סיקור משחק - ג'אז הארנב (Jazz Jackrabbit) + הורדת המשחק

התפרסם לראשונה ב-fxp בכתובת: http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=3934467

Jazz Jackrabbit-ג'ז הארנב

אני זוכר כבר מהיסודי איך היינו כל הכיתה יורדת לחדר מחשבים רק כדי לשחק במשחק הזה ברשת. זה היה כיף לא נורמאלי לחסל אחד את השני! אהבתי את המשחק מאוד ובעיקר את מכין השלבים. למרות שעבר זמנו החלטתי להביא אותו למי שעדין לא מכיר או שרוצה להשיג אותו עדיין. וגם הוספתי דברים שהכנתי בעצמי. משום שהמשחק שבו שיחקנו בעצם היה המשחק השני שנוצר ב-1998 נתחיל מן הראשון שנוצר ב1994.

אז נתחיל מהתחלה:

שם המשחק: Jazz Jackrabbit 1 -ג'ז הארנב 1
סוג: פלטפורמה
סיקור:זהו המשחק הראשון של ג'ז, נוצר ב-1994. ישן אבל אם רוצים להעביר את הזמן הוא מצוין לכך. כל מטרת המשחק היא לירות לכל כיוון האפשרי ללא חשבון וללא הפסקה. על ג'ז הארנב יש להציל את הנסיכה, אווה אירלונג, מהצב הרשע, דבאן של. יש במשחק הזה 4 סוגי יריות שונים שהראשון הוא בילתי מוגבל אך אפשר לשפר אותו בהגברת המהירות שלו. אפשר כמעט לירות על הכל ואם לא אז אפשר לקחת. ישנם גם שלבים סודיים במשחק, בוסים מאתגרים וגם המון שלבים. בגירסה הזו של המשחק יש את כל השלבים שנוצרו למשחק. יש גם אפשרות להיכנס לשלבי הבונוס בלי לשחק במשחק עצמו (הכוונה היא שבלי להשיג אותם בשלבים עצמם)! הגרפיקה התלת מימדית בשלבי הבונוס מדהימה יחסית לזמן בו נוצר המשחק וגם מאוד נותנת אווירה טובה. אומנם במשחק יש שלבים כמעט לא עבירים אך אפשר להתגבר על כך. לסיכום: משחק טוב להעברת הזמן ולירות לכל הכיוונים. (נ.ב. לכל אלה שיש להם מחשב חדיש: זה לא יפעל!☺)

הורדה:http://www.fileflyer.com/view/tXbdlBE
(אני יודע שזה לא חוקי הורדת משחקים באיטרנט, אבל אין פה שום נזק כלכלי לחברה אז לא ממש אכפת לי כי אני לא טוען שהוא שייך לי.)

ונמשיך למשחק השני:

שם המשחק:Jazz Jackrabbit 2-ג'ז הארנב 2
סוג:פלטפורמה
סיקור:זהו ההמשך של המשחק הראשון והפעם בגירסת יישום ולא DOS, נוצר ב-1998. וזה המשחק שרצח את זמני בילדות שלי. המשחק מאוד כיף ומאתגר (את האמת, לא ממש, הוא מואד קל אם מכרים כבר את הטכניקות.) והגרפיקה מעולה ונותנת אווירה מצוינת למשחק. לצב המרושע, דבאן של, יש מכונת זמן וג'ז רודף אחריו בזמן על מנת להציל את הנסיכה. למשחק מצטרף ספז, אחיו של ג'ז, ועוזר לו להציל אותה. למשחק התחדשו עוד המון סוגי יריות עד לכמות של 9 סוגים! וגם המון סוגי אויבים חדשים והמון בוסים גם. וחוץ מזה יש עוד המון הוספות כמו: חיזוקי כוחות, מגנים שונים, יהלומים שונים, שיגורים, מטבעות לשימוש בשיגור בתשלום, תעופה ברחפת ובגזר מיחוד, המון סוגי גזרים ועוד הרבה מכך. למשחק מצטרפת גם האפשרות של משחק רב-משתתפים ומכאן האפשרויות כמעט אין סופיות! אפשר לשחק ברשת ובאינטרט וגם במחשב עצמו בכמה אפשרויות ובינהן: מלחמה, דגלים, מירוץ ועוד... זה למה אני אהבתי את המשחק הזה כל כך וכך כמעט כולם. אפשר היה אז לשרוף שנים בלשחק את המשחק ועדיין האפשרויות רק גדלות. בהנאה לכל חובבי המשחקים הקלאסיים!
נ.ב. לכל המשחקים של Jazz 2 תוכלו להיכנס לאתר של http://www.jazz2online.com/ כדי לקבל יותר עזרה ופרטים ואפילו שלבים להורדה שמשתמשים הכינו והעלו לשם. תוכלו למצוא שם את כל הפרטים על המשחק הכל מן האויב הכי קטן עד לבוס הכי קשה. האתר ממולץ למי שאוהב את המשחק ורוצה ממנו עוד.
הורדה: http://www.fileflyer.com/view/qTqWhA4
תמונות נוספות:




משחקי הוספות לשני:
למשחק השני החברה של ג'ז הוסיפה עוד שתי הוספות. אחד הוא מהדורה מיוחדת לחג המולד, של 1998, כמו שהיה גם במשחק הראשון והשני נקרא "הקבצים הסודיים". (לא הרבה בכלל יודעים על זה בכלל.)

שם המשחק: Jazz Jackrabbit 2 the Christmas Chronicles-ג'ז הארנב 2 מהדורת חג המולד
סוג:פלטפורמה
סיקור: כמו למשחק הראשון של ג'ז שהוציאה החברה מהדורה מיוחדת לחגים הנוצרים, כך גם למשחק הזה הוציאה החברה מהדורה זו לכבוד החגים. החידוש במשחק חוץ מהגרפיקה והאויבים החדשים היא שמצטרפת למשחק דומות חדשה: לורי. על פי המשחק, לורי היא החברה של ספז והיא, לפי דעתי, חסרת שימוש. לג'ז ולספז יש שוני ביכולת שלהם: ג'ז יכול לרחף בהליקופטר באוויר וגם להתקיף התקפת על כלפי מעלה, ספז יכול לקפוץ קפיצה כפולה וגם להתקיף התקפת על למישור (-יעני, ישר). משום שרצו שלורי תשלב בין היכולות של ספז וג'ז אז החליטו דווקא שיהיה לה את ההליקופטר של ג'ז וההתקפת העל של ספז ומה שיוצא בסופו של דבר (לאחר כל הפלספנות הזאת) שלורי לא יכולה לקפוץ גבוהה כלל ולכן לדעתי היא חסרת שימוש. למשחק גם צירפו שלבים לכל סוגי החגים הנוצריים. אומנם המשחק קצר אבל שווה את הכיף לחובבי הנוסטלגיה.
הורדה: http://www.fileflyer.com/view/VU5i9AK
(יש לי את המשחק המקורי של זה עדיין בבית אז זה כיאילו אני משתף אתכם איתו.)
תמונות נוספות:

נעבור להוספה השנייה:

שם המשחק: Jazz Jackrabbit 2 the secret files- ג'ז הארנב 2 הקבצים הסודיים
סוג:פלטפורמה
סיקור: המשחק יצא לאור בשנת 1999. במשחק יש את שלושת הדמויות המוכרות: ג'ז ספז ולורי ויש בו עוד שלבים נוספים עם גרפיקה מדהימה ואיובים חדשים. (טוב, למען האמת, יש רק אחד נוסף אבל זה גם נחשב.) לא כמו המהדורה של חג המולד, למחשק יש את כל האפשרויות למשחק רב-משתתפים וגם אפשר לבחור את השלב בו רוצים להתחרות בו. חוץ מזה אין פה הרבה חדש חוץ מבונה השלבים שהשתפר אבל על בונה השלבים אפרט אחר כך.
הורדה: http://www.fileflyer.com/view/qQWzVBt
תמונות נוספות:

ועכשיו משהוא שהכנתי ביסודי!
http://docs.google.com/File?id=d9ksxdt_51fxrvkngn_b
שם המשחק: Jazz Jackrabbit 2 - New World ג'ז 2 והעולם החדש.
סוג: פלטפורמה
סיקור: בערך בכיתה ה' או ו' שיחקתי עם הבונה השלבים והכנתי מלא שלבים עד שהחלתטי לשים אותם בתוך המשחק עצמו. זה יצא לי כל כך טוב, למרות שזה היה חסר פרופורציות, עד שהחלטתי למכור את זה ביסודי, ולא תאמינו, מכרתי כל אחד ב-25 שקל ו20 ילדים קנו את זה ממני! הרווחתי מזה 500 רק על צריבת דיסקים של המשחק שלי! איזה פראיירים (בצחוק, הם גם הרוויחו)! במשחק שלי יש המון שלבים שהם קלים מידי ושלבים קשים מידי בלי להבדיל במיקום שלהם. חסר פרופורציות. אם אתם לא אוהבים שלב מסוים פשוט תעבירו את השלב ב-jjnext(זה קוד לעבור שלב) ותשחקו בהבא בתור. אל תשכחו גם לבדוק את השלבים של ההכנה הביתית ורבי-הממשתתפים. בהנאה. (נ.ב. לא אהבתם, תמחקו, לא עינין גדול.)
הורדה: http://www.fileflyer.com/view/RuGz8AD
(אין לי טוען שום זכויות יוצרים על המשחק ג'אז אבל אני כן על השלבים שהכנתי בו.)

ועוד משהוא בקשר למכין השלבים: המכין השלבים נמצא בתקייה של המשחק בשם Jcs והוא נראה כך:

אני לא הולך להסביר איך הוא עובד. תקראו את העזרה בקובץ ותבינו לבד אבל אם אתם כבר יודעים להשתמש במכין השלבים הזה תירגמתי את רשימת הפעולות לעיברית לגירסה של Jazz Jackrabbit 2 the secret files. זה היה מאוד קשה ולקח לי שבוע כדי לתרגם את זה. פשוט תעתיקו את את הקובץ ותדביקו אותו בתיקיה של המשחק של Jazz Jackrabbit 2 the secret files. אזהרה: זה יעבוד רק בגירסה של Jazz Jackrabbit 2 the secret files ולא בJazz Jackrabbit 2 אז לא לנסות.
הורדה: http://www.fileflyer.com/view/FQlwCBB

ונמשיך למשחק האחרון בסידרה, שלא ממש נחשב משחק:

שם המשחק: Jazz Jackrabbit 3D - ג'ז הארנב שלוש מימדים
סוג: פלטפורמה תלת מיימדית. (אין לי מושג איך לקרוא לזה! זה בטוח לא אקשן ובטוח לא הרפתקה!)
סיקור: למשחק הזה יש סיפור מאוד עצוב. הוא בעיקרון לא גמור ויש בו המון באגים וחסר בו דמויות בגלל שהחברה איכשהוא החליטה לא להוציא את המשחק לאור לכן אי-אפשר למצוא אותו בחנויות וכנראה כך ישאר לעולם. אפשר לדעת יותר פרטים באתר: http://www.jazz2online.com/j3f/%C3%A2%C2%80%C2%AC. המשחק עם גפריקה נחמדה מאוד יחסית לאותה תקופה אך המשחק איבוד המון אפשרויות שהיו בשני בגלל היותו משחק תלת מיימדי. אי-אפשר לשחק שתי שחקנים וגם יש רק אפשרות לבחור בג'ז. ואין בכלל מה לדבר על רב-משתתפים שהיחיד שאולי ישחק בו יהיה אדם בודד. למשחק הזה כמו שאמרתי מלא בבאגים בגלל שלא היה טעם לשפר אותו. בקיצור: משחק נחמד אבל לא כמו הקודמים.
הורדה: httpupit.tofilee4492ece18Jazz3D_by-kos123_for-*******.net.rar (<--זה מהורדות נט.)
http://www.fileflyer.com/view/w5q1OAl (<--וזה בשביל Urkiller בfxp שרצה קרידיט או משזה לא יהיה (קרידיט זה זכויות יוצר? נכון?))
אין שום מעבר על חוק בהורדה כי החברה של המשחק נותנת אותו בחינם.
תמונות נוספות:

טוב. סיימנו! שיהיה בהנאה! 

מועצת העיתונות הצבועה בישראל

בשנה שעברה (תשע"א) העבודה באזרחות שלי הייתה על הכתבה של גדעון לוי "ילקוט הכזבים של צה"ל" שכתב עקב מות המפגינה בבילעין.

קישור לעבודה הגמורה: https://docs.google.com/leaf?id=0BzhE7l8F_-TsNDE2ZTBjZTEtZmY3Zi00ZjNjLWEwZGQtZjNkNzZmNmVlNDgy&hl=en_US

עקב העבודה שלחנו את המכתב הבא לעיתון הארץ וגם ל"מועצת העיתונות בישראל"-

קישור:https://docs.google.com/document/d/1b5yty1fOIVxlM6Ti5mVpo5RHY8mrsDWkbq2WNF6nZyw/edit?hl=en_US

מכתב התשובה ממועצת העיתונות היה:

בוקר טוב לכל החתומיםתודה על מכתבכם.אנא העבירו אלינו את התלונה באמצעות טופס הגשת התלונה באתר האינטרנט שלנו, בצירוף המאמר בגינו אתם מתלוננים.
בברכה
אריק בכר, מזכ"למועצת העיתונות בישראל03-6951437bachar@m-i.org.ilwww.moaza.co.il

לאחר שליחת המכתב בטופס הרצוי התקבל המכתב הבא:

אביעד, **** **** שלום רב,
אנו מאשרים קבלת תלונתכם נגד עיתון הארץ.
תלונתכם נשלחה לקבלת תגובה, עם קבלת התגובה אנו נמשיך בטיפול בהתאם לתקנון מועצת העיתונות.
על המשך הטיפול נודיעכם.

בברכה,
נטלי
טלפון 03-6951437פקס  03-6951145

לאחר כחודש התקבל המכתב הבא:

אביעד, **** **** שלום רב, אנו מאשרים קבלת תלונתכם נגד עיתון הארץ. תלונתכם נשלחה לקבלת תגובה, עם קבלת התגובה אנו נמשיך בטיפול בהתאם לתקנון מועצת העיתונות. על המשך הטיפול נודיעכם.  בברכה, נטלי

לאחר כחודשיים סוף-סוף התקבל מכתב התשובה האחרון:

תל אביב, 26/7/2011

תיק: 31/2011

לכבוד

אביעד ****

שלום רב;

הנדון: תלונתך נגד עיתון "הארץ"

המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות בישראל בחן את תלונתך שבנדון, לצד תגובת הנילונים.

המשנה קבע כי גם אם הטענה שצה"ל מפיץ שקרים גורמת תחושה של אי נחת, עצם הבעת דעה חוסה תחת כנפי חופש הביטוי החל בישראל. בנוסף, מדברת בעד עצמה העובדה כי מצד הצבא לא נשמעה כל טענה נגד הדעה הזאת.

לפיכך, הורה המשנה על גניזת התלונה.

בברכה,

אריק בכר, מזכ"ל

מועצת העיתונות בישראל

ניתן לראות גם בקישור הבא: https://docs.google.com/document/d/1VaqDwIh7wwTNy8ilEfiLz6WpCKgyBYqx30VAlq7l2Hs/edit?hl=en_US

אני מודה שידעתי שזה יסתיים כך כי כבר ידוע לכולם שהתקשורת מוטה לצד השמאל הפוליטי בישראל. אבל החלטתי להשיב מכתב ואתם יכולים לקרוא אותו בעצמכם ולהתרשם ממנו.

מכתב התשובה:

 תאריך: יום שלישי כ"ד תמוז תשע"א

לכבוד מועצת העיתונות:

שלום רב,

רק עכשיו הבנתי ש"חופש הביטוי" הוא בעצם תירוץ לכל מעשה לא מוסרי בישראל וכך גם כל חוקי הדמוקרטייה.

כמו שאני יודע מלימודי יש הרבה מקריים בהם זכויות מתנגשות אחת בשנייה וההחלטה על הזכות העדיפה נתונה לידי האדם הבוחן.

לא רק התנגשויות בין זכויות, אלא גם מקרים שדמוקרטייה צריכה להגן על עצמה.

בפרשה התקשורתית האחרונה לגבי הספר "תורת המלך" הוכיחה לי שהתקשורת מסתתרת מאחורי ערכים דמוקרטיים כדי לתרץ את מעשיה.

כל כלי התקשורת, כמעט ללא בלי יוצאים מן הכלל, האשימו ורמסו את כבודם של רבנים גדולים עצומים וחכמים בטענה שהם תומכים בספר ש"מסית לגזענות".

קודם כל אקדים שלפני שהחלטתי לגבש עמדה בנושא קראתי את הספר כדי לקבוע את דעתי. דבר שלדעתי חיוני במדינה דמוקרטית כדי לקבוע עובדות וגישות.

כל כלי התקשורת קראו כאחד נגד הספר שהוא ספר שמסית לגזענות, בכך שהוא מרשה להרוג גויים ליהודים, וכל התומך בו הוא אדם לא מוסרי.

אבל האמת שהספר אינו מסית לגזענות, והוכחה לכך שאין אף אדם בעולם כולו שרצח עקב קריאת אותו ספר, וגם אם זו אינה הוכחה אסביר למה הספר אינו מסית.

הספר אינו מאמר אקדמאי, הוא גם מאמר של איש ציבור, הספר גם לא נועד להביע דעה, הספר גם לא מכיל קריאה להסתה או רימוז לכך.

אז השאלה הגדולה: "אז על מה כל המהומה?" אז קודם כל עליכם לדעת שלפי כל הכתבות שנאמרו בעניין ניתן להבין שהכתבים אפילו לא טרחו לפתוח את הספר!

זה גם דבר שמוכיח צביעות עצומה לגבי שמירה על עקרונות הדמוקרטיה בתקשורת, לפני שאתה קובע - תברר. ועכשיו הסיבה העיקרית למה התקשורת היא המסיתה ולא הספר. הספר דן בסוגיה הלכתית, תורנית בהריגת גוי ולא מתיר אותה חס ושלום! הספר דן בעקבות מקורות ההלכה היהודית מה יהיה עונשו של רוצח של גוי.

בספר מוזכר רבות שכל רצח כשלהוא הוא אינו מוסרי מצד התורה אך העונש על כך תלוי בנרצח בנסיבות ובמקרה עצמו. הספר כמובן דן בדיני "נפשות" אם יש איום על חייו של אדם אחר מצד אדם שני באלו מקריים מותר להרוג אותו. הספר דן בסוגיה והגיע למסכה שאם אדם גוי שעצם חיותו מסכנת את האדם היהודי מותר להרוג את הגוי להציל את חייו של היהודי. וגם המקרה האחרון אולי נשמע כמו הסתה הרי לא כך פורסם בכלי התקשורת, אלא פורסם שהספר "מתיר את דמם של גויים" וגם אם לא נאמר כך בפירוש, הרי בכל טורי הדעות נאמר כך. זה רק מוכיח כמה התקשורת לא מוסרית. (ראו מקור נוסף: http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5362)

ואם כבר מזכירים "תמיכה" בספר שקורא להסתה, מה אם כל טורי הדעות, במיוחד ב'הארץ', שמסיטות נגד הצבא המתנחלים המדינה רבנים ועוד.

לא פעם אפשר לראות טורי דעות שקוראים על חרם על ההתנחלויות, האשמת צה"ל בדברים שיקרים וחוסר מוסריות, המדינה לא פועלת לטובת אזרחיה, הפגנות של ערביים לא חוקיות- הן "חוקיות", ועוד כהנה וכהנה. אם נגיד ש"חופש הביטוי" מתיר כל זאת הרי זה לא מצדיק את כמות ההסתות הרמוזות או מרומזות או הגלויות בכל טורי דעות, חוץ מהעובדה שכמותן אינו מייצג את יחס הדעות הנמצאות במדינה.

כיום למדתי שיעור חשוב, ערכי הדמוקרטיה הם פלסטלינה וכך גם בתי המשפט בישראל (ראו מקור: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1175551.html), אפשר להפוך כל דבר מוסרי ולא מוסרי כאחד.

תודה רבה לכם מועצת העיתונות על שיעור חשוב זה.

בברכת יום טוב,

אביעד ****

אזרח שלמד מהי דמוקרטיה.

נספח: ראו כתבה שמצאתי בה שקרים והסטה וכתבי עליה את כל הערותי (כתובים בצד בתור תגובות).

https://docs.google.com/document/d/1HKjo5kQo5CU0kVVU7u41L_kr0fpWiEhNWCes5vsWw5A/edit?hl=en_US

כתבו את דעתכים, אני פתוח לכל דעה.

סיקור סרט- הרשת החברתית (סיקור שלילי)

הרשת החברתית (The Social Network) 

ראיתי את הסרט והמשפט הראשון שיצא לי מהפה היה: "זה אחד מסירטי זיבולי השכל הכי גדולים שראיתי בחיים שלי!" ואני גם גאה לומר, שבאמת הסרט משעמם. הפעם, לא כמו בסיקור הקודם שלי, אני הולך לעבור בכללי על תוכן הסרט ללא פרטים וללא תוכן העלילה וסיקור יהיה קצר. (אני מקווה-הערה לאחר סיום: שיקרתי).
על פי הבנתי הסרט לא מבוסס ישירות על המציאות, זאת אומרת על חיו של מראק צוקרברג, הוא מבוסס על ספר שכתבו על מארק צוקרברג והקמת FaceBook. זה אחד הדברים שכנראה שמעלים את התהיות לגבי אמיתיות הסרט וכמובן האם הכל נכון. אחר תהייה זאת עולות תהיות אחרות כמו האם זה סרט דרמה או תיעודי או אפילו סוג של כתבה. אחר תהיות אלו כמובן ניגשים לראות את הסרט ועכשיו הגיע הזמן להתעסק בסרט עצמו.
הסרט מציג לנו בחור, גאון עולם במיוחד במחשבים ומדבר בקודים, שבסופו של דבר יגיע לעשירות רבה. גם מציגים אותו כבעל לב טוב. זהו מארק צוקרברג. הסרט מתחיל מכך שחברה שלו עוזבת אותו לאחר שהיא אומרת משהוא כמו: "אתה לא חנון אבל אתה צריך להפסיק להיות חור בראש." או משהוא כזה. הוא משתכר, כמו בכל סרט שהבחורה נוטשת את הגיבור, ומתחיל להתנקם בה בבלוג שלו ומחליט לעשות דבר רע. הוא לוקח את התמונות של כל הבנות של שנה א' באוניברסיטה שלו ומחליט לבדוק מיהי הכי "חמה/לוהטת" או בלשון העארסים: "שווה". הוא פורץ כמה גדרות וחומות אש של אתרי אינטרנט משיג את כל התמונות ממציא אלגוריתם... עיזבו בסופו של דבר הוא ממציא אתר facemash שזכה להצלחה גדולה ברשת בבית הספר שלו, הכוונה לכל האוניברסיטה. שלושה סטודנטים אחרים תופסים אותו ומנסים להציע לו לעזור להם ולו לעשות הצלחה נוספת ולהרוויח כסף. הוא מסכים אך 'מסבן' אותם ובסוף מקים את facebook לבד עם מימון וקשרים מהחבר שלו בחדר, שאיך שהוא גם סוג של גאון, ומפיץ אותו לכל האוניברסיטה שלו ובהמשך באוניברסיטאות אחרות ובסופו של דבר בכל העולם. חוץ מה'אוינות' מצד החבר'ה שרצו לנצל אותו בהתחלת הסרט, שדרך אגב לכל אורך הסרט הם מוצגים כבריונים טיפשים ומגושמים, הסרט מתרכז במראק ודרכו לעושר וגם חבורתו לאנשים אחרים ו'זריקת' חברו הראשון, נראה לי, והגעה למעמד שלו.
לאורך כל הסרט יש מעבר בין העלילה 'בעבר' לעלילה 'בהווה' בבית המשפט. לאורך כל הסרט נשמעים המון משפטים שתכליתם להגיד לקהל: "facebook היא המצאה גאונית ועד היום לא חשבו עליה בגלל שונה בהחלט מכל הרשתות החברתיות האחרות". מהסרט לא בדיוק הבנתי במה היא שונה. הסרט טוען כל הזמן ש-"facebook היא לא עניין של כסף או חברה היא עניין של מגניבות (cool) והיא כמו אופנה שכל הזמן רודפים אחריה" או משהוא כזה (בהמשך הסיקור אביא עוד סיבה לשוני). בעיקרון לסרט אין ממש עלילה להציע, ואגיד את האמת, העלילה כל כך משעממת עד שכמעט נרדמתי בסרט. כי תגידו לי את האמת, את מי זה מעניין איך בן אדם הגיע לעשירות? כאילו אפשר לעסוק בזה מקסימום 20 דק' אבל אחרי זה זה כבר משעממם לגמרי. זה כמו שיעשו סרט על ביל ג'יטס, מי יראה את זה בכלל? כמובן שכל מי שראה את הסרט עשה זאת מתוך "מחויבות" למארק צוקרברג ולאתר ה'מגניב' שלו facebook, אבל באמת אם זה מדובר במשהוא אחר אף אחד לא היה אפילו מביט על הפוסטר של הסרט, שמוצג פה למעלה. אנשים פשוט "משתחווים" ליוצר עולמם "מארק צוקרברג" שבזכותו יש להם את facebook שלא עוזב אותם לשנייה מחייהם (זו הגזמה אז אם אתם אחד מבני האדם הללו אל תעלבו).
אז הגענו למסכנה שתוכן העלילה הכללית משעמם עד דמעות. אין 'אקשן' אין פיצוצים אין כסף שנופל מן השמיים ואין גבורה ואין כלום. אז מה יש בסרט חוץ מאיך מארק נהיה מיליונר ותביעות משפטיות? מילה אחת: מיניות.
אני יודע שזה נשמע מוזר אבל כל הסרט הזה מלא רק בבנות בכל צורה אפשרית שהיא, ואתן לכם לחשוב על הצורה לבד, אבל חוץ מזה הסרט משעמם. הוליוד פשוט השתמשה בנשק המוכר הכי טוב שלה, בנות ומיניות. הסרט שטוף בזה: סצנות מעודון, שכיבה עם נשים, בריכת שחייה, נשים שיכורות ולא חסר. גם העלילה המרכזית היא ככה, מארק החליט שהדבר הכי חשוב ב-facebook הוא 'מצב הסטטוס במערכת יחסים'. וגם כל העניין של Facemash היה על בנות בלבד ומי "שווה" יותר, ובמציאות facemash היה גם עם בנים. אז כנראה זו הסיבה, מיניות, האמיתית למה אנשים צפו בסרט הזה, וכנראה גם כמעט בכל סרט אחר. אבל אני אגיד כאן את האמת: אם מישהוא באמת רוצה לראות סרט על דברים מיניים למה שפשוט לא יראה אחד שמעסק בזה (סרטים כחולים למשל.). למה צריך להחדיר את זה כל כך עמוק בסרט שלנו ובעיקר בסרטים כאלו?! ואם כבר מדברים על זה, כמעט כל כלי הפירסומות מנצלות את רגש המינויות שלנו וזה כבר כל כך שוחק אותנו שכבר אנחנו לא מודעים לזה. אבל אני לא מתכוון להמשיך להתעסק בזה כי יש לי ביקורת נוקבת מאוד לגבי כל רמיסת גדרות הצניעות היום אבל אתכם זה לא מעניין.
העניין של המיניות לא רק מרוח בסרט אלא הוא גם התשובה לשאלה: "מה שונה ב-facebook?" ובאמת הסרט מציג לנו כך שכל ההצלחה של facebook היא בעצם בגלל העובדה שבנים מחפשים בנות ובנות מחפשות בנים, וזה כל הסוד. אבל במציאות קשה למצוא אתרים שהצליחו להתפרסם בכל בעולם ככה וגם זה לא נכון ש-facebook היא אתר שידוכים. האמת שכל עלילת הסרט רחוקה מן המציאות. מארק לא המציא את Facemash בגלל חברה שלו, מארק הוא לא אדם כל כך ישר וטוב לב, facemash בכלל לא התעסק בבנות, המוטו של facebook מעולם לא היה להיות 'מגניב' (cool), ולסיום: אין הבדל בין facebook לשאר רשתות חברתיות. אז השאלה: "במה facebook שונה?" נענת בתשובה שמצאתי:"פירסום." בגלל שfacebook נוצרה באוניברסיטה כל כך חשובה כל שאר האוניברסיטאות רצו גם להיות חברות בה ובגלל התפוצה בכל הסטודנטים זה הגיע לכל מקום בעולם. אז כנראה למסכנה שבעצם אנחנו פתחנו facebook לא בגלל האיכות או התנאים אלא בגלל הלחץ החברתי.
לסיכום, אפשר לומר שהסרט בכלל לא מעניין, כי באמת העלילה שלו לא יותר טובה מכל סרט דרמה אחר. כבר ראיתי סירטי דרמה יותר טובים והסרט הזה לא מגיע לקרסוליים שלהם. לא מומלץ וגם בכלל לא ראוי. (נ.ב. אם מישהוא מתעניין, אין לי חשבון facebook.)

סירטון על איך הסרט היה צריך להיות מתוך How it should have ended:

"אמת יחדיה"-פירסום שני על מאמר שיקרי בתקשורת

הבטחתי לפרסם את המאמר שהתפרסם בעיתון מעריב עם הערות שלי. בבקשה לכם. אפשר לקרוא את המאמר כאן:http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/254/453.html וגם את ההערות שלי כאן: https://docs.google.com/document/d/1HKjo5kQo5CU0kVVU7u41L_kr0fpWiEhNWCes5vsWw5A/edit?hl=en_US

"אמת יחידה": בגרות באנטי-דמוקרטיה

דווקא בחוברת הכנה לבחינת הבגרות באזרחות שנרכשת בבתי ספר ממלכתיים-דתיים מופיע חומר(זה לא  "חומר" זו הקדמה.) השולל ערכי דמוקרטיה. "לא תואם לאמת"

חוברת הכנה לבגרות באזרחות נרכשה על ידי תלמידים ותלמידות רבים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים, בחלקם ביוזמת בתי הספר, אף שיש בה תוכן השולל את ערכי הדמוקרטיה ואת הערכים שעליהם נבחנים התלמידים(שקר. החומר לא "שולל" את ערכי הדמוקרטייה. החומר מלמד את ערכי הדמוקרטייה כמו שהם, הוא לא שולל אותם . בספר סך הכל היה כתוב בהתחלה שערכי הדמוקרטייה אינם תואמים את ערכי התורה, שהיא האמת האמיתית, אבל הוא לא אומר שערכים אלא לא קיימים.).

מדובר בחוברת מיקוד לבחינת הבגרות, שנכתבה על ידי תהילה קאטן, צעירה תושבת התנחלות באזור ירושלים(למה זה עקרוני לכתבה? זו הוצאת דיבה  הפרט שלא לצורך.). בהקדמה לחוברת נכתב: "החומר הכתוב בחוברת זו נכון וראוי עבור בחינת הבגרות באזרחות, אולם דע כי ברובו של החומר אין הוא תואם כלל לאמת. האמת היחידה בעולם נקבעת על פי תורתנו הקדושה, שניתנה לעם ישראל על ידי בורא עולם".( שוב אומר: החומר לא שולל אלא אומר שזה אינו אמת.)

החוברת , בת 112 עמודים(ספק רב. רוב החומר מרוכז ב-72 דפים וכל השאר חזרה על שאלות בגרות עם שתי מתכונות לבחינה אישית.), עבה כמו ספר(שקר! הוא דק כמו ספרון הסברה ואפילו יותר. המחברת שלי לאזרחות הייתה יותר גדולה ממנו ועבה ממנו), נמכרה לתלמידים וזכתה לתפוצה של אלפי עותקים(ספק אם אלפיים. המיקודית לא נמכרה  כל כך עקב השמועה שהיא לא טובה כי החומר בה מתומצט מידי), כאשר במקרים רבים בתי הספר הממלכתיים-דתיים וכן האולפנות והישיבות התיכוניות שתלמידיהם ניגשים לבגרות תיווכו ברכישתה.

משיחות עם מורים לאזרחות ותלמידים בבתי ספר אלה עולה כי בתי הספר היו מודעים למסרים(מדובר במסר אחד בלבד. אין בספר יותר הזכות לנושא  הזה לאחר ההקדמה. ויותר מכך: בחומר בספר עצמו אין שום שלילה לשום ערך דומקרטי או הסטה במפורש או ברמז. יותר מכך: הספר מעלה את הסוגייה של התיחסות הדת לערכי הדמוקרטייה ומביא שלל דעות בכל קרבי האלכוסייה.) שבחוברת, ובכל זאת ארגנו(בדרך כלל המארגנים עצמם היו התלמידים. במיוחד בספר כזה שקשה למצוא כי הוצאתו היא הוצאה פרטית.) את המכירה לתלמידים, לעתים באופן ישיר ולעתים באמצעות תיווך של אחד מאנשי ההוראה. דוגמה לכך הייתה באולפנת הבנות "צביה" בירושלים, שבה הוצעה(נראה שלא המערכת הייתה המציעה אלא התלמידים. ) החוברת לתלמידות, ורובן אכן רכשו אותו. "עשינו הזמנה לכל השכבה, דרך בית הספר(עיין הערה 10- יש כאן ניסיון מפורש להפליל את ה מערכת הלימודים של הציבור הדתי בישראל. הכתבה דשה בעניין זה שהמערכת הייתה זו שרצתה להביא להסטה אך זהוא שקר. המערכת יודעת בדיוק כמוני שהספר לא שולל שום ערכי דמוקרטייה ואינו מסית. מעבר לכך, לרוב המערכת לא ידעה בכלל על קיומה של חחוברת זו עקב העובדה שתלמידים היו המשווקים שלה.)", סיפרה אחת התלמידות.

סערה(??? אני חלק מהציבור הדתי ואיני זוכר סערה שכזו.) בציונות הדתית

מורה לאזרחות באולפנה סיפרה: "הבנות הן שארגנו את הקנייה, אני לא יודעת בדיוק מאיפה(לא רק הוא. גם אצלנו המורה לא ידע על קיומה של חוברת זו.). רוב התלמידות קנו". החוברת נרכשה בבתי ספר נוספים, רובם באזור ירושלים וגוש עציון.

הנושא עורר בשבועות האחרונים סערה גדולה(? לא זוכר שום סערה. עובדה לכך היא שהיא לא התרסמה בשום כלי תקשורת אחר. http://www.google.co.uk/search?q=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&hl=en&safe=active&um=1&ie=UTF-8&tbo=u&tbm=nws&source=og&sa=N&tab=wn) בציונות הדתית. תלמידים והורים שתהו על טיב הלימוד באמצעות החוברת פנו, בין היתר, אל הרב יובל שרלו, חבר בארגון "רבני צוהר" ומבכירי הרבנים בציונות הדתית. שרלו מסתייג מהדברים(דבר) שנכתבו(נכתב) בחוברת ואף ציין כי מורה המלמד כך את תלמידיו "מרמה אותם ומועל בשליחותו(אז כנראה המורה לאזרחות שלי מועל בתפקידו עקב כך שהוא משווה בין בחירת הרוב ביהדות לבין בחירת הרוב בדמוקרטייה.)".

"אני מסכים שלא כל החומר באזרחות תואם את התורה", אמר הרב שרלו, "אבל הטענה שקיומה של מדינת ישראל(קיומה של מדינת ישראל לא הוזכר כלל כדבר פסול ואולי הוזכר גם כדבר  חשוב. כך למדתי מהפרק הראשון בספר) והשיטה הדמוקרטית והאזרחית נוגדות את התורה אינה נכונה(אלא שנוייה במחלוקת. כל למדתי גם מן הספר וגם מהמורה שלי.), וחבל שהחוברת הזו פורסמה(הוא צודק. הרי החוברת הייתה מועדת לפרענות עקב העבודה ש95% מהתקשרות תחפש בנרות להפליל את הציבור הדתי בישראל.)".

בימים האחרונים הגיעו מכתבים רבים אל חברי כנסת מאזרחים שתוהים אם שלטון החוק אכן שולט בישראל או שהתורה חזקה יותר(מעניין מה היה האינטרס להכניס דבר כל כך ציבורי לדבר כל כך פרטי. כי באמת, אין קשר בין נושא הכתבה לפיסקה זו.). זאת נוכח התופעה שבתי ספר רבים מהזרם הדתי-לאומי נוטים פחות ופחות ללימודי הליבה ועוברים תהליך של התחרדות(מאיזה נתונים סטטיסטים הכתב מביא את זה? אני לא זוכר שהישיבה התיכונית בה למדתי ציוותה עלי לא להתגייס. ההפך הוא הנכון. היא עודדה את רוב התלמידים להתגייס במסלול הסדר או ישיבה גבוהה אך לא העלתה את האפשרות לא להתגייס. אני משער שהכתבה מביאה שקר נוסף), ונוכח הסערות שהתעוררו בימים האחרונים בגלל שינוי הנוסח בתפילת ה"יזכור" מ"יזכור עם ישראל" ל"יזכור אלוהים"( זה לא מחולקת זו פשוט המציאות שהנוסח המקורי היה "יזכור אלוקים" והציבור החילוני לר יכל לסבול שאלוקים ייזכר בתפילה שכזו. מוזר שתפילות בדרך כלל מופנות לאלוקים ולא לבני אדם.) וכן הוויכוח על שירת הנשים בפני חיילים דתיים(הוויכוח אינו מצד חרדי כלל אלא הלכה פסוקה בגמרא ש"קול באישה - ערווה").

בדלנות חרדית

"כשליחי ציבור אתם מתבקשים לפעול אצל שר החינוך וראש הממשלה כדי להפסיק את התקציבים המיוחדים לחינוך הדתי (ממלכתי ואחר) כי הממשלה, בעצימת עין, מגדלת את הורסי הדמוקרטיה בארץ"( זה ההסטה הכי מפורשת שמצאתי בכתבה. היא אפילו יותר מסיטה מהכתוב בספר עצמו. איך בכלל ספר באזרחות גרם לכך? אה, סליחה. הוא לא קשור לכך בכלל. אבל כאשר במציאה שכזו בוא נפליל את כל הציבור הדתי בהיותו חרדי מ"נטוריי קרטה".), כתבו אזרחים נזעמים לחברי הכנסת. "אם אתם לא תעשו זה, עוד בימינו נהפוך לאיראן שנייה(בוודאי! הרי הריי ישראל לא מרשה חופש דת לשאר הדתות (נצרות ואיסלם) חוץ מהיהדות וגם רומסת את זכויות האישה ולא עושה "אפלייה מעוותת", סליחה, "מתקנת" לטובת מיעותים בישראל. על אף שסטיסטית כל מה שאמרתי במשפט הקודם לא נכון בעליל. וכמובן הצבא אצלנו הורג אזרחים כל שני וחמישי וראש הממשלה שלנו הוא מטורף ורוצה בהשמדת יהודים. וכנראה כל המשפט הקודם גם כן לא נכון.)".

ח"כ איתן כבל, שקיבל פניות רבות(מספר?) בנושא, כתב לשר החינוך גדעון סער: "לא ייתכן שמתחת לרדאר של מערכת החינוך יעשו בתי ספר(התלמידים בבתי הספר) ככל העולה על רוחם(כמו שבתי הספר הערביים בישראל לא מעתיקים בבגריות בהסכמת בית הספר, או אולי לא.), ויחנכו את תלמידיהם לאזרחות רעה"( נכון! הרי הערביים עושים את זה הרבה זמן וזו זכותם.). פניות נוספות הגיעו גם לתנועה המסורתית. עורך הדין יזהר הס, מנכ"ל התנועה, אמר: "הערת האזהרה בפתח החוברת כמוה כהערת אזהרה לכולנו(אולי לא! סופה של מדינת ישראל יבוא עקב העובדה שזכות הביטוי מתממשת גם מעבר לציבור השמאל!).

"מחנה קיצוני מהזרם הדתי-לאומי אימץ בשנים האחרונות סממנים מדאיגים של הבדלנות החרדית(עיין הערה 23-מאיזה נתונים סטטיסטים הכתב מביא את זה? אני לא זוכר שהישיבה התיכונית בה למדתי ציוותה עלי לא להתגייס. ההפך הוא הנכון. היא עודדה את רוב התלמידים להתגייס במסלול הסדר או ישיבה גבוהה אך לא העלתה את האפשרות לא להתגייס. אני משער שהכתבה מביאה שקר נוסף). זוהי מגמה שתמיט אסון על הציונות הדתית(אסון שכנראה לא יבוא, עקב העובדה שאין מי שיגרום לו לבוא.). ציונות זו, שהצטרפה אל המהפכה הציונית מראשיתה, גידלה היום הלך רוח המתנכר למוסדות המדינה ולערכיה(השקר הכי גדול ששמעתי בחיי. בתחילתה של הציונות הדתית היו דגשים חשובים על הכרה במוסדות המדינה ושיתוף פעולה עימם על מנת להגיע למטרה הנעלה. הציונות הדתית לא רק שמכירה במוסדות המדינה, היא גם הציונות היחידה שעד היום עדיין קיימת. אני מתכוון, לאן נעלמו שאר תנועות הציונות? אין כבר אף דובר מוכר בהם שעדיין מדבר על ערכים של עבודת כפיים ושמירת הארץ. הציונות הדתית היא האידיאולוגיה היחידה שאמינה גם במדינה וגם בתורה. אני לא חושב שקיימת עוד אידיאולוגיה כזו בשום מקום במדינתנו.

סתם בדרך אגב: אם הציונות הדתית מתנכרת למוסדות המדינה אז למה אחוז המתגייסים ליחידות קרביות מן הציבור הזה הוא הכי גדול משאר חלקי האוכלוסייה? ואוסיף לסיום דבר שלמדתי מן המיקודית עצמה שהציבור הדתי הציוני הוא היחיד ששואף למדינה דמוקרטית וגם יהודית וגם תורנית ואין שום ציבור אחר שתומך בשיטה זו. אז שלא יבולבלו לי את המוח עם שטויות של חוסר ידע.). על מנהיגי הציונות הדתית להתעשת ולעצור זאת, אחרת יגלוש הציבור החשוב הזה במדרון פונדמנטליסטי שאחריתו ברורה"( אין לי מושג מה זה על איזה מדרון הוא מדבר כי כפי שכבר הסברתי זו דעה אישית ללא שום מקורות או עובדות לכך. היא תלושה מן המציאות ונאמרת רק על מנת לצור סכסוך על רקע לא קיים.).

ממשרד החינוך נמסרה תגובה שאינה מבהירה אם יש כוונה לפעול נגד התופעה(הם כנראה התכוונו שעל משרד החינוך לטפל בתופעה שמתחוללת בקרב כל הציבור הדתי שהוא פועל בכל רוחו נגד המדינה עקב פיסקה מסכנה בספר פיצפון. חושבים שזה מוגזם? לא, זו הדרך היחידה לקשר בין "תהליך ההתחרדות" לבין הפסקה הזו. למדתי משהוא במקצוע "לשון".): "מדובר ביוזמה של גורם פרטי. הספר לא אושר על ידי משרד החינוך(איזה מיקודית בכלל מקבלת אישור ממשרד החינוך???). יובהר כי מחברת הספר אינה מורה במערכת החינוך(כאילו שרוב מוצאי המיקודיות הפרטיות בארץ הם מורים. הרי כל אחד שהוציא תעודת בגרות יכול להוציא מיקודית משל עצמו וכמובן שרוב המוצאים הם אחרי פרישה מהלימוד.)".

סיכום:

אין הכתבה שום מטרה חוץ מלהוסיף אש במדורה לא דולקת. אם הכתבה הזאת הייתה רוצה להראות אמינות היא הייתה מראיינת את תהילה קאטן, אבל אין פה אפילו פתיחת פה אחת להגנתה. זה פשוט הוצאת דיבה לשמה! ואם כבר מדברים על דמוקרטייה, איפה כבוד האדם של תהילה קאטן, ומה אם ההסטה שכנד ציבור בישראל, ומה אם חופש הביטוי והזכות לשם טוב? עצם קיומה של הכתבה זהו שלילת ערכי הדמוקרטייה. מהכותרת של הכתבה "אמת יחידה" אני צוחק מהאירונייה שכל הכתבה מלאה בשקריים וגידופיים. יותר מוזר זה גם העיתוי של הכתבה, כשבוע לאחר הבגרות. נו באמת! החוברת קיימת מעל חודשיים ולא עשיתם כלום! מה, כרגע מצאתם את החוברת בפח והחלטתם לכתוב את כל הכתבה הזו?! (אני משער שכן). כבר אמרתי שכל הכתבה שקר. הרי הם אפילו לא טרחו לבדוק מה עוד כתוב בחוברת חוץ מהדף הראשון! ומה לעזאזל הקשר לכל הבלאגן הזה בכתבה. "סערה בציבור הדתי" משום מה אין אף אחד בציבור הדתי יודע עליה ואני בדקתי ושאלתי, "התחרדות הציבור הדתי" עשו לי טובה, אולי הציבור החרדי נעשה יותר דתי ציוני אבל אין שום הוכחה לשטות הזאת של התחרדות הציבור הדתי. בסך הכל הביעה הכותבת של המיקודית את דעתה האישית ומכאן הסיק עיתון "מעריב" שכל הציבור של הכותבת הוא מסית מול המדינה, כן בטח. עשו לי טובה. ידוע לכולם שכלי התקשורת הגדולים מוטים פוליטית לצד השמאל וגם משטילים את זה בתוך הכתבות שלהם, אבל זה מוגזם! בגלל פיסקה פיצפונת בחוברת לא מוכרת מכר עיתון "מעריב" את נשמתו לשטן והכניס את דעתו הפוליטית המובהקת בכתבה ללא שימוש במקורות עתונאיים. הוכחה לכך היא שיותר מ-75% מהכתבה היא דעה אישית של הכותב שאינם אפילו טורחת להביא מוקר עיתונאי. זו בושה גדולה לעיתון שמחשיב את עצמו לאמין. אני סובר שעיתון אמין היה מראיין את תהילה קאטן ונותן לה זכות להביאה את דעתה ולהסביר את הפיסקה הזו אבל כמו שאמרתי 'הטייה תיקשורתית פוליטית'. אני שער תהילה קאטן לא תוכל לטבוע את העיתון על הוצאת דיבה בגלל שכנראה עיתון "מעריב" יגרום להיות לתביעה כה יקרה שתהילה קאטן לא תוכל לממן אותה. חבל שכך. אך לי יש עוד תקווה בלב שיום אחד נזכה להיות אזרחיים במדינה דמוקרטית שמכבדת את ערכי הדמוקרטייה בכל מוסדותיה כולל העיתונות.

נ.ב. המיקודית עזרה לי מאוד בבגרות אחרי שעברתי עליה עמיים ואני מאוד מודה לתהילה קאטן על עבודתה המצוינת.

סיקור סרט: ארתור והמינימונים. חלק ב'

נמשיך בסיקור לפי דקות הסרט:

48:07- אחד מהקטעיים הכי מיניים שראיתי בחיים שלי בסרט לילדים. ראיתי מכנסיים שנפלו בסרטי ילדים אבל זה כבר הסוג הבוטא והמוגזם. ארתור בטמש והנסיכה סלניה תקועים בסירה ללא שליטה בדרך למפל מיים. ארתור חושב ומוצא רעיון הוא ניגש לבטמש לשאול אותו אם יש לו באולר חבל אבל הוא ענה בשלילה. לפתע הוא הביט לעבר החזה של הנסיכה סלניה והמצלמה מתקרבת ומראה לנו שיש שם חוט ארוך שמחזיק את הבגד על החזה. לפתע הוא מתקדם לעברה ומתחיל לפרום את החוט הזה. הנסיכה סוטרת לו על ידיו ואומרת: "היי! זה שאנחנו בסכנת חיים לא אומר שאתה יכול לעשות כל מה שבא לך!" והוא מסביר לה שהוא צריך החוט כדי להציל את עצמם. הנסיכה מסרבת בטענה: "אני לא בטוחה שזה רעיון כל כך גדול" אבל הוא עונה בשובבות: "אבל אני בטוח" ומותיר את החוט. הקטע ממשיך בכך שהחוט עוזר להם להינצל מהמצב הזה לא לפני שהם כולם נאחזים בחוט וארתור צועק עליה להחזיק את החוט בשתי ידיים כדי שלא תחליק ותיפול והיא עונה: "זה פשוט לא יקרה" מהסיבה שהיא מחזיקהאת הבגד על החזה שלא יפתח ביד אחת. אני חושב שזה קטע שבכלל לא אמור להיות לילדים. שמעתי על קטעים כאלו בסרטים למבוגרים ממש וגם למבוגרים פחות שנאלצים לעשות משהוא חושפני כדי להציל את עצמם או משהוא דומה (ארבעת המופלאים למשל), אבל לא בסרטי ילדים. בדרך כלל שיש לבוש מעולם אחר בחיים הלבוש עצמו לא לוקח חלק מן העלילה. זה כיאילו בסרט פוקהונטס ג'ון סמיט יבקש מפוקהונטס להסיר את הבגד כדי לצאת מבור או משהוא. קטעיים כאלו לא אמורים להיות בסרטיי ילדים! לא רק שיש פה התייחסות לאיבר מיניי בצורה זו או אחרת אלא גם אנחנו רואים את הנסיכה סלניה מנסה לשמור אותו מחשיפה. יש דבר יותר לא רואי לסרט ילדים מזה? הקטע הזה הוא הקטע ששבר את קש הגמל. בגללו לא הרשאתי לאחי הקטן לצפות בסרט. אני לא רוצה שיקבל לגיטימציה לעשות דברים דומים גם שיהיה בגיל 20 ואני בטוח שגם אתם לא רוצים לילדים שלכם.

51:13- הקטע הזה נראה על פניו מאוד מיניי ואנטימי בין הנסיכה סלניה לארתור על אף שהדיאלוג שלהם לא כל כך כזה. ארתור שואל על כך שסלניה תהיה עוד מעט בת אלף, מה שהחזיר אותו למציאות לגביי ליצור קשר אהבה עם הנסיכה עקב הגיל, והיא מספרת לו על המסורת של המלכות של המינימונים. היא מזכירה את שהילדים שלה ימלכו אחריה וארתור מזכיר לה שבשביל ילדים צריך בעל, מסיבה מובנת מאוד, והיא עונה שהיא לא מודאגת כי יש לה עוד יומיים להיות בת אלף. והם נפרדים לישון. על אף שהדיבוריים בקטע לא מיניים הקטע עצמו נראה מאוד לא ראוי לילדים. אתם יכולים להביט בתמונה שהעלתי לקבוע בעצמכם. אני חושב שאתם תחשבו כמוני שהקטע לא ראוי.

56:01 עד 1:06:16 זה קטע שלם שגרם לי להחליט שהסרט הזה סופית לא ראוי לילדים. זה קטע שלם של מועדון אפריקאי. אני יכול להפליל את הקטע בהמון דברים אבל אלו העיקריים: גסויות,אלכוהול, סמים, פריצות, מינייות. אני חושב שכל הקטע הזה מיותר! הסרט היה ממשיך נהדר מבלי הקטע הזה אבל זה ממש קטע נוראי. ארתור בטמש והנסיכה סלניה מגיעים למועדון אפריקאי בעזרת אחד העבדים של מלתאזר שהגן עליהם והביא אותם למועדון של הבוס שלו. בקטע הזה ניתן לראות שתיית אלכוהל ע"י כל אחד מהדמויות כולל ארתור ושיכרון חושים גמור מצד ארתור וכל ההערות בצד רק גורמות ללגיטימיות של הדבר לגדול. לא רק זה גם היצור האפריקאני המוזר הזה 'גונב' מארתור את הנסיכה לריקוד ומשכנע אותה להיות איתו ובדרך מספר לה על שבע הנשים שלו. הינה חלק מהדו שייח: האפריקאי: "לעזור זה אצלי בדם. בזמן האחרון באיזי אצלנו. יש לי רק שבע נשים" הנסיכה: "וואו, שבע נשים! זה... אתה בטח יוצא מזה סחוט." הוא עונה: "אני אובה לעבוד. קצת ביום וקצת בלילה, רצוף כל השבוע, ולא מתעייף מזה בכלל!" הנסיכה מצחקקת ומשיבה: "יופי לך!". תאמרו לי, האם זה עדיין סרט לילדים! אני חושב שזה הגבול בין PG ל-PG13 ואם לא זה אז אולי כל השיכרון החושים של ארתור בקטע יוכיח על זה. אני חושב שכל הורה שמכבד את החינוך שלו בבית עליו לראות הקטע כלו בעצמו ולהחליט. אני חושב שאין כאן שום התלבטות, הקטע לא ראוי בעליל! הסתדרתי עם הקטע של המלחמה עם חייליו של מלתאזר על רחבת הריקודים אבל זה חוצה גבולות! איך נתנו לזה להיחשב סרט לילדים! רק תקראו את הדושיח שציטטתי! זה נוראי!

1:05:58- הנסיכה סלניה אומרת שהיא לארתור שהיא תלך למלתאזר בעצמה והוא יחפש את האוצר ואחר כך הם יפגשו באותו מיקום והוא שאול אותה: "ואם תיכשלי?" היא עונה: "אם אכשל... אני מעבירה לך את כל הכוחות. הכול!" "מה זאת אומר?" ואז הנסיכה מנשקת את ארתור בנשיקה רומטית. אם זה היה סרט של דיסני שהנסיך והנסיכה בני 16 הייתי מבין ומתרץ שפעם זה מקובל וילדים יבינו שזה קטע של מבוגרים. אבל מדובר פה בגיל 10! השם ישמור! נשיקה של מבוגרים נעשת ע"י ילד בגיל 10?! ובכלל תראו את האוזניים שלו! רועדות כיאילו הם באמת עושים משהוא מיניי. זה קטע שלא נועד לילדים בכלל והוא מיותר. היה אפשר להעביר את הכוחות בדרך אחרת. אבל אם כבר נשיקת סיפורי אגדות למה האוזניים רועדות?! זה נראה כל כך מיניי! (בטמש אחר כך מברך אותו במזל טוב על החתונה המהירה והם 'מעיפים' בדיחות על זה.)

1:08:48- הנסיכה סנלניה מסבירה למלתאזר למה הוא נחשב בתור בוגד בעם שלה אף על פי שסיפר לה את הגירסה העצובה שלו לחייו. היא מסבירה לו שהוא חגג לאחר ניצחנותיו כל כך הרבה זמן והיה שיכור עד הוא עשה מעשי רשעות בלי דעת ואז התחבר לחרקים הכי נוראיים. היא מוציאה ממנו לספר על כך שבחר חיפושית זבל בתור 'בת זוג' ונישק אותה והעביר לה את כל הכוחות.(ראו פיסקה קודמת). בקטע נשמעת הערה הבאה: "טוב, תשמע, מי שלא יודע- לא שותה" וגם: "אולי פעם תהיה קצת יותר בררן בבחירת בנות זוג". הערות שלדעתי לא צריכות להישמע בסרט ילדים. אתם תחליטו ואני מקווה שתסכימו איתי.

1:11:56- קטע שנראה מאוד מיניי או לפחות לא שייך בגיל של ארתור. הנסיכה סלניה מושלכת לכלא של ארתור ומודיע לו שהיא נכשלה ואין סיוכי להצליח הוא אומר לה: "לא, כל עוד אנחנו חיים ואוהבים אחד את השני, כלום לא אבוד." (נשמע כמו אופרת סבון.) הנסיכה אומרת: "אתה לא מפסיק לחלום." הוא עונה: "כי אסור להפסיק לחלום. תראי אותי! רק אתמול הייתי ילד בודד וקטן, והיום התחתנתי עם נסיכה..." "נסיכה מאושת. כי סוף-סוף מצאה את הנסיך שלה." והקטע הרומנטי הזה היה נגמר בנשיקה ללוא בטמש, שנזכר שכדאי לדחות את הרגע הזה לזמן אחר (זה בגלל סיבה מסורתית שהנסיכה מסבירה אחר כך.) איפה היית קודם??? לא היה צריך למנוע מהילדים לראות את הנשיקה הקודמת? איפה היית? טוב, לפחות הקטע נשאר לרמת הילדים.

1:16:37- זה קטע מיניי בעליל! ואפשר לקרוא לכל הקודמים 'ראויים' יחסית לזה. ארתור מוצא את המכונית צעצוע שלו ב'נס' ועכשיו הוא יכול להציל בעזרתה את הנסיכה סלניה בטמש ואת סבא שלו שהוא מצא. אז אתם בטח תוהים: 'מה כבר יכול להיות מיניי פה? המכונית?' והתשובה היא כך: כן! ארתור מזמין את הנסיכה להיכנס ראשונה וכאשר היא נכנסת היא מתכופפת בצורה שכזו שהישבן שלה לבוט מאוד לפניו של ארתור. הפרצוף שהוא עושה רק מעיד על המיניות בקטע.  פרצוף המום שכזה והוא מיד מסיט את הראש. עשו לי טובה!רק תביטו בתמונה ואמרו לי על מה ארתור חושב. זה הקטע הכי מיותר בכל הסרט הזה! למה שמו אותו בכלל?! כיאילו ברור לכל ילד וילדה למה הפרצוף הזה! אז למה לשים אותו בסרט לילדים?!

1:21:27- ארתור נפרד מארץ המינימוים ואומר שלום לכולם ואיך לא אם פרידה מהנסיכה סלניה בעזרת נשיקת אהבה "לעזעזל עם המסורת" ונשיקה סוערת השמיימה והאוזניים והעניים של ארתור רק מפחידות אותי. זה גם קטע שהייתי חוזר ומקטר על המיניות והעובדה שארתור רק בגיל עשר אבל אחרי הקטע עם המכונית זה כבר נראה הרבה יותר נשכח.

1:26:13- זה סתם קטע אכזרי. מלתאזר אומר לבן שלו לפני טביעה שהוא מברך אותו על כך שהוא ממונה למפקד הכוח הכללי. ואז הוא שואל אותו אם הוא יכול להציל אותו בעזרת היתוש. הוא ונה לו שמפקד דגול לעולם לא נוטש את עמדתו ועוזב אותו לטבוע. אכזריות מיותרת אם ישאלו אותי.

1:28:02- זה קטע שלדעתי לא היה צריך להיות בסרט ילדים. הרשע הרודף בצע בסרט, זה שרצה לפנות את סבתא של ארתור מהנכס שלה, מחליט נואשות לאיים באקדח על כולם ולגנוב את האוצר ולברוח. ואז מתגלה הסיבה האמיתית של הרשע לקבל את הגינה של הסבתא: האוצר! עוצרים אותו, כמובן, השבט האפריקיים והרשע הוא לכלא והסוף טוב. רק העובדה שרשע איים באקדח מאוד לא ראויה בסירטיי ילדים. לפחות לא המצולמים. אני לא חושב שילדים ילמדו מזה לאיים באקדח אבל הרעיון הכללי שמישהוא יאיים באקדח הוא יותר מידי מציאותי לסרט ילדים ומאוד לא ראוי!

1:31:45- קטע סיום. כמובן כמו כל סרט אהבה, ארתור מביט לגינה ואומר: "עוד עשרה ירחים סלניה." (אז הם יפגשו שוב.) ואז אנחנו רואים את הנסיכה סלניה הפיצפונת מביטה בו בחזרה ואומרת: "אני פה עד שתבוא." -שורה אופיינית משיר מזרחי. כבר דיברתי מספיק שהאהבה הזאת מיותרת ולא ארחיב.

נראה שבזה סיימתי לעבור על כל הקטעיים שרציתי בסרט.

מסכנה: אז כפי שהבנתם הסרט כנראה לא כל כך ראוי. ואת האמת, מאוד לא ראוי. היה אפשר להוריד את כל הקטעים האלו ובאמת אני לא מבין למה לא חתכו אותם. כיאילו איזה בן-אדם שעבר על הסרט לא ראה כאן בעייתיות. ואתם רוצים לשמוע דבר מדהים שגיליתי היום? באמת הורידו חלק מהקטעיים שבאתי! אני מדבר פה על הגרסה באנגלית. בגרסה הזו כל הקטעיים המיניים והלא רואיים בעליל הורדו. איך אני יודע? תכנסו לקישור הבא: http://www.youtube.com/user/Koolomassai#g/u בקישור הזה ניתן לראות קטעיים שצונזרו בגירסה האנגלית של הסרט (למשל הקטע של המכונית והנשיקות.). כנראה לאמריקיים החינוך לילדים שלהם יותר חשוב לנו הישראלים. מוזר לי מאוד כל העניין הזה. הרי בסך הכל הסרט הזה מאוד מצויין, העלילה מתאימה מאוד לכל ילד, אז למה להכניס קטעיים כאלה? אולי משום שזה מקובל כל המיניות הזאת אצל הצרפתים. אבל אצלנו זה מקובל?! אני רוצה לשמוע את דעתו של כל מי שיצא לו להכיר את הסרט הזה ולהגיד לי את דעתו.

סיקור סרט: ארתור והמינימונים. חלק א'

הקדמה:
את הסרט אחי הקטן קיבל מתנה כאשר כשאר אימא שלי עשתה לו מוי לעיתון "דובון". בהתחלה התלהבתי כי שמעתי שזהוא סרט טוב, או לפחות ככה הפרסומות טענו. אמרו שהבמאי הוא במאי מצוין וגם הספר עליו מבוסס הספר מצוין. טוב, אני לא קראתי את הספר, לדעתי הסםר בטח טוב, אבל הסרט עצמו הוא לא רק אכזבה אלא גם לא מתאים לילדים בכלל, ואני מתכוון לזה. נתחיל בסיקור:

הסיפור הכללי: דווקא הרעיון המרכזי של הסרט הוא די טוב ויפה. עולם דימיוני של יצוריים קטנטנים שנמצאים בחצר שיש להם אוצר עצום. הסבא של הגיבור הראשי, ארתור, הוא הדמות המעורצת והנעלמת שהתחברה לשבטים אפריקיים ולמינימונים, היצורים הקטנים, וגילת את קיומו של האוצר. האם ארתור רוצה את האוצר רק בגלל רדיפת הבצע שלו? לא, הוא לא מעוניין בו בגלל סיבה זו אלא בגלל שבעזרת הכסף שהוא ישיג מן האוצר הוא יוכל לעזור לסבתו לשלם את החובות שלה. אז כנראה הרעיון הכללי של הסרט די טוב ולא כל כך פטאתי. העלילה מורכבת ומרשימה ובהחלט מושכת. אז מה בעצם הבעיה? לזה נגיע בהמשך.

גרפיקה: דיי מכובדת לחברה אירופיית, נראה לי צרפתית. אה, שכחתי להוסיף שהסרט נוצר באירופה ולא באמריקה כמו שהיה ניתן לחשוב. העבודה שהסרט אירופאי מוסיפה גוון יפה בסרט, אך גם מאותו סיבה אפרט בהמשך למה הוא לא טוב. הגרפיקה במעבר בין העולמות דיי מרשימה אך כאשר יש שילוב בין העולם האמיתי לעולם המינימונים החפיפה נראת כל כך לא אמיתית. יש הרבה קטעיים שאנו "רואים" בגינה דרך עינייהם של המינימונים ודרך עינייה של הסבתא או מבחוץ וזה נראה כל כך לא משתלב. האמת שלילדים קל מאוד להבחין בהבדל ויכול להיות שגם הם לא "קונים את זה". גם היה לי מוזר הדמות של ארתור בתור מינימון, שיער לבן וגובהה מתשנשא כיאילו היה בין 20. אבל בסופו של דבר הגרפיקה מדהימה והיא מאוד הולמת את הסרט.

קולות: משום מה אין גירסה לאנגלית בDVD ובכלל אין שום אפשרות לשפה אחרת חוץ מעיברית או כתוביות בעיברית. הדיבוב הוא דיי בסדר. ארתור נשמע מתאים לגילו הסבא בסדר גמור. אבל הסבתא נשמעת מעט צעירה לגילה. גם ההורים של ארתור לא נשמעים כל כך אמינים אבל האבא לפחות נשמע אמין יותר מהאימא. הבעיה המרכזית שלי היא עם בטמש והנסיכה סלניה, משום מה הקולות שלהם יותר מידי דרמטיים. עם בטמש, רן דנקר , אני מסתדר כי קטן אבל הקול של הנסיכה סלניה, אניה בוקשטיין, היא כל כך לא נשמעת כמו הדמות. יש קטעיים שזה נשמע כיאילו היא ממש מנסה וזה נשמע כמו תפקיד בהצגה יותר מאשר דיבוב. גם יש את הדמות המוזרה של מנהל המועדון או משהוא שנשמעת כל כך לא מתאימה. גם הקול של הרשע, מלתזאר, לא נשמעת מספיק רשעה. ואם כבר מדברים על רשע גם הבן שלו נשמע יותר מידי מטומטם. מה שהכי מוזר לי שבתוספת היחידה בDVD שדיברה על מאחורי הקלעים, או יותר נכון דיבובו, הדבר היחיד שדיברו עליו זה על המדובבים של בטמש והנסיכה סלניה וגם הרשע מלתאזר. הם בכלל התעלמו מקויומו של המדובב של ארתור ועובדה לכך היא שאני לא מוצא את השם של המדובב שלו בסוף הסרט (מצאתי את שמו לאחר שכל המדובבים ה'מוכרים' ירדו מן המסך, שמו גל שמי, לדעתי מדובב מצוין.). נראה שזה בגלל על התלהבות שמדונה או משהוא דיבבה את הנסיכה אז זה באמת מוזר. כיאילו הדמות הראשית בסרט נדחפת הצידה בגלל שדמות משנית דובבה במקור על ידי סלב. עוד דבר מוזר הוא שבכל "מאחורי הקלעים" הדבר היחידי שדיברו הוא בעיקר על העלילה כיאילו מעולם לא ראינו את הסרט, אין שום כמעט שום דבר שמזכיר "מאחורי הקלעים". הם גם התעסקו במדובב של מלתאזר וטענו שבגלל שהמדובב המקורי שלו היה 'דיוויד בואי', אין לי מושג מיהוא, לכן צריך ישראלי מספיק עם 'ריספקט' כדי שידובב אותו ולכן הם בחרו בגידי גוב. ועכשיו ת'אמת: איזה ילד מתעיין בדמויות המשנה או הרשעיים בסרט? הם אוהבים רק את הדמויות הראשיות ולא ברשעיים בכלל.

העלילה עצמה: מה מצאתי בעלילה שהיה כל כך לא מתאים לילדים? טוב, אני אעבור קטע אחרי קטע שהדהים אותי וארשום לו את הזמן שהוא נמצא בו ב-dvd ואני רוצה להדגיש: הסיווג הסרט הוא PG השגחת הורים, אבל כידוע בישראל זה מתרגם מעל גיל 8.

02:53- ארתור וסבתא שלו נכנסים למכונית לנסיעה לעיר ואז הוא שואל אותה שאלה מוזרה: "סבתא, זה בסדר שאנהג בדרך חזרה?" והיא עונה "אני לא יועדת ארתור" וא הוא אומר "בבקשה, סבא תמיד נתן לי!" היא משיבה שהיא עכשיו האחראית ולכן היא לא מסכימה. אני שואל אתכם: אתם בטח לא תמימים, ארתור הוא בכלל לא קרוב לגיל 16, אז איך זה ייתכן שהוא נוהג במכונית? נגיד שהוא עושה את זה בסתר, אבל לא! סבא שלו נתן לו! אדם מובגר נותן לילד לנהוג במכונית! לא רק שזה בטח לא חוקי אלא זה גם כמו לתת לילד לשחק עם אקדח. מה שיותר מוזר לי זו התשובה של סבתא: " אני לא יודעת". לא יודעת? הנכד הקטן שלך יבקש לנהוג במכונית ואת לא יודעת? ואם יבקש לשחק באקדח? ברור שהתשובה צריכה להיות "לא"! והמסר הזה יכול לעבור לכל ילד שצופה בסרט. לא יודע, אולי יום אחד הילד שלכם ינהג במכונית בגיל 9 בגלל שבסרט "אמרו שמותר".

05:26- לא משהוא חשוב אבל מוזר לי. ארתור 'המציא' מערכת השקייה, לדעתי 'מעפנה' יחסית לטפטפות ישראליות,
 ועכשיו מתלהב כל כך עד שסתא שלו קוראת לו שיש לו טלפון הוא בטוח שזה נשיא ארצות הברית. אני משער לעצמי שגם הילדים הצופים יודעים שלא משום שאיך ידע על כך הנשיא אם היחיד שידע באותו שנייה היה ארתור והכלב שלו. השאלה היא: למה דווקא הנשיא של ארצות הברית? מה עם נשיא המדינה או ראש הממשלה? קצת לא ברור.

06:10- ההורים של ארתור נראים מאוד אוהבים אותו. במיוחד עקב העובדה שהם רק מוסרים לו מזל טוב ליום הולדת במקום לחגוג לו אותו. זה נותן קצת מסר שלילי לגביי הורים.

09:47- סבתא של ארתור קוראת לארתור את הממצאים של סבא שלו והם מגיעים למינימונים. כאשר הוא רואה את הנסיכה סלניה בציור הוא ואומר: "אישה פשוט יפה, זאת אומרת איזה סיפור יפה...". מה זו התגובה הזו?! זה נשמע כמו אערס מצוי בתל אביב. והרי ארתור בכלל ילד בגיל עשר! חכו זה לא נגמר.

14:34- בחיפוש נואש אחרי סימנים לאוצר שסבא החביא בגינה ארתור מחפש בספר הממצאים של סבא שלו. הוא רואה את הנסיכה סלניה ואומר: "אני מקווה שאפגוש אותך יום אחד. בנתיים אני מגניב נשיקה" והוא מנשק את הציור שלה. אוקיי, נגיד שזה עוד סוג של אהבת ילדים של בנים בנות בגיל המוקדם, נתעלם מכך שהוא בכלל קרא לה אישה ולא ילדה, אבל חוץ מהמורות שבקטע הזה יש המשך שבכלל הדהים אותי. בעצם ההמשך הזה הכי הדהים אותי עד שלא הייתי בטוח שארשה לאח שלי לראות את הסרט. אלפרד, הכלב של ארתור נובח עליו כאשר הוא מנשק את הציור ותנחשו מה הוא מחזיר לו. לא תאמינו אבל הוא באמת אמר: "קנאי אחד!". אוקיי, זה כבר הגבול בין מצחיק ללא רואי בעליל. ארתור נשמע כמו אערס שאומר לחבר שלו "ראיתי את הבחורה הזאת קודם אז היא שלי!". זה התוכן שילדים צריכים לראות? זה נוראי! נגיד שזה לא מסר מיני אבל זה בהחלט מסריח ממיניות והתיחסות לנשים בתור צעצוע. אני לא הייתי מאשר לשים קטע דומה כזה בשום תוכנית לילדים.

16:48- לילד הזה יש חוצפה ובכלל אין לו כבוד למבוגרים ממנו. אימא של ארתור מתקשרת, לאחר שסבא של ארתור נאלצה למכור מהדברים הישנים של סבא כדי להחזיר חובות, הוא אומר לאימו בלעג ובקול: "כן, אנחנו מנקים. לא תאמיני כמה דברים ישנים שיש פה בבית, אבל בזכות סבתא זרקנו הכל!" ואחר כך מנתק וסבתא שלו אומרת שזה לא מנומס הוא אומר לה שהטלפון התנתק כי חברת הטלפון ניתקה אותו ואחר גם צועק עליה שהיא לא יודעת מה היא עושה והיא נופלת לתכסיס שלהם אבל הוא לא. כיאילו ארתור הוא ילד בוגר ומבין. איזה כבוד ילדים לומדים ממנו למבוגרים? הרי ארתור בכלל לא מבין מה עובר על סבתא שלו ומי הוא שיצעק עליה אם היא מארחת אותו. עוד יותר מכך, מי הוא שיצעק עליה אם הוא בכלל לא מבין בכסף או בבנקים. אבל הסרט גורם לו להיות צודק ויש הרבה קטעים כאלו בסרטים דומים (קחו לדוגמא את 'פיטר פן' או 'צ'קן ליטל'). אז אם הילד שלכם מתחצף עליכם זה כנראה הוא ראה שזה מקובל בסרטים והילדים תמיד צודקים.

22:21- ארתור עוקב אחרי ההוראות של סבא שלו כדי להגיע לארץ המינימונים. (בדרך הוא מסמם את סבתא שלו בטעות אבל לדעתי זה לא משהוא שילדים ילמדו לעשות כי הסרט לא מציג את זה ככה.). ארתור מגיע לגינה ואומר "צריך פנס" כדי להאיר את את הגינה. אני בתמימותי חשבתי שארתור יביא פנס כיס או פנס יד או מנורת גינה שמחוברת לחשמל. אבל נחשו מה, הוא לא חשב על זה. במקום להביא פנס הוא החליט להשתמש בפנסי הרכב! מאיפה באים הרעיונות הללו? אה, כמובן! הרי הוא רצה לנהוג עליו. אז הוא התניע את הרכב על פי מה שהוא זכר מסבתא שלו ונדלק אור בגינה. בסדר, עכשיו אתם מצפים שארתור יצא מן הרכב? לא, הוא לא. הוא גם נהג בו! הוא הוריד את ה'ברקס' והתחיל לנהוג! כמובן שהוא לא עשה את מתוך מיומנות ועד שהגיע לחצר האחורית הוא 'העיף' כמה דברים באוויר עד אשר נתקע בעץ והרס את המכונית ואמר, שכולו שלם ובריא מהתאונה, "פשוט אדיר!" באירוניה. שני דברים: לא רק שהוא ילד שנוהג באוטו אלא גם הוא לא נוסע עם חגורת בטיחות ונפגע מעץ. במציאות הוא היה שובר את הראש אבל בסרט לא קרה לו כלום. אני לא יודע על מספר תאונות הדרכים באירופה אבל מה אני כן יודע שהורה שרואה את זה לא יכול לשתוק ולתת לילדים שלו לראות את זה בשקט אחרי כל תאונות הדרכים שקורות בישראל. תחשבו מה ילדים יכולים ללמוד מזה?! אולי יום אחד הם יגידו שהם ארתור וינהגו בלי חגורות בטיחות וגם יתקעו גם בעץ. הבעיה בסיפור הזה שאצלם זה לא יסתיים. אתם יכולים להגיד שאני מגזים אבל ילד שרואה את זה חושב אחרת מאדם מבוגר.

38:23- עוד קטע של זילזול בהורים. מלך המינימונים התלהב כל כך מארתור מאומץ הלב שלו בהגנה על מלכתו כשפלשו היתושים עד שהוא אמר שארתור ממש מזכיר לו את עצמו. ארתור בסוף הקטע נופל על הרצפה מגובהה רב והמלך אומר: "איזה גבר נדיר" ואז רואים את ארתור קם כמו זקן בן 80. קטע מצחיק לשל עצמו אבל ההמשך הדהים אותי. הנסיכה סלניה הוסיפה בלעג לאביה, מלך המינימוים, "כשאני חושבת על זה, באמת יש דמיון" כשהכוונה לפגוע באביה זהוא זקן. זילזול הורים ומבןגרים הזכרנו אז אפשר להמשיך. אה, עוד דבר קטן, כשהנסיכה סלניה שואלת אותו מאפיה הוא למד לטוס ככה, על היתושים, הוא ענה שסבא לימד אותו והיא פוטרת: "עכשיו אני מבינה" שהכוונה כמובן שהיא יודעת למה הוא לא יודע לנהוג.

45:01- מוזר לי שעכשיו מזכירים חגורות בטיחות. איפה הייתם קודם שארתור נהג?

יש עוד המשך למה שאני רוצה לכתוב אבל לזה אתן חלק נוסף.

הסרט "תפילת הנערות"

עקב העובדה שבשבועות הקרוביים יצוין 6 שנים לתוכנית ההתנתקות החלטתי לשתף אתכם בסירטון שקיבלתי במייל שנה שעברה על "תפילת הנערות" בגוש קטיף.

הסרט נערך ע"י רינו צרור. למי שלא היה קיים לפני חמש שנים אתן הקדמה: במהלך תוכנית ההתנתקות, לאחר פינוי רוב 'נווה דלים', התבצר בנים ובנות בבתי הכנסת המרכזיים בגוש קטיף. הבנים בספרדי, פונו קודם, והבנות באשכנזי, פונו בסוף. הסרט מראה את מהלך הפינוי של בית הכנסת ואת כל הדרמה והדמעות והכאב בפינוי.

הסרט קשה לצפייה אך הוא ממולץ למי שיש לב של אדם. בקשה שהוקדמה לסרט: למכותבים על מגוון עמדותיהם הפוליטיות נודה לכם אם תפנו זמן כולל זמן רגשי ותצפו בסרטו של רינו צרור. איכות השידור ביוטיוב לוקה בחסר בהשוואה לסרט שהוצג בערוץ 2 אך תפילת הנערות נוגעת בנימים הרגישים ביותר של כל אדם ובוודאי של כל יהודי. לקראת יום כיפור נשמעות מילות תפילתן כזעקה אילמת על מה שהיה.

הסרט "תפילת הנערות" באורך מלא לצפיה ישירה!

http://www.megavideo.com/?v=51TC98TI

סרטו של רינו צרור - תפילת הנערות - על התפילה האחרונה בבית הכנסת
האשכנזי בנווה דקלים שבגוש קטיף לפני הגירוש. שודר בערוץ 2 בספטמבר 2010.


הערה חדשה: הצלחתי לפרסם גם בfxp ניתן לראות בקישור הבא:  http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=8634231

חוק החרם בעייני השמאל

התמונה כאן למעלה שייכת לצייר שי צ'רקה, כל הזכויות שמורות לו.
לאחרונה, או לא לפני הרבה זמן, דובר רבות בתקשורת על חוק החרם שעבר בכנסת. רוב כלי התקשורת ראו לא בטוב את החוק וגם היו כאלה שניבאו שזהוא מדרון חלקלק למדינת ישראל וכו'... כמובן שזה בגלל שרוב כלי התקשורת יותר פונים לשמאל הפוליטי לגבי פרשנויות. ארגוני שמאל רבים קמו והפגינו נגד החוק כי לטענתם החוק לא מוסרי וכו'.

אני רוצה לעמוד כאן על דבר אחד. הטענה של השמאל נגד החרם.

קודם כל נקדים את הסיבה שהשמאל טוען למה החוק לא מוסרי.

לדעת השמאל, חוק החרם פוגע בזכות מאוד מרכזית לאדם והיא "חופש הביטוי" ואולי גם "חופש הקניין". מותר לאדם או לקבוצה על פי חוקי הדמוקרטיה להביע את דעתו בכל דרך או צורה שהיא. לדוג': אומנות, ספרות, כתיבה וכו' לצורך העניין: ערבי או ישראלי שמלאני יכול להביא את דעתו שההתנחלויות לא חוקיות בכך שהוא מחרים אותם ובכך דואג שהכלכלה בהם לא תתפתח. לגבי "חופש הקניין" ניתן לומר שלכל אדם לרכוש איזה רכוש שהוא רוצה ומאיפה שהוא רוצה ובכך גם לפסול מוצרים שהוא לא רוצה לקנות מסיבות השמורות לו. זה גם קשור לחופש העיסוק וכו'...

אז אירגוני השמאל הלכו והפגין למען הסיבה שהזכרתי, לפי הבנתי, ובגלל סיבה מוצדקת שכזו לדעתם יש לבטל את "חוק החרם". דרך אגב, החוק לא מחייב אף אדם בישראל לא להחרים אלא החוק עוזר רק בתביעות של חברות נגד קבוצות שמחרימות, ז"א החרם כמה שבא לך כל עוד אתה לא מקים קבוצה לכך. עכשיו אני רוצה להראות את המקרה ההפוך ולראות מה יקרה לטענה שהשמאל טוען.

אם החרמות זה צעד לגיטימי לגמרי משום שהוא מביעה את "חופש הבטוי" של כל אזרח, מה יקרה אם היה החרמה מצד ישראל על מוצרים שמייצרים ערבים. לדוג': החרמה על דלק מהמזרח התיכון או החרמה על ירקות שערביים מגדלים או על אבנים ממחצבות של ערביים מיו"ש וכו'. מה היה אומר השמאל? אני בדיוק יודע את התשובה: זה פוגע "בזכות לשם טוב" "חופש הקניין" "פגיעה בכבוד האדם" "זה לא מוסרי" וכל דבר העולה בראש. הטענה העיקרית שתהיה לשמאל במקרה זה תהיה שחרם, מכל זכות שהוא, הוא פוגעני. וזה נכון כי הרי חרם מעולם לא היה דבר שנשמע דבר חיובי. חרם פוגע בכבוד האדם וכבוד האדם זה ערך הרבה יותר חזק מאשר "חופש הביטוי". ובגלל סיבה זו בארצות הברית, שנחשבת המדינה הכי דמוקרטית, נאסר להחרים בכלל. ומוזר לי שמדינה דמוקרטית כמו ישראל החוק הזה לא היה קיים קודם.

אז נראה שיש מצב מוזר שכזה: השמאל מפגין על "חופש הביטוי" של הערביים אך באותו רגע גם 'רומס' ערך עליון יותר והוא 'כבוד האדם' ואם המקרה יהיה הפוך הם יפגינו על 'כבוד האדם' של הערביים ו-'ירמסו' את "חופש הביטוי" באותו זמן.

אני טוען, לדעתי, שזו טיפשות גמורה מצד השמאל להפגין לביטול החוק הזה. הרי החוק הזה עומד גם לטובתם. כי אם  יבואו קבוצה של מתנחלים ותטען שהם לא קונים מערביים, ולא חסר קבוצות כאלו שאומרים זאת בפומבי, יוכלו ארגוני השמאל לתבוע את הקבוצות האלו למען כבודם של הערביים. יותר מכך, אם קבוצות של מתנחלים יחרימו עיתון בגלל שלדעתם הוא "שמאלני", יוכלו לתבוע גם אותם ומקרים רבים כאלה לא חסרים. לדעתי יש פה טיפשות מצד השמאל אבל זו רק דעתי.

אני רוצה לשמוע היבטים שונים על המקרה מצד השמאל וגם לשמוע את דעתכם על החרם אם הוא מוסרי או לא. וגם הסברים אחרים להפגנות השמאל נגד החוק הזה. אני מאוד מתעניין בדעתכם.

(פירסמתי את זה גם ב-fxp.co.il בדיונים ואקטואלייה, אני מקווה שזה ינתן לפירסום)