנצרכה רק שעה) אבל מי מתלונן. לאחר שבוע יצאנו לטיול שמינית. דבר שתפס את עיניינו היה עיתון מעריב שאחד מן החבר'ה השיג בתחנת הדלק וחוץ מן הכותרות המשעממות נמצא בו משהוא שדיי הצחיק את רובנו. הכותרת "אמת יחידה", אך זה לא היה מוקד המשיכה העיקרי אלא המיקודית שרכשנו קבילה תמונה בעיתון. ידענו שהפיסקה בתחילת הספר תעצבן כל שמאלן אבל לא חשבתי שעד רמה נמוכה שכזו יגיע עיתון שמלאני.
לחפש בפחי האשפה של הציבור הדתי כדי למצוא פיסקה ולו הקטנה ביותר במקום הנידח ביותר בה נשמע לעג כלפי הדמוקרטייה. זו שפלות.
העצביים שלי כה רבים עד שהחלטתי לעבור על כל הכתבה ולהעיר את הערותיי.
ניתן לקרוא כאן: https://docs.google.com/document/d/1HKjo5kQo5CU0kVVU7u41L_kr0fpWiEhNWCes5vsWw5A/edit?hl=en_US
הערות שלי מופיעות בתור תגובות.
ניסיתי להעולת את הקישור הזה בתור תגובה בnrg אבל זה לא הופיעה לכן שמתי תגובה רגילה משלי. תגובה מס' 13 בקישור הבא: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/254/453.html
אני חושב שאולי אעלה את הכתבה עם הערות שלי בתור רשומה חדשה.
בפעם הבאה אני מקווה שלא אתעסק בפוליטיקה, זה לא נעים לאוזן. אני אולי אביא סיקור לסרט או משחק מחשב שאני אוהב. עד אז אני מקווה שיהיה לכם קיץ טוב.
נ.ב. כל תגובה אפילו שלילית תתקבל בברכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה